עסקים כרגיל: מכבי חיפה חזרה למסלול

ההגנה התייצבה, ההתקפה צריכה חידוד. טור של אוהד ירוק

תמיר אלחיאני
א א א א ( שנה גודל )
תחילת כתבה

מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון. לכבוד חג שמחת תורה הממשמש ובא, אירחנו את מכבי פתח תקווה בסוכתנו ה(ממש לא) דלה שלמרגלות הכרמל.  אחרי ה"אופוריה" של הזכייה בגביע הטוטו (יש אנשים שאשכרה כתבו את זה ברצינות), נדרשה ירידה חזרה לקרקע לקראת המשחק הסופר חשוב מול מי שלא הפסידה משחק ליגה בסמי עופר מ-2016(!!!!!!!). תיקו ומטה במשחק הזה היה מציב אותנו עם ניצחון בודד מארבעה משחקי ליגה, שבוע לפני משחק לוהט במיוחד מול באר שבע. לא נעים, ולא מאוד רצוי.

ואכן, למרבה השמחה, ירוד ירדנו לקרקע, ודיפדפנו בנונשלאנט את המשחק הזה במינימום נזק לקראת הנסיעה לברלין.  נכון, אנחנו עדיין לא שוטפים את הדשא בכדורגל הסוחף שהתרגלנו אליו בשנתיים האחרונות, אבל המשחק הזה לא היה בסימן שאלה מבחינת זהות המנצחת אפילו לדקה אחת, ויכל להיגמר בתוצאה גבוהה יותר לטובתנו, וזה בהחלט כבר נראה טוב יותר מול הלוזונים ומתקדם לכיוון הרצוי. אין הרבה מה לומר על היריבה במשחק הזה, וזה באמת אומר הכל מבחינת העבודה והיעילות שבה מכבי חיפה הרגה את המשחק הזה.

ראשית, ברמה ההגנתית, מתחילה מגמת התייצבות ולראשונה אחרי שלושה משחקים רצופים במסגרות המקומיות, לא ספגנו שער. למעשה, למעט ההצלה הפסיכית של ג'וש כהן במחצית השנייה, לא זכור לי עוד מצב מסוכן של מכבי פתח תקווה. וכן, זו הייתה הצלה ממש פסיכית. כנראה שצריך להביא שוער רציני שיתחרה כדי להעיר את ג'וש כהן, ויותר ער ממה שהוא היה כשנתן הדיפה שאין לה הסבר פיזיקלי הגיוני, באמת שאין.

מקדימה, כאמור, למרות הזדמנויות לא מעטות, לא יום גדול במיוחד התקפית. וביום הלא-גדול-במיוחד הזה, מול קבוצה מאוד מאומנת וטקטית, חזיזה עם בישול (משחק שלישי ברציפות) לשער עצמי אחרי מסירת אמן של שרי, שרי בעצמו עם בישול ואצילי (נו, אלא מי) עם עוד שער מהבלטה מול הצפוני. עכשיו תחשבו על מה הולך לקרות כששלושתם באמת ייכנסו לקצב שאנחנו רגילים אליו, וכשאחד החלוצים שלנו ייזכר שהבקעת שער במשחק ליגה היא פונקציה אפשרית.

מה יקרה כשהוא באמת יהיה בכושר? שרי (צילום: מאור אלקסלסי)
מה יקרה כשהוא באמת יהיה בכושר? שרי (צילום: מאור אלקסלסי)

אינדיבידואלית, איזה כיף זה עלי מוחמד. מרחף כפרפר, חוטף כדורים כדבורה, כל פעולה שלו על הדשא זועקת איכות. טוב, עד שהוא מגיע למצב בעיטה לשער ואז הוא נראה מבולבל כמו אברך ביום חתונתו. אבל מה לנו כי נלין, עם כאלו ביצועים פשוט אפשר לומר אשרינו שזכינו לכזה שחקן במכבי חיפה, שמזכיר נשכחות. מה שכן, שפיכת הלאגר המוחלטת שלו בדקות האחרונות מראה שגם הוא, בסופו של דבר, בן אנוש עם כמות אוויר מוגבלת, וצריך לתת לו לנוח בהקדם.

ובוגדאן פלאניץ'. יא אללה, איזה בוגדאן זה. כל אחד מהתיקולים שלו יפה כמו חמש פדלדות והשחלה בין הרגליים ביחד. איזה נכס, רק שיהיה לנו בריא, הפסק זמן בלונדי הזה. הפייבוריט החדש שלי, מחמוד ג'אבר, הולך והופך לעובדה מוגמרת ברוטציה, לוחם וקשוח וגם יודע להריץ משחק קדימה. גם הוא כרגע לא חיה התקפית, בלשון המעטה, אבל יש לי תחושה שברגע שהשער הראשון שלו יגיע, הוא לא יישאר בודד להרבה זמן.

נקודות לשיפור? החוד כמובן. עד עכשיו, אף אחד מהחלוצים לא הביא כסף ברחבה (או מחוצה לה) בליגה, דין דוד עם משחק די פושר אחרי גול נהדר בגמר גביע הטוטו ברביעי, ודוניו איבד קצת כיוון. מזל שיש את אצילי, אבל לאורך זמן, לפחות אחד מהטריו צריך להיכנס לקצב, מעריך שברגע שדין דוד ייתן את הסיפתח, הוא ייטול את ההובלה.

שהר יישאר כגיבוי בשלב זה של חייו וחיינו, ודוניו? אם לא יתעורר, החלון  בינואר עלול להיות זה שממנו הוא ייצא אל יעד חדש. אני אישית מאוד אוהב אותו, אוהב את העבודה הטקטית והמסירות שלו, אבל בסוף בסוף - חלוץ נמדד בגולים. במקרה שלו יהיה נחמד אם זה יתחיל באיזו בעיטה-שניים במשחק לכיוון המסגרת, ומשם נתקדם בחזרה למקומות הטובים יותר.

רק שיהיה בריא. פלאניץ' (צילום: מאור אלקסלסי)
רק שיהיה בריא. פלאניץ' (צילום: מאור אלקסלסי)

השבוע המתיש הזה נפתח בניצחון חשוב ששם אותנו בכיוון הנכון בטבלה ובדינמיקה, כשאחריו יגיע משחק חוץ בברלין, מול קבוצת בונדסליגה, שמשחקת באיצטדיון עם כמה זכרונות מפוקפקים מאוד מימי העבר האפלים של גרמניה.

חלילה לי מלרמוז שצריך לוותר על המשחק הזה, או על כל משחק אחר, אבל חשוב גם לזכור - המשחק החשוב יותר מגיע שלושה ימים אחריו, ויכולת ההתאוששות שלנו מהמשחקים באירופה, פיזית ומנטלית, הייתה עד עכשיו די דרעק. המשחק בברלין הוא משחק סוחט ממאמץ פיזי והסיכוי לנצח בו לא מאוד גבוה (יש לנו מאזן מושלם של הפסדים מול כל יריבה גרמנית שפגשנו אי פעם).

אז אני מצפה שכל שחקן שיעלה ייתן את המקסימום שלו, ומצד שני, אני גם מצפה מברק בכר שיבין את מצבת הפציעות המדאיגה, ואת לפיתות הירך האחורית של כמה שחקני מפתח במשחקים האחרונים, ויאפשר מנוחה במשחק הזה לכמה שחקנים בכירים.

בנקודת הזמן הנוכחית, לא שווה לקחת סיכונים מיותרים שספק אם יניבו תועלת קצרת טווח ויכולים בהחלט להסב נזר ארוך טווח. אחרי הפגרה, עם שובם של החבושים והפצועים, מרחב התימרון שלנו צפוי לגדול שוב ויהיה באמת על מה לדבר בלתת את הכל בכל המסגרות.

תן להם לנוח. בכר (צילום: מאור אלקסלסי)
תן להם לנוח. בכר (צילום: מאור אלקסלסי)

לסיום, בעניין מעט אחר, אני רוצה לחזק את ידיהם של אנשי משרד התרבות והספורט במאבק הבלתי מתפשר שלהם לשמר את הנורמליות והשפיות בחיינו, מול סדרת דרישות הזויה ומדיפה ריח כסת"ח של גורמים במשרד הבריאות לסגור את הכדורגל לקהל.

במצב שבו מרבית החולים קשה אינם מחוסנים, ומרבית הנדבקים הם ילדים בגילאי טרום חיסון, ההיטפלות הבלתי נסבלת הזו לקהל אוהדי הכדורגל, אולי האוכלוסייה בעלת שיעור החיסון הגבוה ביותר, ולאירועים שהכניסה אליהם מותנית בתו ירוק (שצפוי להיות מוקשח משמעותית בתחילת החודש) היא לא פחות משערורייה וניסיון למצג שווא של עשייה, בלי שום מחשבה, רצון או תועלת אמיתית.

אנחנו תומכים ונתמוך במאבק הזה במאה אחוזים, סיימנו להיות השעיר לעזאזל של פקידים תאבי כוח והגבלות נטולות היגיון.

ובנימה אופטימית יותר, אחרי ניצחון וחזרה לתלם, מאחל לכולכם חג שמח וירוק, שנדע ימי שקט - ורק בריאות לכולם.

נ.ב. צריך להודות באמת - הלב מתפוצץ מקנאה, כי אין כיף בעולם הזה כמו לטוס לחו"ל עם דבוקת אוהדים ירוקים ולפוצץ עיר אירופית בפרצופים המוכרים מהיציע. מטעמים פיננסיים, יש לי הקצבת טיול אירופי אחד בקמפיין ושמרתי אותה לפראג, אז בצער רב ניאלץ לדלג על המשחק הקרוב.  ובכל זאת - יאללה, אחים ירוקים בדם, שיהיה לכם אחלה טיול, תבלו ותציפו את ברלין בירוק, בשירים מהכרמל ובכל טוב.

אה, ותביאו לנו משם ניצחון.

תביאו ניצחון מברלין (צילום: מאור אלקסלסי)
תביאו ניצחון מברלין (צילום: מאור אלקסלסי)