חילי טרופר עדיין לא מאה ימים במשרד התרבות והספורט, אבל הוא נאלץ להתמודד עם אתגרים של קדנציה שלמה. בעקבות מגיפת הקורונה הוטל בגלל ספק בקיום הליגות המקצועיות בכדורגל ובכדורסל, אך בסופו של דבר הושג מתווה וגם עם האתגר של פיצוי הקבוצות על אובדן ההכנסות הוא עמד בזכות רשת הבטחון. "באתי לתוך תקופה קשוחה של קורונה, שמשפיעה על כולם ובמידה רבה מאוד על התרבות והספורט", ציין טרופר בראיון ל"אולפן לילה", "הרבה מהענפים בנויים על התקהלות, כל מה שבעייתי בתקופת קורונה אז לא היו לי מאה ימי חסד, גם לא מאה דקות חסד. צריך לתת מהר פתרונות".
"היו שלושה דברים שהיה דחוף להוציא לפועל", המשיך טרופר, "אחד, זה רשת הבטחון. לסיים את כל התהליך שלה שיאפשר לליגות העליונות בכדורגל ובכדורסל לפתוח את העונה. נכון שיש ליגות אחרות, אך בסוף הן הסמן הימני. אם הליגות הכי פופולריות יתקיימו זה אומר משהו על הספורט. הדבר השני זה להוציא את הקולות הקוראים בעולם המתקנים. אין תכנית מתקנים כי היא הסתיימה. אנחנו כותבים אותה מחדש, אבל במקביל קיבלנו אישור להוציא קולות קוראים כדי שימשיכו להיבנות מגרשים ואולמות. אנחנו גם רוצים להכניס לשנת הלימודים הקרובה תכניות ספורט לגיל הרך. כדי להגדיל את בסיס הפירמידה ולהקנות ערכים עמוקים של ספורט צריך לפגוש את הילדים בגיל צעיר".
במסגרת רשת הבטחון, הושגה הסכמה כי יבוצע קיצוץ בחוזי השחקנים. טרופר: "זו צריכה להיות שנה רזה. כל המשק נפגע קשות מהדבר הזה וכן, זה גם יפגע בשכר השחקנים. יכול להיות שזה צריך להיות דיפרנציאלי. לא דומה משכורת של שחקן בכיר לזו של השחקנים הצעירים. ברמה הערכית והציבורית יהיה קשה להסביר את זה שהמדינה מכניסה את היד לכיס ומביאה כסף לקבוצות פרטיות ובאותו הזמן הן לא מתייעלות ולא חוסכות בשכר".
לאחרונה ארגוני אוהדים המזוהים עם קבוצות מסויימות היו מעורבים באירועים אלימים מחוץ למגרש. טרופר מתכוון להילחם בכך: "אלימות היא שורש כל רע. אלימות שמתחילה ביציע מתגלגלת החוצה ולכן חשוב לעצור אותה ביציע. הבעיה הקשה שלי היא לא עם האלימים, אלא עם השותקים. כל מי שעומד מול האלימות, נותן לה לגיטימציה ולכן אני לא מהשותקים".
טרופר התייחס גם לסערה סביב שירת ההמנון, או אי שירת ההמנון על ידי הקפטן, ביברס נאתכו: "קודם כל, הלוואי וכל החברה הישראלית הייתה נראית כמו הנבחרת הישראלית בכדורגל. היא הפכה בשנים האחרונות לסמל של דו קיום ובעייני זה מקסים ולא טריוויאלי. מותר לנו להתגאות בספורט. יותר מדי פעמים השיח מחוץ לספורט הוא על הרגע האלים והקשה שלנו. לפעמים בא לי להגיד שדברים שקורים בספורט לא קורים במקומות אחרים בחברה הישראלית. לגבי ההמנון, אני ציוני ומאוד גאה בהמנון. הייתי רוצה שכל השחקנים, ובראשם הקפטן, ישירו את ההמנון. זה הדבר הנכון. עם זאת, אני לא רוצה להיכנס לפינות האלה ולקרוא שפתיים של שחקנים, אם הוא אמר את כל המשפטים, או המילים. אני מבין את המורכבות. ספציפית מדובר בנאתכו, הוא לא יהודי ובהמנון המשפט 'נפש יהודי הומיה' יכול להיות קשה לו קצת. אני מצפה שהוא יכבד וישיר. אם הוא ירצה... מילה פה, מילה שם... אני לא ארצה לעשות סיבוב על שחקנים. אני לא רוצה להפוך את ההמנון לרקע של מחלוקת".
לסיום התייחס טרופר גם לשחרורם של עומר אצילי ודור מיכה ממכבי ת"א, בעקבות התיק שמתנהל בעניינם בחשד לבעילת קטינה בהסכמה: "אין לי עניין להמשיך לרכב עליהם. מה שיוחלט במשטרה, מקובל עליי. ספורט הוא סיפור של ערכים. בעיקר הפריע לי שמול השיימינג שנעשה לנערות, הם שתקו. גם בהתנצלות שלהם, והיו דברים יפים שהערכתי בהתנצלות, היה חסר לי משפט 'אנחנו קוראים לקהל שתמך בנו ולמשפחות שלנו - תרדו מההתקפות על הנערות האלה. הן לא אשמות בסיפור'. כל השיח שהתפתח סביב הקשר עם הנערות לא בריא וזו הזדמנות שלנו להגיד קול ברור בעניין הזה".
"במובן הזה אני מעריך את הבעלים של מכבי ת"א, שאין לי שום היכרות אישית איתו, ואני שמח שהוא לא עשה רק את השיקול המקצועי, אלא מה אני רוצה לספר לחברה הישראלית. הוא אמר בכך שיש דברים שהם מעבר לגולים וההישגים הספורטיביים. אני לא משוכנע שכך יהיה בכל המקומות. אחרי המעשה הזה של גולדהאר, תחשבו כמה השחקנים יחשבו ויזהרו. לא במעשים, גם בהתבטאויות. אני אבא לבנות, אני לא רוצה שככה ידברו או יתייחסו לבנות שלי. במובן הזה גולדהאר עשה שירות מצויין".