בסופו של דבר, עסקת עלי מוחמד הסתיימה בניצחון לשני הצדדים: הן מבחינתה של מכבי חיפה, שהרוויחה את הזרים הטובים בליגה; והן מבחינתה של בית"ר, שמימשה את רצונה למכור את הקשר מניז'ר. למעשה, ההחלטה להיפרד ממוחמד התקבלה כבר בסוף חודש מרץ: הוא נכנס לשנה האחרונה בחוזה, ובקבוצה לא התכוונו להציע לו חוזה חדש, וחשבו שזה יהיה זמן טוב למכור. וכך, תג המחיר שעמד בהתחלה על 2 מיליון יורו, נסגר בסופו של דבר על 1.1 מיליון תמורת 80% מכרטיס השחקן.
אבל במקביל, היה גם רצון של עלי מוחמד עצמו להמשיך הלאה: הקשר העביר מסר, באמצעות סוכנו אבי ציוני, כי הוא מיצה את עצמו, ומרגיש שבמקום אחר - יוכל לתרום יותר. כמו כן, גם חלק מקריאות הקהל פגעו בו. דוגמא קלאסית היתה לאחר ההפסד באשדוד, שקבע כי הירושלמים לא ישחקו בפלייאוף העליון: עשרות עמדו אז מחוץ למתחם האוטובוס, וקיללו את מוחמד. הקשר התחבא מאחורי האוטובוס, כדי שלא יראו אותו, אבל כבר אז ניתן היה להבין שהוא לא מעוניין להמשיך - גם בשל כך, וגם בגלל הנסיבות המקצועיות.
מוחמד מעוניין להתחיל מחדש: ההערכה בקרב סובביו היא שסביבת עבודה חדשה ונקייה, ללא הצורך להתעסק בקהל ובדברים שליליים, תוכל להחזיר אותו לרמתו הרגילה, ותספק לו אנרגיות חדשות. בכל מקרה, את הפרק של בית"ר הוא משאיר מאחור - והתחנה הבאה תהיה אצל אלופת המדינה.