חופים, הם לפעמים: הרנסנס של בני לם בנתניה

כשמדברים על סוד ההצלחה של מכבי נתניה, אי אפשר לשים את האצבע על דבר אחד. אבל תמונה אחת שצולמה אחרי הניצחון על הפועל ירושלים חושפת את הדבר הכי גדול שקרה ליהלומים מאז שבני לם לקח את הקבוצה. כוכבי העבר, שחלקם נטשו את היציעים, חזרו בגדול. פודי חלפון, מוטל'ה שפיגלר, דני עציוני, ברוך חסן, דוד לביא עודד מכנס, אלברט גזל, גדעון קליימן. כולם מגיעים ומרוצים מאיך שנתניה נראית.

היא עשתה זאת עם ניהול מושלם, ולא בכסף גדול. עם שחקני בית איכותיים שהמועדונים הגדולים כבר לוטשים עיניים, ולא עם שמות נוצצים. עם מנהל מקצועי שוויתר על כסף כדי לחזור למקום שנתן לו את הכלים לקפוץ מדרגה והיום הוא בשל להחזיר לו גם מחוץ למגרש, ולא כזה בעל רזומה. ובעיקר עם בעל בית שלא מפריע. שנותן לעבוד.

וכל זה מתנקז למינוי של בני לם. כבר שנים הוא שומע שהוא לא מתאים. שהוא מאמן של כדורגל חופים. שהוא טוב בלאמן ילדים או לנהל מחלקות נוער, אבל בוגרים זה משהו אחר, שהוא מיושן. אבל בגיל 62 כבר קשה להעליב אותו. מאז שהגיע, הוא הפך את מכבי נתניה לקבוצה יוזמת, אטרקטיבית, התקפית. אחרי הכישלון של ריימונד אטפלד, שקיבל יד חופשית לעשות כרצונו, לם רצה רק דבר אחד: שהוא יהיה מקובל על כולם.

כבר חודשים שהוא הולך בעיר מחוייך. עשרה משחקים ללא הפסד, רק שלושה משחקים פחות מהשיא של נתניה אי שם בתחילת העשור הקודם. את בתי הקפה שכל כך אהב לפתוח בהם את הבוקר הוא זנח. בכל זאת, התפקיד כבר יותר ממלכתי ואמירות שהיו על קפה ועוגה כבר לא מתאימות. אבל הוא הפך לכוכב בעיר בה שיחק בעבר. עד כדי כך שאפילו בשוק בנתניה המציאו דג על שמו והקריאה "מי חלם, בני לם" חזרה בגדול.

אם תשאלו נתנייתים, אז הישירות והאמוציונליות של לם זה בדיוק מה שהיה חסר להם. הניצחון על הפועל ב"ש אפילו הוציא ממנו דמעות. "אתה יודע כמה זמן לא הרגשתי ככה... שבכיתי מכדורגל מהתרגשות", הוא אמר אחרי אותו משחק, "מאז ששיחקתי לא הרגשתי ככה".

בני לם הוא הצלחה, אבל ההצלחה היותר גדולה היא חדר ההלבשה של היהלומים. ביום בו הגיע המאמן החדש, הוא ויתר על אסיפות וידאו ארוכות ואימונים של יותר מארבע שעות, מה שהיה נהוג אצל קודמו. גם הגעה למשחקים שלוש שעות לפני, הוראה שהרגיזה את השחקנים, בוטלה.

שיר צדק, עד לא מזמן באנקר בהרכב והיום יותר על הספסל מאשר על הדשא, מסייע לצעירים בכל האימון, דני עמוס סוגר כל חיכוך שיש בחדר ההלבשה ולוקח את הצעירים לשיחות מנטאליות, חן עזרא, עוד סמל נתנייתי, שהיה כבוי בתקופה של אטפלד, פתאום חזר לחייך. אם יש אימון צהריים כולם מתכנסים בחדר של המנכ"ל ניב גולדשטיין המוערך, לתפילת מנחה והזרים מוזמנים לעשות שבת אצל חברים מהקבוצה. אם זה לא מספיק, אלמוג כהן קיבל החלטה שכמעט כל שבוע יהיה ערב גיבוש. רק ברביעי האחרון הגיעו כולם לבית פרטי בפרדסיה, שם עשו ברביקיו.

לא רק על הדשא כרגע הכל ורוד. בצוות המקצועי של לם אפשר למצוא שחקני עבר כמו רן קוז'וק וישראל זביטי, יובל עזריה וסשה פלדמן ואת מאמן השוערים המסור, עופר בסון, שאמנם לא גר בעיר, אבל כבר שנים רבות במערכת. עוד שמות שהקהל מכיר ויכול להזדהות איתם. בניגוד לתקופה אשתקד, לם פתוח לשמוע. אצל אטפלד אנשי הצוות עשו קולות של שטיח כדי שההולנדי לא יתרגז. מאז שלם הגיע הוא יודע להכיל וגם דורש לשמוע דעות מנוגדות לשלו.

כרגע נתניה במקום שמוביל לפלייאוף העליון. ניצחון על מכבי פ"ת יפתח צעד משמעותי למטרה שעד לפני כמה חודשים, כשהיהלומים הסתכלו על כל הקבוצות מלמטה, היה נראה כמו חלום רחוק ולא הגיוני. אם נתניה תסיים בשישייה הראשונה, בעונה הבאה, הציפיות כבר יהיו הרבה יותר גבוהות. מישהו אמר כרטיס לאירופה?