את מה שאני באמת רוצה לומר (יותר נכון לזעוק בכל הכוח לאוויר) אחרי ההפסד הזה אי אפשר לפרסם באתר בו אתם קוראים. איך לעזאזל החזרנו אותם על מגש כסף לליגה, מכלום ושום דבר. איך שוב ננעלו הרגליים וקפאו המוחות בשליש המגרש האחרון? איך יצאנו כאלה פראיירים רכים וחילקנו כזו מתנה לקבוצה החבולה והחסרה שעמדה מולנו?
למרות שליטה במחצית הראשונה, לא באמת היינו פונקציה התקפית, כשגם השער שכבשנו היה קומדיה של טעויות (ונענה בשיוויון כמעט מיידי). לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שיש כאן מחסום מנטלי עצום, שאנחנו פשוט לא מצליחים להתגבר עליו.
לא שהם היו גדולים, כן? אבל אצלם הנסיבות מובנות - הם שיחקו בהרכב מאוד חסר, ובלי האס המרכזי שלהם בהתקפה. הסיפור כאן זה אנחנו. אי אפשר להגיע למשחק כל כך גורלי ולהיראות כל כך עלוב מקדימה, עם פשוט כלום לאורך כל תשעים הדקות. ואם כבר הגעת לדקה התשעים, עם תיקו - ותיקו תוצאה לא רעה בכלל בשמונה הפרש, איפה הריכוז והמחויבות להימנע בדיוק מהטעות שאכלנו כמו ילדים באגף שמאל?
זה מרתיח, זה מעצבן, זה מדכא את הנשמה, ההתבטלות המתמשכת הזו מולם. אני לא מתכוון לייפות כאן את המצב. אין לי כוח ורצון לנתח שום דבר שקשור למשחק הזה, אין שום תירוץ וצידוק לכל מה שקרה על הדשא במשחק הזה מצד כל לובשי הירוק, וגם מצד אלו שאחראים עליהם על הקווים. לא המחליפים ולא החילופים יהיו מה שבכר ירצה לקחת איתו לתיק העבודות שלו.
כן, אין מה לומר, הפסדנו אכבר הפסד בקרב. אבל גורל המלחמה עדיין בידיים שלנו. מניח שכולנו ניקח את היום-יומיים הקרובים לדפוק את הראש בקיר, ומשם נמשיך הלאה, אין מה לעשות. בסופו של דבר, הפער הוא כרגע חמש לטובתנו ואנחנו חייבים חייבים חייבים לקום במיידי ולקחת שלוש נקודות במשחק הקרוב.
לסיום, אני רוצה לנצל את הבמה המכובדת הזו בכדי להפנות כמה מילים למאמן ולשחקנים של מכבי חיפה: אתם תראו בימים הקרובים את כל המהללים הכי גדולים שלכם שולפים סכינים ומתחרים מי נועץ הכי עמוק. מי שדיבר עליכם כנבחרת חלומות נוצצת יקרא להשליך, לבער ולפטר.
במשחקים מהסוג הזה, כולם מחפשים את מי להאשים, ובלי עין הרע, לא חסר. אני לא אקח חלק בהאשמות ובקריאות כי זה לא יעשה שום דבר טוב, לא לקבוצה ובטח לא לי. כמו שאמרתי - רע ומגעיל לכולנו על הנשמה מההפסד הזה, ואני בטוח שגם לכם. נערו את האבק, אל תוותרו, ותחזרו להילחם באותה הנחישות שנלחמתם עד כה על כל כדור, על כל נקודה ובכל מגרש.
עם כל הכאב והבעסה, אנחנו אוהבים אתכם ומאחוריכם תמיד, היינו איתכם בימים הרבה יותר קשים מאלו ונישאר איתכם בלב ובראש, בכל מקום ובכל זמן, גם אם המגפה הארורה הזו מפרידה בינינו כרגע. אל תשכחו את זה אף פעם, אל תורידו את הראש, תנו את הכל ואני מבטיח לכם - אנחנו נחזור להתגאות בכם ולחייך בצ'יק צ'ק.
ירוק ירוק, בונבונים, יאללה - ממשיכים קדימה.