הוא אומנם מאמן הכדורגל הישראלי הכי מצליח בשנים האחרונות, אך שנה לא פשוטה עברה על ברק בכר, שאיבד את כתר האליפות למכבי תל אביב אחרי שלוש שנים וסיים את דרכו בהפועל באר שבע במהלך העונה האחרונה. בסדרת ההרצאות החדשה של ערוץ הספורט, 5TALKS, עוד לפני שמונה למאמן מכבי חיפה, סיפר בכר על הצמיחה מהתקופות הקשות, מנהיגות והצלחה גם מעמדת האנדרוג.
על תחילת קריירת האימון שלו: "רובכם מכירים אותי כמאמן, אבל התחלתי בטניס משם עברתי לכדורגל. בגיל 30 פרשתי עקב פציעות בשתי הברכיים. כל ספורטאי שפורש, בטח בנסיבות כאלו יודע שזה הדבר הכי קשה שיש, כי למעשה אתה מפסיק לעשות את הדבר שאתה הכי אוהב. כל השגרה שהיית רגיל אליה מופרת, ככה בלי התראה, בדומה לימים אלה. הרגשתי כמו בשיר 'בדד' של זהר ארגוב, בלי עתיד, בלי תקווה בלי חלום".
"ודווקא מהמקום הכי נמוך שיש, שיניתי כיוון לעמדת המאמן, משהו שבכלל לא חשבתי שאהיה. אפשר להגיד שבזכות המקום הנמוך הזה, ואולי גם בזכות איזי שרצקי ששלח אותי לקורס מאמנים, הצלחתי לטפס מאוד גבוה. לא ההצלחות הן אלו שבנו אותי, אלא דווקא ההתמודדות עם הקשיים והמשברים שחוויתי בדרך. לכן אני חושב שדווקא בימים שאנחנו חווים כיום, אני באמת מאמין שאפשר יהיה לעשות איזה התחלה מחדש, ולצמוח, ולהיבנות מחדש".
המשבר האמיתי הראשון: "כמאמן הייתי עושה הרבה אסיפות קבוצה בהן הייתי מחדיר מסרים של מנהיגות, שבאו לידי ביטוי בכל מיני דרכים. בשנה השלישית שלי כמאמן הפועל ב"ש, הגיע המשבר האמיתי הגדול. היינו אחרי שתי אליפויות עוצמתיות והצלחה גדולה באירופה, הייתה לנו הזדמנות נדירה להגיע לשלב הבתים של ליגת האלופות. קיבלנו הגרלה יחסית סבירה - מאריבור הסלובנית עם משחק ראשון בטרנר".
"אצטדיון מפוצץ עם 16,000 אוהדים, אווירה מחשמלת והשמעת המנון ליגת האלופות - מאוד מרגש. ניצחנו 1:2 וכל מה שהיינו צריכים להגשים את החלום הוא לטוס לסלובניה ולעשות תיקו. כל פעם שאני רואה את הנגיחה ההיא, אני אומר 'אולי בכל זאת הכדור ייכנס ונגשים את החלום שלנו?' אבל כנראה שזה לא יקרה. הייתה אכזבה מאוד מאוד גדולה, הרגשנו שהעולם שלנו נחרב. סוג של קורונה פרטית שלנו, והיה קשה מאוד להתרומם מהמצב הזה. איך מרימים מועדון מרוסק, בלי אנרגיות ועם חלום מנופץ?".
מנהיגות: "אחד הדברים שמייחדים מנהיגים אמיתיים זה היכולת שלהם להרים קודם כל את עצמם, ואז את הקרובים שלהם - ולספק פתרונות. מצאנו בצוות מאמר שהמסר הוא שאי אפשר להצליח מבלי להיכשל ושלחנו את זה לשחקנים שלנו. סיימתי את האסיפה ואמרתי שעכשיו האופי צריך להוביל ושאנחנו צריכים לבחור - האם אנחנו לוזרים שמורידים את הראש ונותנים לשאר להשפיל אותנו, או שאנחנו ווינרים ומסתכלים על הכישלון הזה כאתגר, באים עוצמתיים ומראים לכולם מאילו חומרים אנחנו עשויים. האסיפה הרעידה את השחקנים וכל הצוות, והצלחנו לייצר רצף של תוצאות טובות ויצאנו ממצב מאוד מאוד קשה. המסר הוא שמנהיגים אמיתיים יכולים לראות כל מצב גם אם הוא קשה, כאתגר שיכול לבנות אותנו".
"כל פעם אנחנו שומעים את המילה הזו: מנהיג. זה מושג מאוד גדול שכל אחד יכול להגדיר אותו בדרך שלו. מבחינתי מנהיג זה לא הדבר הכי יפה, הכי גדול. הכי מושלם. אני רוצה לתת דוגמא ממשה רבינו שהיה כבד פה וכבד לשון, זה לא מנע ממנו להנהיג את עם ישראל במדבר 40 שנים, אז מה הם ארבעה חודשי קורונה בשבילו? הוא עשה את זה בתנאים מאוד קשים והפך להיות למעשה למנהיג הכי גדול של עם ישראל למרות המגבלה שלו, אבל עם הרבה אומץ ותעוזה. מנהיג גדול לא חייב להיות מושלם".
לזרוק את הסרט: "בשלהי העונה שלישית שלי בב"ש, איבדנו 3 מנהיגים: שיר צדק, מיגל ויטור, ואליניב ברדה שכמעט מת לנו באימון מול העיניים. מעבר לזה שהם היו שחקנים משמעותיים, הם גם היו מנהיגים בחדר ההלבשה, ונוצר חלל מאוד גדול שהיה צריך למלא. הצלחנו בצוות למצוא מאמר שנקרא 'לזרוק את הסרט' ואני רוצה לעבור על שתי נקודות מהמאמר".
"הראשונה: צעד ראשון קטן. מספיק בנאדם אחד שיתאמץ וייקח אחריות על החוסרים של המנהיגים, אוטומטית אחרים יקלטו את זה ויתאמצו בעצמם - כלומר מספיק אחד שייקח אחריות וזה מניע את כל המערכת. המסר השני היה שמנהיג זה לא טייטל זו עבודה, מנהיג לא עושה את הדברים כדי שיראו שהוא מנהיג, אלא הוא עושה את העבודה כי הוא יודע שזה נכון ועוזר לקבוצה. הוא לא מחפש להתבלט או להתפרסם - הוא יעשה את אותה עבודה גם במחשכים וגם מאחורי הקלעים".
מנהיגות שקטה: "אמרתי לשחקנים באסיפה שמה שמייחד מנהיגים זה שהם עושים דברים קטנים שאחר כך מתבררים כגדולים, שעוזרים לחברים שלהם. זה לא חייב להיות נאום גדול, גם לא פעולה במגרש - אלא מחווה קטנה, מילה טובה, חיוך,קריצה, טפיחה על השכם. דברים קטנים שמעצימים את החברים שלהם ולקבוצה. מאור מליקסון הוא דוגמא מצויינת למנהיג שקט, הוא לא הנואם הכי גדול, לא מחפש את הפרסום ולא רואה את עצמו כמנהיג, אבל יש לו השפעה מאוד גדולה על חדר הלבשה ובכלל על הקבוצה ומבחינתי הוא מנהיג אמיתי. האסיפה גרמה לכל המערכת ובעיקר לשחקנים לקחת מנהיגות ולקחת אחריות והם לקחו את הקבוצה לאליפות היסטורית שלישית רצופה".
עזיבת באר שבע: "אז אחרי שלוש עונות מוצלחות מאוד בב"ש, הגיעו עונה וחצי שבהן הבנתי שלא תמיד הדברים מסתדרים כפי שהיינו רוצים, וכמה שלא ניסינו ועבדנו, לא הצלחנו לייצר את אותן תוצאות שהורגלנו אליהן. זה התחיל עם הדחה כואבת מאירופה, זה המשיך עם תוצאות פחות טובות בליגה והקהל איבד סבלנות. התקשורת כמו שהיא מעלה, ככה היא מורידה. והיו לא מעט רגעי משבר. אבל רק אחרי 4.5 שנים שעזבתי את ב"ש, הבנתי את הדבר המהותי ביותר - הבנתי שצריך לשפוט את כל התקופה הזו על פיה ולא על תוצאה כזו או אחרת, על עונה טובה יותר או פחות".
"הבנתי כמה לי למעשה לכל הצוות הייתה היכולת להשפיע על כ"כ הרבה אנשים - צעירים מבוגרים, בעיר ובכלל.
כשאתה בטירוף הזה אתה לא מרגיש את הדברים האלו.מאיה אנג'לו שהייתה משוררת וסופרת אמריקאית אמרה משפט נכון: אנשים ישכחו מה אמרתם להם, אנשים ישכחו מה עשית עבורם, אבל לעולם לא ישכחו איך גרמתם להם להרגיש. קיבלתי הרבה הודעות מרגשות מאנשים ואוהדים שבהן הבנתי שמה שהם ירגישו ילך איתם לנצח ויוכל לעצב אותם כאנשים ולעזור להם ביום יום. והמסר הזה מתחבר לתקופה שלנו היום כי הדרך שבה תבחרו להתנהל ואיך שתגרמו לאנשים להרגיש בימים קשים אלו, זה משהו שהם יזכרו מכם לכל החיים".
היכולת לבחור ולשלוט:"כמאמן ק"ש, באנו למשחק אולי הכי קשה שיש מול מכבי ת"א, האלופה ומוליכת הטבלה, עם מומנטום אדיר ומאמן מצוין כמו פאולו סוזה - אנחנו אנדרדוג מובהק. חשבנו בצוות איך להכין את השחקנים למשחק כזה לגרום להם להבין שיש להם היכולת לבחור ולשלוט מה יהיה במשחק. הכנו להם שתי כותרות של למחרת בבוקר ולשחנו להם: שאלנו אותם עם איזו כותרת הם היו רוצים לשתות את הקפה שלהם?".
"האחת - טיול בקרייה, שחקני מכבי ת"א באו וניצחו בקלות 0:3 את ק"ש. השנייה - אכלו ק"ש בקרייה, מכבי ת"א זלזלה במשחק וזה גרם לשחקנים למוטיבציה וק"ש ניצחה 2:0 את האלופה. אז לא ניצחנו 0:2, ניצחנו 1:3 וגם את ה-0:3 זהבי היה חייב להרוס עם שער בדקות הסיום. אבל המסר הוא שגם כאנדרדוג יש את האפשרות לבחור ולשלוט במצב. במצב הזה כולנו למעשה אנדרדוג ויש לנו האפשרות לבחור לשלוט במצב. כי מנהיגים אמיתיים תמיד יבחרו את הצד החיובי ואת הצד המנצח".