אני ילד רע? 5 הבעייתיים בכדורגל הישראלי

הכישרון נוטף להם מהאזניים, אבל תמיד תגיע איזו תקרית שתמנע מהם לעשות צעד נוסף קדימה ולממש את הפוטנציאל שלהם. ז'וסוואה ועוד ארבעה: הבעייתיים בכדורגל הישראלי

תגיות: ליגת העל

אבישי סלע
א א א א ( שנה גודל )
תחילת כתבה

עם כל הכבוד לתסריטאים, במאים או מחזאים - אין מקום שמייצר סיפורים גדולים כמו הספורט: הוא מביא לנו סיפורים של גאולה, של קריסה, של נחישות - וגם דמויות מרהיבות שמלוות אותנו כל חיינו. אחת מהן, היא דמותו של השחקן הבעייתי - עושה הצרות, "מקרה הראש" (אם להשתמש בתרגום מאנגלית). שחקנים, חלקם מוכשרים וחלקם ממש מוכשרים, שהאופי שלהם התקשה להדביק את היכולת על הדשא. בהרבה מקרים, אחד גם פגע בשני - עד כדי היעלמות של ממש מהרדאר. לרגל הימצאותו המחודשת של ז'וסוואה בכותרות, החלטנו לבחון את זה בעצמנו - עם חמישה סיפורים על שחקנים שהביאו צבע, במקרים רבים מהסיבות הלא נכונות.

ז'וסוואה - דווקא בגלל הכישרון
נתחיל בדוגמא האקטואלית ביותר. אין בשורות האלה שום ניסיון להמעיט ביכולותיו של האיש; מדובר באחד הזרים האיכותיים שנחתו כאן. מהשחקנים היחידים בכדורגל שלנו שמצליחים לייצר ציפייה ושינוי במשחק. ועם זאת, ההיילייטס שלו עם הכדור עומדים כמעט בשוויון עם ה"לואולייטס" שלו בלעדיו: התקריות עם שחקנים יריבים, התקיפה של עוזר המאמן בקבוצתו שלו, וההליכות החוזרות ונשנות בבית הדין הפכו אותו לדמות שנויה במחלוקת. יש הטוענים (כולל בעלת הבית בקבוצה של "ז'וס") שמדובר בסה"כ בתגובה לפרובוקציות (שבהחלט קיימות), יש שיאמרו שמדובר באופי לא טוב משלו. דבר אחד בטוח: ז'וסוואה הופך את החיים למעניינים יותר עבור כולנו. ואת זה אפשר לספק גם לזכותו.

ירדן שועה - האיש והמשקה האנרגטי
כאן צריך לציין: כבר שנה שלא ראינו את שמו של שועה בכותרות בהקשרים שליליים. דווקא בקבוצה שלא עוברת עונה טובה בלשון המעטה, נראה ששועה הצליח להתגבר על הבעיות שהיו לו בתור שחקן צעיר, וגם להראות מכשרונו לכולם. ובכל זאת, הוא כאן בשל שנה ארוכה שבה נראה היה שהשם מופיע הרבה יותר בהקשרים שליליים מאשר חיוביים: תקריות באימונים, הדחות מההרכב, מסיבות בריכה בתקופת קורונה, ובעיקר תחושה שגם כשהקריירה במכבי חיפה כבר עלתה על מסלול נכון, היא מיד ירדה ממנו. ועל כל אלה, שועה ראוי למקום של כבוד ברשימת "מקרי הראש". בתקווה שייצא ממנו במהרה בימינו.

שועה. שנה של שקט (אלן שיבר)
שועה. שנה של שקט (אלן שיבר)
ז'וסוואה. משחק אחד משחק, ארבעה לא (אלן שיבר)
ז'וסוואה. משחק אחד משחק, ארבעה לא (אלן שיבר)

אנטואן קונטה - הפספוס הגדול
על הנייר, קונטה הוא מגן ששייך לרמות גבוהות בהרבה מהכדורגל הישראלי: מגן תוקף, פיזי ואגרסיבי, עם מהירות ואפילו יכולת של בעיטה לשער. דברים שהם נכס בכדורגל של היום. ובכל זאת, כאן מתחילה הבעיה: קונטה הוא שחקן שמעל לראשו, כמו בסרט מצויר, מרחף כרטיס אדום. השאלה היחידה היא האם הוא גם ינחת; מאחר ונדמה שבכל משחק, הוא מבצע עבירה אחת ברוטאלית, פרצה הקוראת לשופט. הסכנות שיש בהצבת קונטה בהרכב הפותח, לפעמים, עולות על היתרונות שיש לו על הדשא. אין הגדרה טובה יותר מ"מקרה ראש" לשחקן שבו אם הראש היה במקום, הוא היה במקום אחר. ונדמה שליד ההגדרה המילונית הזו, מופיעה תמונה של קונטה. בד"כ קוצר שחקן יריב.

עלי חטיב - האקספרס שהגיע למקום הלא נכון
כמו עוד אחד שיופיע ברשימה עוד מעט, גם לעלי חטיב יש רשימת מאמינים - כאלה שראו אותו משחק, ויכולים להישבע שמדובר בשחקן ענק. כדורגלן עם טכניקה אדירה, יכולת מרשימה מול השער, כל נתוני הבסיס של שחקן גדול. אבל זו בדיוק הבעיה עם חטיב - נתוני הבסיס נשארו בבסיס. חטיב לא הצליח אף פעם באמת לפרוץ, בכל קבוצה השאיר אחריו שובל של תקריות אלימות, ובכל פעם שקיבל הזדמנות בליגת העל איבד אותה מהר מדי. חטיב נעלם מהרדאר, וזו אולי באשמתו - אבל גם ההפסד של צופי הכדורגל כולם.

חטיב. כמה מוכשר, ככה בעייתי (אלן שיבר)
חטיב. כמה מוכשר, ככה בעייתי (אלן שיבר)

ערן לוי - "מה היה אם"
אצל ערן לוי תמיד מתקיימים שני מדיומים. ערן לוי השחקן, וערן לוי השחקן שיכול היה להיות. בכל נגיעה שלו בכדור, אתה רואה אותו עושה אותה במקומות אחרים. גדולים יותר, מרשימים יותר. בכל בעיטה שלו לשער אתה מבין כמה הפער בין שני השחקנים האלה עצום, וכמה הוא יכול היה להיות מצומצם יותר. לערן לוי יש בעיטה לשער שיש למעט מאוד שחקנים בעולם, אני מרשה לעצמי לומר. אבל בינו לבין הצלחה אמיתית, לבין קריירה של כוכב, עמד הראש - שתקע אותו מהתקדמות בגילאים הצעירים, והוריד אותו מהמסלול של גדולה, וההתמודדות הבעייתית גם בהמשך עם חיים ספורטיביים, ועם כשלונות.

כותב שורות אלה ראה את ערן לוי תשעים דקות, הביט בו בעניין - וראה את הכל: הבעיטה והמסירה, ההתמקמות ותחושת הציפייה שאחזה בכולם כשהכדור הגיע אליו. הבעיה היא שהדברים האלה קרו במשחק בליגה א', במדיה של הפועל מרמורק (עם כל הכבוד המלא לה ולאוהדיה). ערן לוי היה צריך להיות במקום אחר היום, הרבה מעבר למחוזות בהן הוא נמצא. ועדיין, כל מי שראה אותו משחק - יכול להישבע בשמו. סימן השאלה מעל ראשו של לוי תמיד יתנוסס, גם הרבה אחרי הפרישה, ויותיר את כולנו לשאול שוב: מה היה קורה אילו?

ערן לוי. רגל שמאל ברמה עולמית (אלן שיבר)
ערן לוי. רגל שמאל ברמה עולמית (אלן שיבר)
מעבר לתגובות