השמים לא נפלו: על תיקו שמתקבל בהבנה

וגם: השינוי הנחוץ בחיפה ומצעד האיוולת חוזר. אוהד ירוק

תמיר אלחיאני
א א א א ( שנה גודל )
תחילת כתבה

נו, מילא.
נראה לי שזו תמצית התחושה המזוקקת שלי בכל מה שנוגע למשחק מול באר שבע ותוצאתו. הרצף נעצר, משחק ראשון שבו אין כובש ירוק, הפער בסכנת צמצום לקראת חמישי - ועדיין היה יכול להיות מדכא הרבה יותר ללא השיוויון שדאגה באר שבע לסדר לנו ברגל של טאהא. נו, מילא.

בגדול, משחקים מול אבוקסיס גורמים לכל אוהד להרהר באהבה לענף. כל קבוצה שלו איכשהו הופכת לבני יהודה, מייאשת, עיקשת ותולשת ממך את החשק להשאיר את העיניים על הדשא. אבל עם כל הכבוד לבאר שבע, אנחנו קבוצה טובה יותר ועדיפה, ועד כמה שהסגירות והחניקות של באר שבע היו מוצלחות, זה היה הרבה יותר יכולת התקפית פושרת מינוס שלנו (שוב) ממשחק טקטי מבריק של באר שבע.

יד על הלב - לא באמת הגיעה לנו הרבה יותר מהנקודה שהצלחנו להציל במשחק הזה. כן, במחצית השניה אפשר היה להשכיר את החצי שלנו לחסויות במשהו כמו 40 מ-45 הדקות, וכביכול נרשמו המון בעיטות שלנו לשער, אבל לא היינו באמת מסוכנים ותכליתיים ולא סיפקנו החמצות מסמרות שיער שייצרו איזו תחושה של עוול או בעיטה בדלי.

לא באמת הגיעה למכבי חיפה הרבה יותר מנקודה (אלן שיבר)
לא באמת הגיעה למכבי חיפה הרבה יותר מנקודה (אלן שיבר)

עוד במשחק מול חדרה אפשר היה לראות שחסרים לנו רעיונות, חסרה לנו טריות וחסר לנו התכל'ס, אפילו ברמת ההגעה למצבים, לא כל שכן בהבקעה שלהם. החילופים במחצית השנייה הצליחו לייצר יותר צירופים וסיכון קדימה, אבל התחושה הכללית היא של עייפות ומיצוי הפאזה והשיטה הנוכחית. ניקיטה נראה סחוט לחלוטין, שרי היה גבולי בכשירות וזה ניכר בחוסר הדיוק ברוב הפעולות שלו, חזיזה נתן פעולה יפה בשער אבל גם הוא מאוד מפוזר ברוב הדקות, ורוב הזמן נתקענו בשבלונה, בעיקר במחצית הראשונה, והחזקת כדור עקרה.

באופן כללי, צריך לומר - אי אפשר לנצח לעד, קורה שמאבדים נקודות ובטח טוב שמצליחים להציל נקודה במשחק רע ובפיגור (לא אשקר, היו לי פלאשבקים מהדרבי בדקה האחרונה). מה גם שמשחק מול באר שבע בחוץ זה, איך נגיד, מהמקומות שבהם איבודי נקודות מתקבלים בקצת יותר הבנה. לא קרתה שום טרגדיה בשורה התחתונה, השמיים לא נפלו ומן הסתם חשוב לחזור ולנצח כבר במשחק הבא (מתי שזה לא יהיה) ובעיקר - להבין שצריך שינוי, עם חלון ינואר שצריך לספק לנו עזרה חיצונית ועוד בוסט במירוץ הזה, שברור לכל בר דעת ששום דבר לא נסגר בו, גם עוד לפני המשחק היום..

לפחות לפי הפרסומים - נראה שהעזרה בדרך. אמנם נראה שפספסנו רכש אחד על האגף הימני (או שירדנו ממנו, לא באמת יודע מה היה שם), אבל הרכש השני, החשוב מבין השניים, אמור בלי נדר להתממש בקרוב ולתת לנו אופציה התקפית מצויינת. בנוסף לאצילי (די, מיצינו את הדיון, בחיאת), הייתי גם מארגן איזה מבצע "קרפיון הקסמים" ומשיב את הבן האובד, מוחמד עוואד, לתת אופציית חילוף איכותית יותר לחוד. ולמרות היכולת הטובה מאוד של רז מאיר, אנחנו עדיין צריכים שידרוג בעמדת המגן הימני. אלחמיד, זר, מישהו באיכות גבוהה, מקווה שהצורך לשידרוג שם יובן ולא נאלץ לאכול בטעות איזה סיפור של "מאבוקה מרשים באימונים".

מיצוי הפאזה והשיטה הנוכחית? (אלן שיבר)
מיצוי הפאזה והשיטה הנוכחית? (אלן שיבר)

ובעודנו מדברים על ענייני כדורגל, סופרייז סופרייז - שוב סגר. מצעד האיוולת ממשיך לצעוד ועושה רושם, לפחות לכרגע, שהכדורגל לא יוחרג ושוב ייכפה עלינו קיפאון של שבועיים-שלושה (כנראה שלושה), שוב הכל ייעצר ושוב נצטרך להתניע מחדש.

זוכרים איך חזרנו מהסגר הקודם? לא היה כיף, מיינד יו. עד כמה שהעומס גדול על שחקנינו (בעיקר המבוגרים), עצירה מוחלטת יכולה, בשלב זה של העונה, להיות לא פחות מהרסנית ולהוציא אותנו לגמרי מהקצב. והאמת שזה לא רע רק למכבי חיפה, זה רע לכולן, זה רע לכל הענף. בכל העולם, גם במקומות עם התחלואה הגבוהה ביותר ובסגרים החונקים ביותר, הכדורגל משוחק.

מעבר להיבטים המקצועיים והנזק לענף ולקבוצות, הכדורגל הוא מפלט עבורנו מהדיכאון הנוראי שהנגיף הביא עלינו בשנה האחרונה, והתקופה הקשה שבאה ומתרגשת עלינו ממש עכשיו תהפוך בלי הכדורגל להרבה יותר קשה. אני קורא לכל מי שרק יכול להשפיע - שימו את כל הלחץ שלכם על מקבלי ההחלטות, ותשאירו לנו לפחות את הכדורגל. סגר נוסף יהיה כבר סגר אחד יותר מדי, אל תהרסו את העונה הזו.

תשאירו לנו לפחות את הכדורגל (שלן שיבר)
תשאירו לנו לפחות את הכדורגל (שלן שיבר)
מעבר לתגובות