זה לא גמור: מכבי חיפה נתנה נקודה במתנה

וגם: האחראי העיקרי לאיבוד היתרון. טור של אוהד ירוק

תמיר אלחיאני
א א א א ( שנה גודל )
תחילת כתבה

נו מה... עשרה שחקנים, בלי כמה שחקני מפתח, מגרש ביתי, גם אם לא מלא - מלא באווירת אש, אבל הם בשלהם... הרצף הנוראי נמשך, ואנחנו ממשיכים לבעוט בדלי. איזה דלי, זה כבר מסננת, מרוב החורים של הבעיטות.

אחרי דקות ראשונות של בלבלות, עלינו על הלוח, ויצרנו עוד כמה הזדמנויות חביבות. אבל כבר משלהי המחצית הראשונה, היה ברור שמרכז השדה כבד ועייף, ומכבי תל אביב מתחילה להשתלט על הנעשה יותר ויותר.

אפשר לתלות את זה בפן המנטלי, אפשר לתלות את זה בניהול משחק רע מאוד של בכר ובעוד אלף ואחד דברים, בשורה התחתונה - התוצאה זהה, לא מצליחים לנצח את מכבי תל אביב. בסופו של דבר, זה עלינו הרבה יותר מאשר עליהם. בכר לא השכיל לזהות את החולשה במרכז השדה והרפיון הכללי בזמן. ניקיטה נראה כאילו הלך במדבר משחק שני ברציפות, (למה לא להכניס את דוניו הפיזי והתזזיתי הרבה לפני כן?), שרי נראה חלש וסחוט ולא יכול היה להתמודד עם הפיזיות של ההגנה הצהובה.

ואיך אצילי, השחקן היוצר הכי טוב של מכבי חיפה, יוצא מהמגרש במשחק כזה ועוד בכזו דקה מוקדמת? אז מה אם היה לו צהוב??

אצילי עם שרי. איך הוא יוצא במשחק כזה? (אלן שיבר)
אצילי עם שרי. איך הוא יוצא במשחק כזה? (אלן שיבר)
שחקני חיפה. "זה עלינו" (אלן שיבר)
שחקני חיפה. "זה עלינו" (אלן שיבר)

מה הועילו שלושה בלמים בתקנתם? זה פחות שחקן באמצע. יותר מדי החלטות מפוזרות וחסרות היגיון של בכר במשחק כל כך חשוב, אפשר לומר שהמניות שלו באובדן הנקודות הזה (כמו גם במשחק הקודם) נכבדות למדי.

אמנם חסרונו של רודריגס היה משמעותי. הוא התכוון, ככל הנראה, להשתמש באבו פאני כקלף במחצית בדיוק כדי למנוע את הרפיון שראינו, אבל עדיין - למכבי תל אביב חסרו שחקנים משמעותיים הרבה יותר, ובכל זאת הם הצליחו ומצליחים בתבנית המשחק ובאגרסיביות לשמור על רמה אחידה כמעט כל הזמן. עושה רושם שבכר לא מספיק חי את המשחק ולעתים קופא בדקות קריטיות, מה שעלה לנו ביוקר פעמיים השבוע. וזו תופעה רווחת מדי בקרב מאמנים במכבי חיפה. אולי גם הוא צריך מאמן מנטלי?

בפתיחת המחצית השנייה, כאמור, גם עד להבקעת הגול וגם לאחריו, פשוט נעלמנו מהדשא ומכבי תל אביב הייתה מסוכנת יותר ולחצה. אמנם אחרי בערך 65 דקות המשחק שוב התאזן, ועם האדום של בלקמן חל היפוך ברור במגמה, אבל בשורה התחתונה, גורנישט מיט גורנישט. דוניו בנגיחה מחמש מטר לחלל, עוואד בבעיטה לקניון חיפה, ואנחנו עם נקודה שמשאירה את הסטטוס קוו הלא חביב הזה בעינו...

יום נאחס, עוד יום נאחס, זה מעצבן, אבל אני גם לא ממהר לחגור שק ולשים אפר על הראש. זה רחוק מלהיות גמור. בסופו של דבר, גם ניצחון שלנו לא היה סוגר את הסיפור, וגם התיקו הזה מותיר את הכל פתוח להמשך.

בכר. קופא בדקות הקריטיות (מאור אלקסלסי)
בכר. קופא בדקות הקריטיות (מאור אלקסלסי)
הלאה לי"א (מאור אלקסלסי)
הלאה לי"א (מאור אלקסלסי)

כן, כן, שמעתי אתכם. אנחנו גרועים, לא מסוגלים, אפסים וכו'. בסדר, אמוציות של אחרי משחק. מכיר את זה, למדתי עם השנים לסנן... בסופו של דבר, באליפות תזכה מי שיש לה את מספר הנקודות הגבוה ביותר, ואנחנו צריכים לעשות הכל כדי להיות הקבוצה הזו (אולי גם לנסות ולנצח בבלומפילד, איכשהו, כדי להוריד גם את הקוף הזה מהגב). ואנחנו יכולים וצריכים לעשות את זה. אני אומר את זה גם היום..

יום שני, נעלה בצל התוצאה של מכבי תל אביב לעוד קרב של להיות או לחדול, כמו כל המשחקים שנותרו לנו, פלוס מינוס. יש לנו זמן להתרענן ולנוח, להחלים ולהגליד. נשתה מים, נתקרר ונמשיך הלאה, חלב שפוך כבר לא יחזור לקרטון וממש מעבר לפינה מחכה לנו חתול אשדודי שמן ומורעב. בואו נוודא שהפעם אנחנו גם חוזרים עם הגבינה הביתה...

שבוע טוב וירוק לכולם!

מעבר לתגובות