בניגוד לדעות אחרות, ההפתעה היא לא הפיטורים של יורגוס דוניס ממכבי ת"א, אלא שהוואקום לא הוביל למשבר גדול קודם לכן. בעיניי, ההפתעה הכי הגדולה הייתה בכלל שמכבי ת"א הצליחה לשמור על עוצמה והישגיות בעונה שבה עזבו ג'ורדי קרויף ובן מנספורד את התפקידים הכי חשובים במועדון. הגעתו של ולדימיר איביץ' הצליחה לטשטש את הצרכים האמיתים של המועדון.
לפני שעזבו, קרויף ומנספורד בנו יסודות חזקים ולוואקום שהם הותירו נכנס איביץ' בטיימינג מושלם עבורו. הוא רצה לשלוט בכל פרט במועדון ובחדר ההלבשה ולהפוך לאוטוריטה מוחלטת. בשילוב עם תוצאות מצוינות, זה נתן תחושה לא נכונה למקבלי ההחלטות במכבי ת"א שאפשר להסתדר כך לאורך זמן. אבל לטווח ארוך זה לא יכול לעבוד, בטח כשאתה בוחר מאמן כמו דוניס. לא רק שהוא לא כזה, אלא 180 מעלות מכך. ההפך המוחלט מפריק של שליטה וירידה לפרטים ניהוליים ומקצועיים על הדשא.
במרחק של אלפי קילומטרים, קרויף ומנספורד היו הפילטר שעזר לגולדהאר להרגיש את הדופק בקרית שלום מטורונטו (גם אם חיכו למיילים שלו חזרה יותר מדי זמן....). זה איפשר לנהל את חדר הלבשה ברמה האסטרטגית, גם כשמתחיל משבר. לנהל שחקנים מתוסכלים. להתמודד עם תקשורת. להכין בקנה מאמנים עם רזומה מחו"ל ולבחור אותם בעצמם בעת הצורך. הן היו דמויות סמכותיות שמחברות את כל החלקים למועדון שלם שעובד בזרימה קבועה.
אז דוניס לא מאמן מספיק טוב לסיטואציה הנוכחית בה נמצאת מכבי ת"א, ובטח לא הדמות הנכונה בזמן הנוכחי. את זה היה אפשר לראות בעין מקצועית, מדי משחק. בעיניי, לא היה מקום לספק בצורך של המהלך. אולי אפילו קודם. דוניס לא התאים לדרישות של מכבי ת"א כמועדון כדורגל.
השאלה מה מכבי תא עושה מכאן והלאה. מחתימה מאמן שהוא כל יכול במועדון? מחתימה דמות ניהולית שתחזיר את היציבות? מקדמת את פטריק ואן לייבן לאחד משני התפקידים? למדנו כבר בעידן קרויף שהזגזוג בין ניהול לאימון לא עושה טוב למערכת. צריך לקחת החלטה לא פשוטה בעיצומה של עונה שרצה. ראינו את מכבי ת"א צולחת את רוב המשברים בעידן גולדהאר. השאלה אם בקנדה מבינים כרגע שהבעיה היא לא רק המחסור במאמן. את התשובות נדע בקרוב.