זמן מעשים: שחר וכץ לא יכולים לטמון ראש בחול

משחק דרבי, במיוחד בכדורגל, חייב להיות משחק חם ומלא אמוציות, כי אם לא כך, זה לא דרבי. מה שקרה אמש (רביעי) בחיפה הוא הרבה מעבר לדרבי חם עם אמוציות. סיום הדרבי בייש קודם כל את שני המועדונים ופועל יוצא מכך, לאחר שיראו את התמונות במקומות מסויימים בעולם, הוא פגע בכדורגל הישראלי כולו. אי אפשר בשום פנים ואופן לעבור על כך לסדר היום והרחקה של מספר שחקנים מחייבת באירוע חמור שכזה.

סאן מנחם נכנס עם פתיחת המחצית השניה לחזק את קבוצתו כשהתוצאה הייתה 0:0. מנחם נכנס בטירוף למשחק, הרצון האדיר שלו לנצח הוא הגיוני, אבל מיד לאחר שכבש את שער היתרון לקבוצתו, הוא התנהג בצורה מבזה כלפי שחקני הפועל חיפה והתנהגות זו גם תובלה היטב בקללה עסיסית. בטוח שסאן מנחם לא חשב באותו רגע שבבית צופים במשחק עשרות אלפי אוהדים, חלקם הגדול צעירים, שזה מה שיש להם היום לעשות בתקופת הקורונה. האירוע הזה בוודאי גם הדליק את שחקני הפועל חיפה שבאותו רגע היו מאופקים. אבל לחץ הדם במשחק הכדורגל רק עולה, העצבים שולטים, היתרון כבר 0:2 למכבי חיפה וכל דבר קטן יכול להביא לפיצוץ.

ואז נשמעת שריקת הסיום. עם כל העצבים והלחץ, כשכל השחקנים יורדים מהמגרש, מחליט סאן מנחם דווקא לרדת מהמגרש דרך הספסל של היריבה. ראיתי את תנועות הידיים המתגרות של סאן מנחם, אי אפשר כמובן היה לדעת מה הוא פלט מפיו לעבר ספסל הפועל חיפה, את זה שמענו מגל אראל, אפשר להאמין לו ומי שרוצה לא חייב להאמין לו. אבל היציאה של עדן בן בסט לעברו של סאן מנחם, הציתה אש בשדה קוצים. לפתע, מכל הכיוונים, שחקנים וגם בעלי תפקידים היו בתוך המגרש בתגרה המונית. אחד מהם היה מנכ"ל מכבי חיפה אסף בן דב. לבן דב אין מה לחפש על המגרש, מקומו ביציע ליד יעקב שחר. הצילומים מהמגרש לא עשו טוב לבן דב ובטח מה שאמר עליו גל אראל.

אני כלל לא מתכוון להיות כאן השופט, מי צודק ומי לא, מי השתתף ב"קרב" ומי לא, את זה נשאיר לשופטי המשחק, לצילומי הטלויזיה ולוועדת המשמעת. אני כן יכול להגיד בודאות שאם סאן מנחם היה בבית מכל סיבה שהיא, לא היינו מגיעים לתקרית החמורה הזאת. סאן מנחם הפך להיות המגן השמאלי הטוב בארץ, כל כולו היה צריך להיות על שדה המשחק, להמשיך להצליח ולעזור למכבי חיפה לזכות באליפות ולעצמו להיות המגן השמאלי של נבחרת ישראל. לא מובן לי מה עבר לו בראש. שחקן כדורגל מקצוען זה הרבה מעבר למה שיש לו ברגליים, זה הרבה בראש - התנהגות למופת, דוגמה לצעירים או כמו שהמועדון שלו הצהיר "האדם לפני השחקן". חבל מאד שמה שאנחנו זוכרים ממשחק הדרבי החיפני זה את ההתנהגות של סאן מנחם ולא את היכולת שלו ואת הניצחון המשמעותי של קבוצתו במאבק האליפות נגד מכבי ת"א.

כשהתבקש יעקב שחר, הבוס היחיד של מכבי חיפה, להגיב על התנהגותו של ז'וסוואה ענה שחר "שתי סטירות ולמטוס". לא צריך סטירות אדון שחר, אבל נאה דורש נאה מקיים. מאד מעניין איך תפעל מול שחקניך והמנכ"ל שלך, אבל כמו במקרה אצילי שהחלטת לסלוח, יש מצב שתסלח גם הפעם. הבעיה היא שבמקרה זה גם אם תסלח, יש בית דין להתאחדות לכדורגל ושם לא יסלחו. בנוסף, כל המדינה ראתה את התמונות המביכות של שחקניך, אז במקרה זה שום מילה לא תעזור. הייתה גם הפועל חיפה, בוודאי לא טלית שכולה תכלת, שותפה בכירה לתיגרה. נכון שסאן מנחם הוציא אותם מהכלים, אבל הם נגררו. אני לא שופט אותם בשעת כעסם, אבל כולם יכלו לשים לב שהיו מספר קטן של שחקנים שהשתתפו בתגרה וחלק גדול מהשחקנים ירד לחדר ההלבשה על מנת לא להיות שותף לאירוע המביך. ולכן גם השחקנים של הפועל חיפה והמועדון חייבים להיענש.

זהו מבחן אמיתי גדול לשני המועדונים ובמיוחד לבעלים יעקב שחר ויואב כץ. אי אפשר יהיה לטמון את הראש בחול ולחכות רק להחלטת בית הדין. מכבי חיפה כבר הוציאה הודעה לקונית לתקשורת שעה אחרי המשחק, הודעה כל כך לא משכנעת. "אין מקום לאלימות.. אנחנו מגנים כל סוג של אלימות". המילים יפות, זה זמן המעשים, שום הודעה לקונית לא תמחק את הכתם שהייתם שותפים לו בסיום משחק כדורגל. בשורה התחתונה, כמו במקרה עומר אצילי, המטרה מקדשת את האמצעים. מכבי חיפה רוצה אליפות בכל מחיר ולא תעשה כלום לפגוע בסגל השחקנים.

זכורים לי שני משחקים עם אירועים דומים לפני 9 שנים. מכבי פ"ת נגד הפועל חיפה והפועל ר"ג נגד בני לוד. שני משחקים שהסתיימו בצורה דומה עם קטטה המונית, הרחקות שחקנים ויתרה מכך, הורדת נקודות. אני לא אכנס לשיקוליו של בית הדין, אבל הוא חייב עונשים כבדים, כי אם השחקנים והמועדונים לא יודעים לטפל במפירי משמעת, לכך נועד בית הדין.

לסיום, הרשתות החברתיות יגעשו בימים הקרובים, ככה זה בשנת 2021, כל אחד ואחד יכול להרשות לעצמו להיות עיתונאי ולהביע את דעתו. כבר בסיום המשחק הקניטו שחקני מכבי חיפה את אלה של הפועל. כל עוד אין אלימות ומדובר במילים בלבד אין עם זה בעיה רק תהיו זהירים בכתיבה, שלא תביאו לידי כך שאוהדים יתלהמו. גם ככה המצב מאד רגיש.

מי שהלכה צעד קדימה היא אלונה ברקת, שעקצה את יעקב שחר בקשר לאמירה שלו כנגד ז'וסוואה. אני מציע גם לגברת ברקת וגם לאדון שחר, שכל אחד יטפל בבעיות הפנימיות שלו. אם גם הבעלים יסתכלו על הדשא של השכן, בטח לא ייפתרו האירועים המגעילים שאנחנו צופים בהם בזמן האחרון.