המלחייה שהוטחה בראשו של ז'וסוואה פשקיירה סימנה את סוף דרכו בדרום הפרוע. שגיב יחזקאל, הרכש האשדודי, חתום (לכאורה ועל פי מקורות זרים) על המהלך משנה המציאות שחייב את התערבות כוחות ההצלה.
הסיפור רק הלך והשתפר: המשטרה הוציאה צווי הרחקה לשני המתקוטטים, וכעבור כמה שעות השתחררה באר שבע מנוכחותו של כוכבה הפרובלמטי והעלתה אותו על המטוס לליסבון. בלי דמעה שקופה ובלי בטיח.
יחזקאל, חלוץ אימתני ומאזן מרשים של 3 שערים ב-10 הופעות בב"ש, פרסם התנצלות מרגשת והוא שוב איתכם; ואילו ז'וסוואה, שהשליך קומקום בשעת הרתיחה, התחנן לחזור לבורות המים ונתקל בחומה פדגוגית בצורה. יעלה כיתה, אך לא בבית ספרנו. ימים יגידו אם אוהדי לגיה ורשה יברכו את שושביני החתונה.
עד הרגע האחרון התנהל קרב מתוחכם על צריבת התודעה בקרב דיירי הרחוב הספורטיבי. בהפוגות שבין האזעקות לבין הנפילות במהלך "שומר החומות", התגייסו אנשי שלומנו למערך ההסברה. במו אוזניי שמעתי אנשים עם קסקט, ועליו רקמת לוגו של ברצלונה, משחררים אמירות בנוסח "איך נסתכל לפרחי האקדמיה האדומה בעיניים"; "אף שחקן לא יותר גדול מהמועדון"; ו"יאללה, הביתה".
יודעים להכיר תודה החבר'ה. האיש שהביא להם גביע, סחב אותם על גבו לשלב הבתים במפעל האירופי, הרים קרן ורץ לנגוח, הפך לאישיות בלתי רצויה. לדידם, יותר מדי תקריות וסיפורים לשעת לילה מאוחרת העיבו על פועלו. הברגים בקופסה השתחררו. אפילו הפסיכולוגית של טוני סופרנו הייתה משתגעת ממנו. תודה רבה ולהתראות.
לא יודע מי אחראי להתלקחות האחרונה בבית האדום, ומי נתן את ההוראה לוותר על הפורטוגלי. הכי חשוב שהשיבו את הסדר על כנו. אין טראבל מייקרים בחדר ההלבשה, יש חדוות יצירה ואולי בשלו התנאים להצמיד חניך תורן למלחיה ולקומקום.
עכשיו בונים בבאר שבע בובה של קבוצה. דור מיכה, ההוא מפרשת הקטינות, מועמד למלא את החלל הריק במרכז השדה, ויחד עם החיזוקים האחרונים מסכנין וכפר סבא אולי יחזירו עטרה ליושנה. בכוורת של רוני לוי ואריק בנאדו רוצים להניף צלחת גדולה של אלופים, לא להתעסק במלחיה או בקומקום.
מערבה מכאן נפל האסימון. במקום להתנועע ללא כדור בממ"ד, 40 קילומטרים בקו אווירי מעזה ורפיח, יעביר ז'וסוואה את כובד המשחק לפולין וייהנה ממכמניה. גאון הכדורגל הפורטוגלי יוכל להתיישב במסעדה בדאון טאון של ורשה, להזמין סטייק עסיסי ולבזוק עליו מלח בניחותא. סבירות גבוהה שהמלצר הפולני לא יטיח בראשו את המלחייה.