לאחרונה נתקלתי בגל נוסטלגי לא ברור של כמיהה לשנות ה-80 וה-90 בכדורגל הישראלי: לשירים ושערים, לימים שכל המחזור היה משוחק בשבת, להצגות הכפולות ולשעות אחרי צהריים של כדורגל ישראלי. אלה היו ימים טובים, אך בתור מי שהיה שם בשנים האלה, אני רוצה להגיד שהמצב היום טוב בהרבה.
נתחיל בזה שהכדורגל הרבה יותר מקצועני: הוא יכול עוד לעשות דרך ארוכה, אבל ביחס לשכונתיות, לפוליטיקה ולהתערבות המפלגתית של אז, עברנו דרך. הכדורגל של היום הרבה יותר מגוון ומכיל מהכדורגל של פעם, שהיו לו בעיקר קבוצות בת"א (4-5 קבוצות בליגת העל), חיפה וירושלים. הוא הרבה יותר קשוב לאוהדים ולמעורבות שלהם, משוחק בהיכלים מרשימים ולמי שגדל בקופסא, קרית אליעזר, ימק"א, וסרמיל וחבריהם, המצב ברור והוא נגיש היום תקשורתית בצורה חסרת תקדים.
כן, היה כיף ללכת עם חברים (אבא אחד היה מסיע) לכדורגל בשעות נוחות בהרבה, אבל כמי שגדל אז בתקופה של ערוץ אחד ותקצירים דלים, יש גם צלקות מהעידן הזה. המציאות היא שהיום השפע, הנוחות והאכסניה טובים בהרבה.
לפני 20 ו-30 שנה היו באים פחות אנשים למשחקים, גם כי היו פחות אנשים בישראל וגם כי היו אצטדיונים הרבה יותר קטנים. במחזור ממוצע היום בליגת העל מגיעים 50,000 איש מדי מחזור, זה כמו שכל סופ"ש יהיו בישראל 13 אמנים שימלאו 13 היכלים בגודל של קיסריה. זו כמות נאה, והנהי בנושא מוגזם.
כמות כזו היא למעשה כ-2 מיליון מבקרים מדי שנה במשחקי הליגה והגביע של ליגת העל ועכשיו בואו נפרק את הכמות - – 65% מהכמות מגיעים למשחקי הבית בלבד של הפועל ב"ש, מכבי ת"א ומכבי חיפה. ברוב המשחקים של המועדונים האלה התפוסה מלאה, המנויים מהווים כמות נכבדת והיכולת להוסיף עוד כמות אינה קיימת בגלל גודל ההיכלים.
לכן עבור המועדונים האלה, השאלה האם ניתן לגדול בכמות הצופים בגלל שעות צפייה אחרות התשובה בגדול היא לא. למעשה, צריך להוסיף לתמונה את הפועל ת"א שלמשחקי הבית שלה מגיעים עוד 10% מכמות הקהל של הליגה כולה. הקהל של הפועל בא במספרים יפים, דומים לבאר שבע ורק בגלל גודל האצטדיון אפשר לצפות להגדלה כלשהי. אם הפועל תהיה מועדון מצליח יותר, היא תביא קצת יותר קהל, אבל אין לה ולא היה לה מעולם את הכמויות של מכבי חיפה לדוגמא. קחו מספר – 75% מהקהל בישראל מגיע ל-25% מכמות מהמשחקים - ממוצע קהל למשחק פה כ-20,000 איש למשחק, נתון מעולה ומרשים.
אז מה נשאר? נשארנו עם 180 משחקים שמביאים ביחד 500,000 איש, וגם בהם, הקהלים של המועדונים שציינתי, מהווים כקהל אורח, נתח משמעותי. זה כולל את הדרבי החיפאי שהפועל מארחת, את המשחקים של בית"ר שמגיעות "הגדולות" ואת הקופה שעושה כל מחזור מועדון עירייה נטול קהל כשהוא מארח מועדון עם קהל. ממוצע הקהל כאשר מורידים מספר משחקים משקרים כמו אלה שציינתי הוא -כ2,000 איש למשחק ולפחות ב-100 מהם אין אפילו 1,000 איש.
ודווקא המשחקים האלה חלקם משוחק בשעות נוחות והקהל לא בא. למה הוא לא בא? כי אין קהל שיבוא. בישראל יש יותר מדי מועדונים שאין להם קהל ויש להם בעלים ועירייה וסוכנויות שחקנים שעושים מזה כסף. אין מאחוריהם קהל וכשאין קהל למועדון, הוא פשוט לא בא.
אז אם רוצים להביא יותר קהל צריך לעשות מהלכים רגולטוריים, שיעודדו ויתגמלו מועדונים עם קהל. לדוגמא: להפסיק את מס ההתאחדות שמעניש קבוצות עם קהל ולהחליפו בתשלום אחיד לכל מועדון. לדוגמא: לחלק את תגמולי הטוטו והשידור לפי רייטינג מגרש ומסך. לדוגמא: לחייב מועדונים לשחק בהיכלים ראויים ולא הי"א או המגרש בק"ש עונים להגדרה זאת ועוד.
כן, העובדה שהכדורגל הישראלי נשלט על ידי המועדונים בלי הקהלים הובילה למצב הזה: לא גופי השידור שמשלמים סכומי עתק ולא כספי הציבור שמתדלקים את הענף, העובדה שהרגולציה בענף היא מוטת מועדונים קטנים ושוליים, הפכה את חיי הקהלים הגדולים לסיוט.
כי כשרוב הקבוצות בליגה לא חיות מהקהלים שלהם, כשסעיף ההכנסות מזכויות שידור גדול פי 2 עד 5 או 6 מסעיף ההכנסות ממכירת שחקנים, כשכסף ציבורי מגיע נטו ועל חווית לקוח יש גם הוצאות. כל אלה הפכו את חיי האוהדים לסיוט, לבעלי הקבוצות ללא הקהל לא אכפת מזה שפלוני אלמוני מירושלים חוזר ממשחק באמצע הלילה, לא אכפת להם ש-3,000 איש עומדים שעה בתור בקרית שמונה להיכנס למשחק אחרי שנסעו 3 שעות, לא אכפת להם לקחת 100 שקל למשחק בי"א כי זה לפי האמנה. לבעלי הקבוצות בלי הקהל לא אכפת מהקהל של מכבי חיפה, מכבי ת"א, בית"ר, באר שבע או הפועל ת"א, כי זה פשוט לא הקהל שלהם.
קהלים גדולים ומפוארים של מועדונים כמו הפועל פ"ת או כפ"ס, בני יהודה, הקבוצות של אשדוד וגם לא מעט קבוצות של המגזר הערבי, קהלים שיכולים להביא הרבה יותר אנשים לאצטדיונים ירדו מגדולתם ואת מקומם תפסו מועדונים נטולי קהל. מספיק לראות את מכבי פ"ת עוברת טלטלה אחרי מחאת אוהדים בהיקף קטן אחרי 30 שנה, בהם נתנו להם לעשות מה שהם רוצים. מכבי פ"ת היא מודל להרבה טורי דעה מחמיאים, הרי במכבי פ"ת מנהלים הרבה יותר מהפועל פ"ת, הרבה יותר קל בלי הקהל אולי.
רוצים לשפר את היחס לאוהדים? להחזיר את המשחקים לשעות נוחות יותר, לשפר את החוויה באצטדיונים, להפסיק את הרדיוסים והענישה הקולקטיבית, תתנו הרבה יותר כוח למועדונים עם הקהל הגדול. הפתרון נמצא במשרדי המנהלת וההתאחדות שמוחזקים על ידי המועדונים הקטנים.
הכותב הינו חבר פאנל בפודקאסט "צבע אדום", פודקאסט אוהדי הפועל ת"א