ספק אם יש בכל רחבי עולם הכדורגל תפאורה יותר מדכאת לפתוח בה עונה מאשר משחק גביע טוטו בלי קהל בקרית שמונה. אבל, כפי שמלמדים אותנו החיים היטב לאחרונה, זה מה יש ועם זה - בקושי ניצחנו.
אז אתמול (ראשון) שודר מקרית שמונה הפרק הראשון של "הבשורה על פי בכר". חדי העין שבינינו, וגם כמה שתומי עין, יכלו להבחין היטב שלצד הניצחון, שתמיד מבורך ורצוי, כל הדברים שלא היו תקינים במהלך העונה האחרונה, לא תוקנו במהלך פגרת הקיץ המאוד קצרה.
כמו תמיד, בעת הזו של הקיץ, עפות סביב מכבי חיפה כתבות על מחנה אימונים מעולה, דבש וקינמון וכולם ילדים טובים שמקבלים מדליית השתתפות. לאור הרקורד העגום שלנו במהלך העשור האחרון (והעובדה שאותן הכתבות הופיעו גם בעונה שבה כמעט ירדנו ליגה), כל הכותרות לא ממש עושות רושם על הקהל הירוק, ובצדק גמור. מה גם שאם זה נחשב למחנה אימון, אז גיגית הכביסה שבה אני עושה מדי פעם אמבטיה לבן שלי זה ראפטינג בירדן.
נכון, זה משחק ראשון של העונה, עם מאמן חדש, שגם הצהיר מפורשות שהוא מתכוון לנסות הרכבים ומערכים, וכך אכן עשה. אבל גם אם נחשיב את כל התירוצים וכל הסיבות הלגיטימיות לבלגן בשלב זה של העונה, יש דברים שניכרים באופן כל כך ברור לעין, ואלו אותם הדברים שכולנו יודעים כבר מזמן - רכות מטורפת בכל השדרה האמצעית של הקבוצה.
הקישור לא מצליח ללחוץ ולהיות דומיננטי מספיק, רביעייה אחורית מבוהלת וחסרת תיאום, שמאפשרת ליריבה לטייל ברחבה. איעד חבשי לא הפך ללאונרדו בונוצ'י בקיץ האחרון (גם ארד לא בדיוק הבריק, למרות השער היפה), אבו פאני נחמד כגיבוי מהספסל, ולא יותר מזה, וגם משחק לא טוב של נטע לביא לא בדיוק תרם לעצירת הטיילת באמצע.
אני בטוח שבכר מודע לצרכים של הקבוצה, די ברור לאן מועדות פניו בכל הנוגע לבלם חדש ולשחקן קישור חדש. החשש שלי הוא שכמו קודמיו, ברק בכר נפל למלכודת הכוזבת של "יש לי זמן" ו"יהיה בסדר".
ברק היקר, סמוך עליי כשאני אומר לך את זה, לא יהיה בסדר. עונות מתחסלות על התמהמהויות. ראיתי כבר יותר מדי עונות נגמרות באוקטובר מול העיניים.
למרות שלל הנסיבות המקלות של הקורונה וחלון ההעברות הארוך, ולמרות שיש כאן שלד טוב, העונה הזו לא שונה בהקשר הזה. יש הזדמנות פז לעשות את קפיצת המדרגה המיוחלת בחזרה לטופ, חבל שנפסיד אותה על היסוסים בחלון. שאל את ההנהלה שלנו ואת מרקו על החלון שעבר...
ואם בהיסוסים עסקינן - השתלשלות אירועים לא מאוד סימפטית הביאה לכך שהשחקן הכי טוב בליגה פנוי כרגע להעברה חופשית, והוא מאוד רוצה ללבוש ירוק.
כמובן, אם ייפתח תיק פלילי בעניינו, הרי שכל מה שאני עומד לרשום מעכשיו בטל ומבוטל ואין על מה לדבר. אבל מכיוון שלא כך המצב ונראה שהתיק בעניינו ייסגר, מהלך להבאת עומר אצילי למכבי חיפה הופך למעט יותר לגיטימי.
אני אבא לבת. ההתנהגות של השניים האלו מחליאה אותי ברמה האישית. אין צידוק וטיעון בעד ההתנהגות שלהם בשום רמה. מצד שני, גם שאר הכדורגלנים בישראל לא משתייכים לל"ו הצדיקים בקטגוריה הזו, ואני מאוד עדין.
אין, חלילה, בכוונתי לגמד את המעשה או לאשר אותו, וגם אני חשבתי על העניין הזה לא מעט. אבל מול ההזדמנות האדירה שנפלה בחלקנו לשים יד על אקס פקטור ושובר שיוויון במלוא מובן המילה, יענקל'ה שחר צריך לנשוך שפתיים, לשים בצד את הג'נטלמניות וברגע שנסגרת החקירה בעניינו, להחתים את עומר אצילי מיידית.
אחרי עשור של מדבר וציה, אני מעדיף לחגוג קצת פחות מוסרי עם צלחת מאשר להיות אביר הטוהר עם קדחת.
ולסיום - אין זכות וצידוק לכדורגל בלי אוהדים. מספיק ודי עם זה. פתחו את השמיים והקניונים, כל שבוע מפגינים רבבות ברחבי הארץ. צריך למצוא פתרונות יצירתיים בהתאם למצב ויאללה, אודרוב.
די, תנו לנו לסיים את הגלות - תנו לנו לחזור הביתה למגרש.