זה התחיל כשמועה, והפך לרעידת אדמה: 12 קבוצות על מהכדורגל העולמי הודיעו הלילה (בין ראשון לשני) על הקמת סופר-ליג חדשה שתתחרה במפעלים האירופיים. רגע אחרי, ניסינו להבין מה המשמעות של המהלך על הכדורגל הישראלי.
מעל הכל, כאמור, נמצא חוסר הוודאות של קיום המפעלים האירופאיים. נכון לרגע זה, אין שום הודעה לגבי המפעלים האירופים בעונה הבאה והם אמורים להתקיים כסדרם: האלופה הישראלית תלך למוקדמות ליגת האלופות, ואילו שלוש מקומות נוספים לקונפרנס ליג. ועדיין, עושה רושם שאופ"א תיאלץ לחשב מסלול מחדש. כך או אחרת, אם אכן הגדולות של אירופה יעברו לשחק ב"ליגה סגורה", המשמעות היא שתם העידן בו קבוצות ישראליות משחקות מול המועדונים הגדולים של היבשת.
אם קברניטי הסופר-ליג אכן לא יצליחו להגיע להסכם עם אופ"א על שיתוף פעולה, ויוחלט להפריד בין הקבוצות העשירות לליגת האלופות, כך גם ההכנסות משידורי הטלוויזיה יפגעו משמעותית והמפעלים האירופאיים יניבו הרבה פחות כסף. המשמעות: הקבוצות הישראליות שאכן יגיעו לשם, יכניסו הרבה פחות כסף לכיסן - כמו גם קבוצות הנשים והנוער, שמקבלות כספי השתתפות.
ההשלכות לא מסתיימות כאן: אם נתייחס לקבוצות הישראליות הגדולות - משמע מכבי ת"א, מכבי חיפה והפועל ב"ש - אזי שהבעלים שלהן יצטרכו גם הם לחשב מסלול מחדש. העידן בו מיץ' גולדהאר, יעקב שחר ואלונה ברקת השקיעו סכומי עתק כדי להשתחל לליגת האלופות או לקבל תמלוגים בולטים מהליגה האירופית, למעשה, עלול להסתיים - שכן מה התמריץ להשקיע מיליונים אם הפרס היחיד הוא זכייה באליפות המקומית?
בשורה תחתונה, אם הקבוצות הישראליות יידחקו אל מחוץ למפעלים האירופאיים - התקציבים עשויים לרדת משמעותית. כל זה עלול להשפיע על החתמת שחקנים זרים, השארת שחקנים ישראלים בכירים בישראל וכיוצא בכך, גם על איכות הכדורגל - כי אליפות מקומית, אפשר להשיג גם בסכומים נמוכים יותר.