בכל מקום השבוע בעולם הספורט, בסושיאל ובמדיה ראיתי את הנראטיב שהמאמן של מכבי ת"א, פטריק ואן לוון, אשם בפתיחת העונה הגרועה שלה. אותה מכבי שלהזכירכם השלימה קיץ תפעולי וכלכלי מעולה והבטיחה 90 מיליון שקל הכנסות לא מכבר, עלתה לשב הבתים בקונפרנס ליג, שלחה שחקנים לאיטליה ואכן פתחה בצורה מגומגמת את הליגה. בכל מקרה, בכל מקום ראיתי שסומן אשם מרכזי – המאמן.
אבל האם הוא באמת האשם? בכלל לא בטוח. המערכת במכבי כבר שנים פותחת את העונה רע מאוד. אצל איביץ' היו אלה ההדחות מאירופה, בשנה שעברה זה היה דוניס בליגה והשנה ואן ליוון.
כשזה קורה באופן קבוע בכל שנה, יש משהו בשיטה שהוא מעבר לפרסונה. הרי ואן ליוון היה המושיע בשנה שעברה. אני זוכר רצף לא הגיוני לא משחקים וצמצום פער ממכבי חיפה. אותו ואן ליוון היה נחשב כאדריכל מחלקת הנוער המושקעת ביותר בישראל. איך קרה שבתוך כמה שבועות איש הכדורגל שהמערכת נתנה בו כל כך הרבה אמון הפך לכזה שצריך לשלוח את היונגר התורן (אנגלידיס) כדי לפקח עליו במסע להלסינקי? משחק שנגמר לא רע למכבי, אבל את זה זוקפים לחובת ההגרלה או היריבה החלשה או הפיקוח של ג'ק "יונגר" אנגלידיס.
ההסבר שלי הוא פשוט: במכבי האחריות לדברים הבעייתיים נגמרת בדרג המנהלים. היא לעולם לא תעלה למעלה, הבעלים מיטש גולדהאר הוא חסין מביקורת במצבים הפחות נעימים. בתקשורת הפוליטית קוראים לזה "אתרוג".
התקשורת, האוהדים והמעטפת לעולם לא יפנו את החיצים לבעלים והרי הוא זה שלדעתי עומד מאחורי הרעיון שהמערכת קודם כל מבטיחה הכנסות ורק אחר כך מוציאה כסף על חיזוק. הוא זה שבנה את התפישה שהאוהדים קונים מנויים ומזכרות לעונה שבדרך בלי לדעת מי ישחק השנה בהרכב. כולם צריכים לסמוך על מיטש שבסוף תהיה למכבי קבוצה טובה. האמת? הוא הרוויח את האמון ביושר, אבל יש לזה מחיר. כאשר אתה מוותר על ההכנה לעונה, יש סיכוי שתפתח רע את העונה. זה לא באשמת ואן ליוון, אלא לדעתי פתיחת העונה הזו היא על מיטש.
אבל מיטש הוא "אתרוג" מיוחד מאוד ולכן האחריות נגמרת כאמור בדרג המנהלים. פה יש הפרדה ברורה בין הציר התפעולי ניהולי, שעובד מצוין ולראייה הספונסרים, המזכרות והשיווק ובין ניהול הכדורגל שלמרות רכש טוב בקיץ ולמרות עיכובים בקבלת הרכש, עושה עבודה טובה באירופה ובינונית מינוס בליגה. מאחר שכל המערכת העבירה את כל האחריות לצד המקצועי, נשארו הבכירים שם לריב בתקשורת דרך המקורבים על מי אשם פחות ומי יותר. רואים את זה מקילומטרים.
כל זה ייגמר בקרוב, למכבי סגל מעולה ביחס לליגה הישראלית. בקרוב כנראה יגיע מאמן חדש, הסגל יתחבר לאחר שלא הייתה לו תקופת הכנה, הפער בליגה יצטמק, בינואר אולי יגיע אפילו חיזוק ובסוף העונה יגיעו התארים, אולי אליפות ואולי גביע כמו שקרה לואן ליוון. גולדהאר יזכה לכתבות בסגנון "בעל הבית פה", אנגלידיס יקבל מחמאות על המאמן שבחר והמערכת התפעולית-ניהולית שבחים על עוד שנה כלכלית מוצלחת. ומה בקיץ הבא? המאמן בכלל לא בטוח יישאר ואם יישאר הרי שיקבל את הרכש באיחור והכל יקום על הגרלה באירופה וסדר משחקים נוח או לא בליגה.
מצד שני, בהפועל באר שבע עשו הקיץ את הדברים אחרת. רוני לוי, שמינויו נחשב כחמוץ, ביחס אפילו לבחירה במכבי, קיבל את המפתחות לבניית סגל מפלצתי ביחס לליגה. שחקנים שבמכבי ויתרו עליהם בקלות הגיעו והסגל נסגר מהר יחסית, רובו בשחקנים מוכחים ברמת הליגה הישראלית. באר שבע הביאה הקיץ כ-15 שחקנים חדשים, אבל התחברה הרבה יותר טוב ממכבי שהביאה רק 7-8 כי ובכן, עשתה את זה בזמן שמועדונים אמורים לעשות הכנה לעונה.
בשורה התחתונה מכבי הצליחה באירופה בזכות הגרלה, שבאה לאחר שנים של הצלחות ודירוג. הגרלות זה פתרון בעייתי לארגון מסודר משום שגם פה המזל היה יכול ללכת אחרת למרות הדירוג. גם חיים רמון בהפועל ת"א העפיל לשלב בתים בשנתו הראשונה בזכות הגרלה נוחה מול קבוצה זוטרה במיוחד כאשר כל הקיץ הפועל עשתה הכנה תחת מחאת טביב, וזו פשוט לא שיטה.
בכל מקרה מכבי הצליחה באירופה ונכשלה בליגה בגלל שהמערכת לקחה שוב סיכון ובאר שבע לא הצליחה באירופה מסיבה דומה, אך מצליחה בליגה עד עכשיו כי החליטה לעבוד מסודר. איך זה ייגמר בסוף העונה? מוקדם לדעת, אבל בסופו של דבר היתרון בליגה הישראלית שהיא כזו שניתן לתקן בה בקלות יחסית תוך כדי תנועה ובמקרה הכי גרוע, להחליף עוד מאמן, כי זה הכי קל.
הכותב הינו חבר פאנל בפודקאסט צבע אדום, פודקאסט אוהדי הפועל ת"א