מהרגעים עליהם חלמנו בערוב ימי סבא אליעזר
הפלאשבק לקנדאורוב, הצ'יפ והחגיגה. אוהד ירוק על ה-0:2
הפסד ליגה בלתי צפוי ומפתיע יכול להיות יתרון משמעותי. זאת, כמובן, אם הקבוצה שלך היא לא זו שהפסידה. בונוס חביב למדי הוא אם הקבוצה המפסידה היא, במקרה, מכבי תל אביב, ואם כל זה קורה שבוע לפני שאתה נפגש עם היריבה במשחק - אז בכלל אין לנו מה להתלונן. כל הנסיבות האלו הופכות את ההפתעה, איך לומר, להרבה פחות מפתיעה.
אחרי קרב ההתשה מול סלאביה פראג הגיעה לסמי עופר מכבי נתניה עמוסת יומרות התקפיות ואנרגיה חיובית. את כל אלו, ריכזו הנתנייתים בדקות הראשונות בלחץ קדמי לא לגמרי מחוייב המציאות, וסיפקו למכבי חיפה את הדבר היחיד שאסור לספק לה - שטח מקדימה. דולב חזיזה בגול עם פלאשבק לקנדאורוב 94' נתן את הראשון תוך חמש דקות, ומשם, באופן יחסי, ההתמודדות הפכה להרבה יותר נוחה עבורנו. והצ'יפ? איזה צ'יפ... אין יותר קלאסה מהקפצה נינוחה מעל השוער, והחגיגה עם הפלאפונים הדלוקים אחרי השער היא מסוג הרגעים שעליהם חלמנו בערוב ימיו של סבא אליעזר.
זה, כמובן, עדיין לא זה. מחצית שנייה באנרגיות נמוכות למדי, ובואו נגיד שהשיט שואו בהגנה בעשר הדקות בהן פלאניץ' לא היה על הדשא לא ממש מרגיע. אבל ברוב דקות המשחק, זה כבר מתחיל להיות קצת יותר דומה למה שהתרגלנו מהחבר'ה בירוק. צריך גם לזכור - זו לא עילה ותירוץ לאובדן נקודות, אבל המאמץ ביום חמישי היה פשוט עצום מצד כל השחקנים, אז בשלב זה של העונה קשה לצפות לקצב אחיד לאורך כל הדקות. תוצאות טובות ובעיקר הגנה טובה ישפרו את הקצב ויקרבו אותנו עוד יותר למימוש הפוטנציאל.
וגם, מגיעה כאן מילה טובה מאוד למכבי נתניה. אמנם הם הגנו באופן לא חכם, בלשון המעטה, אבל הם נתנו פייט ענק במחצית השנייה ולא ויתרו עד לשריקה האחרונה. הם נראים כמו קבוצה שתשחק ראן-אנד-גאן לאורך העונה הזו. יכבשו חמש, יספגו שבע, עלא באב אללה. לידס יונייטד פינת פולג. אני בטח לא אתלונן על זה. בטוח עדיף מההשתטחויות על הדשא ועשרה שחקנים על קו השער.
באופן כללי, גם אם לא ברמת המשחק, הליגה השנה השתפרה משמעותית במידת התחרותיות. כמעט כל משחק הוא פוטנציאל לאובדן נקודות ונכון לרגע זה - אין באמת קבוצה שנראית אימתנית ומעל הליגה בכמה רמות. אנחנו, בכל אופן, עדיין רחוקים משם.
ברמה האינדיבידואלית, עומר אצילי שוב דפק כרטיס עם בישול אמנותי ושער מהסרטים. עוד יום במשרד של השחקן הכי טוב בליגה שלנו. התרגלנו לטוב, מה לעשות. אה, כן. זוכרים שדובר על זה שדולב חזיזה לא נותן מספרים מתחילת העונה? אתמול היה המשחק השלישי ברציפות עם שער, ונראה שהכוונות מאופסות. הביטחון חזר לבחור, הרגליים שוב קלילות והמהלכים הרבה פחות מאולצים. ומה תגידו על מחמוד ג'אבר? הילד הולך והופך לעובדה מוגמרת. אחורה מתקל בזעם, קדימה מוסר ברכות של כרית פרווה הלו קיטי. תמשיך ככה, ילד, הוויילד קארד של בכר ממשיך למלא נעליים ענקיות.
ומוויילד קארד אחד למשנהו - מה תגידו על שון גולדברג? ההחלטה להציב אותו כבלם בטדי התקבלה בעשרות אלפי גבות מורמות. הגבות נותרו מורמות גם היום, אבל בפליאה מההתאבדויות חסרות הרסן על כל כדור והשמירה חסרת הפשרות. כפרה עליכם, ירוקים יקרים, סבלנות עם ביקורות, סבלנות עם סכינים. גם סבלנות עם קומפלימנטים ארוכי טווח נדרשת, בינתיים נחמיא לבכר על הזיהוי של השחקן החם בעמדה מאוד קריטית ונקווה שהיכולת תמשיך להיות גבוהה.
הבחור שלידו, בוגדאן פלאניץ', הוא כמובן המניה הבטוחה ביותר, מה שגורם לשחקני יריבות לחבוט בו באופן בלתי אמצעי. שופטי הכדורגל בישראל צריכים לתת את הדעת לאלימות, לא פחות, שמופעלת כלפי פלאניץ' מדי משחק. הרבה יותר מכל שחקן. בסופו של דבר, בריאות השחקנים חשובה יותר מהתוצאות. עוד נציין את עלי מוחמד הנהדר, ג'וש כהן עם עוד כמה הצלות א-לה לב יאשין ממשיך את היכולת הגבוהה מהקונפרנס ליג, דין דוד עם כניסה טובה ורעב ענק (יגיע הגול, ואחריו יגיעו עוד רבים) וכמה טוב לראות אותך שוב, חמודי אבו פאני...
הדקות האחרונות, כאמור, לא היו טובות בכלל, בייחוד בעורף, אחרי שני חילופים ברביעייה האחורית הרכות הגיעה לגובה חדש, אבל ההקרבה והיהושע בשער מנעו דקות של מתח. היי, גם דני עמוס לקח כמה כדורים יפים, אז אין שם יותר מדי מקום לתלונות לחברים של בני.
מכאן, לבדיקה נוספת של תזת "מה יעשה הניצחון המפתיע של המחזור הקודם מולנו". יורדים לשפלה, אשדוד באה אחרי ניצחון ענק על מכבי תל אביב במגרש החוץ מהנאחסיים שיש בכדורגל שלנו. אוזנינו מוכנות לקראת הדימום מהרמקולים הבלתי מרוסנים, ואני יכול רק לקוות ששחקנינו היקרים מוכנים לעליית מדרגה ועוד שיפור שדרוש על מנת להביא את הנקודות הביתה. עוד משחק אחד לפני המטוס לפראג, ואין מקום לטעויות מיותרות ולרפיון. ארבע נקודות זה לא מעט, לא כל שכן שבע. פוקוס, חברים, פוקוס.
שבוע טוב וירוק לכולם.
נ.ב. תומר בסן, הפיזיותרפיסט של מכבי חיפה, טופ שלוש במהירות ריצה בכדורגל שלנו - כולל שחקנים. משהו מטורף. חבל שהוא צריך לעבוד כל כך קשה השנה, אבל אם המצב ימשיך ככה ושחקנים ימשיכו להיפצע, לא לפסול אותו לחיזוק לחוד.