שח-מט: הניצחון של ואן לוון בקלאסיקו

הקלאסיקו הישראלי בין מכבי ת"א למכבי חיפה הבטיח הרבה וגם קיים. אך למרות התצוגה על הדשא, הניצחון האמיתי של הצהובים היה על הקווים. הירוקים ימתינו עם ניפוץ תקרת הזכוכית

תום בנדו
א א א א ( שנה גודל )
תחילת כתבה

שוב, הקלאסיקו הישראלי. ברגע שנכנסתי לאיצטדיון, העפתי מבט על מספרי העבר והבחנתי שהפעם האחרונה שמכבי חיפה ניצחה את מכבי תל אביב בליגה היתה אי שם ב-26/10/16, לפני קרוב ל-5 שנים. ולמרות הנתונים שקדמו לערב הזה, עשה רושם שיש לאלופה את כל הכלים להגיע לבלומפילד ולשבור את תקרת הזכוכית עם ניצחון.

לפי איך שאנחנו מכירים את חיפה וברק בכר, לא היה לי ספק שהירוקים יעלו בקישור מעובה וחזק. אך כשפורסמו ההרכבים ראיתי מערך מאוד הרפקתני שכולל את כל הכלים ההתקפיים, סוג של אובר-ביטחון מצידו של המאמן. לראייה, על הספסל המתין רק דין דוד כגיבוי לחלק הקדמי במידת הצורך, כששחקן כמו עלי מוחמד, שהיה אחד המצטיינים ב-0:0 מול פיינורד, נותר על הספסל. צריך לומר זאת - הוויתור של בכר על שלישייה חזקה במרכז השדה שתעזור להגנה החלשה של קבוצתו, לא מובן.

לזאת אפשר להוסיף את הצבתו של עופרי ארד שהיה חלש מול פיינורד. אחרי שאיבד את אביו, בתוספת היכולת החלשה והמיס-מאץ' מול סטיפה פריצה שגדול ממנו פיזית בצורה משמעותית, מובילה להבנה כי אורי דהן יכול היה להתאים יותר למשחק הספציפי הזה.

מנגד, ההרכב של מכבי ת"א היה מפתיע וחיובי. התחושה היתה שפטריק ואן לוון הבין כי יש לעשות הכל בכדי לנצח. זה החל בהצבתו של דן ביטון בתפקידו המקורי כקשר אמצע מאחורי החלוצים והמשיך עם דן גלזר ושירן ייני כגרזנים בקישור. בנוסף, ההולנדי העלה את ברנדלי קובאס המצוין להופעת בכורה בליגה. זה הרכב שזעק מהרגע הראשון את הרצון העז לנצח בכל מחיר.

אבל גם אחרי ניתוח ההרכבים, מכבי חיפה הגיעה למשחק כשהיא במומנטום הרבה יותר טוב מיריבתה, אחרי קיץ מושלם ותוצאה מכובדת נגד פיינורד. מנגד, מכבי תל אביב, למרות ה-1:4 על אלשקרט בקונפרנס ליג, עמדה על מאזן של נקודה אחת משש אפשריות. התחושה היתה החבורה של ברק בכר סוף סוף תעשה את זה ותנצח אחרי חמש שנים עקרות.

כשנפתח המשחק, ראינו 4-3-3 מצד שני המאמנים. מכבי תל שיחקה אגרסיבי, לחצה גבוה ושיחקה על האגפים והמגינים הירוקים שלא הסתדרו עם קובאס וגבי קניקובסקי. השניים שיחקו עם רגל הפוכה ופינו שטחים למגינים, בעיקר לאופיר דוידזאדה שהיה מעולה. מעבר לכך, השער הגיע אחרי עבירה של סאן מנחם על אותו קובאס, אליה התווספה טעות קשה של ג'וש כהן.

ברנדלי קובאס. בכורה נהדרת בליגת העל (דני מרון)
ברנדלי קובאס. בכורה נהדרת בליגת העל (דני מרון)

למרות הפתיחה הקשה, בדקה ה-13 מכבי חיפה נכנסה למשחק. דאבל-פס בין עומר אצילי לגודסוואי דוניו הוביל לעבירה, צ'ארון שרי שיחרר בעיטה אדירה וסחט הצלה גדולה מדניאל פרץ. זו היתה נקודת המפנה, כשמכבי חיפה מנפקת 25 דקות נהדרות שהובילו ל-1:1 מוצדק בסיום המחצית הראשונה. באופן כללי, זו היתה מחצית שמשרתת היטב את הכדורגל הישראלי, ואחת הטובות שאני זוכר בשנים האחרונות מבחינת קצב, תפאורה ורמת כדורגל.

במחצית השנייה, אחרי 5 דקות של גישושים, מכבי תל אביב התעוררה בזכות תוכנית המשחק הנכונה של ואן לוון כשהיא נעזרת בהרבה אגרסיביות באמצע, סדר מופתי והמשך מתן דגש על משחק האגפים שחשף את ההגנה החלשה של מכבי חיפה. למעשה, מתחילת העונה, כל מי שמשחק בקו האחורי של האלופה פשוט לא טוב, למעט בוגדן פלאניץ' ששומר על יכולת טובה.

מכבי תל אביב הבינה שבשביל להכניע את מכבי חיפה, צריף לשחק על החולשות שלה. המאמן ההולנדי יישם זאת היטב במחצית השנייה, ובמיוחד בדקות הסיום כשמכבי חיפה לחצה על השער ולא באמת הצליחה לייצר מצבים מסוכנים. מחזיקת הגביע מנעה זאת עם משמעת טקטית גבוהה והניסיון של שירן ייני ודן גלזר, וכך הצליחה לשבש לחלוטין את משחק ההתקפה של האלופה.

חשוב לציין זאת - ואן לוון הבריק עם הציוות של צמד שחקני כנף עם רגל הפוכה. קניקובסקי וקובאס נכנסו לאמצע ויצרו יתרון במרכז השדה על שלישיית הקישור של מכבי חיפה. ההולנדי ידע שדולב חזיזה ועומר אצילי לא חוזרים לרוב עם המגינים ועסוקים בעיקר במשימות ההתקפה, וכך הוא נתן חופש למגינים שלו (בעיקר לדוידזאדה הנהדר) להגיע מול מקביליהם החיפאים כשהם ביתרון מספרי.

פטריק ואן לוון. הבריק (דני מרון)
פטריק ואן לוון. הבריק (דני מרון)
ברק בכר. חייב לבצע שינויים בהגנה שלו (דני מרון)
ברק בכר. חייב לבצע שינויים בהגנה שלו (דני מרון)

על הקווים של האורחת נדמה היה שהדברים לא מסתדרים. החילופים של בכר לא עבדו במחצית השנייה והוא הגיב רק אחרי שהגיע שער היתרון השני של הצהובים. בצד השני, מכבי תל אביב המתינה עם החילופים, כשגם קובאס, לו אין כושר משחק, הצליח למשוך על הדשא עד לדקה ה-90 ועשה בכורה אדירה בליגת העל.

עבור מכבי תל אביב למשחק הזה היתה משמעות אדירה. אחרי פתיחה נטולת ניצחונות בשני המחזורים הראשונים, אין ספק שהעליונות של הצהובים בבלומפילד החזירה לה את הביטחון. שחקני הרכש קניקובסקי, פריצה וקובאס נכנסו לעניינים, ההגנה נראתה הרבה יותר טוב כשדוידזאדה נכנס לנעליים הגדולות של אנריק סאבוריט ודניאל פרץ רשם שתי הצלות גדולות והחזיר בגדול על האשראי שניתן לו.

למרות ההפסד, מכבי חיפה עדין קבוצה טובה יותר, יש לה שחקנים איכותיים יותר וגם מאמן עדיף. אבל, הבעיות בהגנה זועקות לשמיים, והיום זה היה ניכר מהדקה הראשונה, כשהיחיד שמתפקד בקו האחורי הוא פלאניץ'. הגיע הזמן שהצוות המקצועי של האלופה יטפל בבעיה, וזו לא בושה לשקול לשחר עם שלושה בלמים טבעיים בכדי לייצב את הקבוצה, ולא להזיז את חוסה רודריגס לדקות בודדות כתומך לחוליית ההגנה. כרגע, הפערים העצומים שקיימים בין חוליית ההגנה וההתקפה גורמים לחיפה להיות קבוצה לא מאוזנת שנשענת על האיכות הגדולה בחלק הקדמי.

לסיכום, 25 אלף צופים בבלומפילד, מחצית ראשונה ברמה גבוהה מאוד, קצב מצוין ותצוגה שמשרתת את הכדורגל הישראלי. הלוואי ונראה עוד משחקים כאלו בליגת העל, ולא רק בקלאסיקו שלנו. מכבי תל אביב הוכיחה שיפור אדיר עם צירוף שחקני הרכש, מה שמחדד את השאלה מדוע חיכו כל כך הרבה זמן עם המהלכים האלו. זו הפעם השנייה ברציפות שהצהובים נותנים "פור" לליגה עם נקודה משש בגלל המדיניות הזו. ממה שנדמה היה כחלק התקפי עקר רק בקיץ הנוכחי, למחזיקת הגביע לפתע יש גיוון, איזון והרבה פוטנציאל להמשך העונה.

הקלאסיקו הישראלי. חלון ראווה נהדר לכדורגל שלנו (דני מרון)
הקלאסיקו הישראלי. חלון ראווה נהדר לכדורגל שלנו (דני מרון)