אחד השחקנים הזרים המעניינים ששיחקו בליגת העל העונה היה קיליאן שרידן מעירוני קריית שמונה. החלוץ האירי, שכבר ארבעה שערים ובחלון ההעברות של חודש ינואר עבר לוויסלה פלוצק הפולנית, התראיין היום (שישי) במדינת הולדתו על כל התחנות בקריירה שלו, ועל החיים בישראל הוא הרחיב לא מעט.
"מבין כל המקומות בהם הייתי, ישראל הייתה הכי שונה מבחינה תרבותית", הוא אמר. "זה היה כל כך שונה שהיה לי מוזר. כששיחקתי בקפריסין הייתי בתל אביב כמה פעמים, כי זו טיסה של 40 דקות בלבד ותל אביב היא עיר מדהימה. אבל כששיחקתי שם הייתי ברמת הגולן, ממש תקוע בין סוריה ללבנון. לפני שנסעתי הסתכלתי על המפה ואמרתי לעצמי 'אלוהים, לאן אני הולך?'".
לאחר מכן הוא הוסיף על כך שהוא קיבל קצת יותר פרספקטיבה ממקור ראשון: "כל הדיבורים האלה לגבי הפצצות וסכנות זה יותר מה שרואים מבחוץ. כשהייתי שם היו רק שני מקרים של קצת צרות. היה מקרה אחד שמישהו ירה רקטה, אני חושב מלבנון, ופגע באיזה בסיס צבאי. אף אחד לא נפגע, ואני לא ידעתי מכלום, הייתי בדרך לאימון. אבל כל החברים דיברו על זה. אז יצאנו להתאמן, ואז כשחזרנו שאלתי מה קורה עכשיו, והם אמרו 'הכל נגמר'. וזהו, ברצינות".
"זה נשמע ממש רע, אבל בשבילם זה חיי היום-יום הרגילים. לכולם למשל צריך להיות ממ"ד בבית, וזה סתם היה עם איזו דלת פלדה יותר איכותית. דברים כאלה היו פשוט מוזרים, או אולי חדשים. בשבילם זה רגיל, אבל כשזה קורה לך בפעם הראשונה אתה חושב שתהיה מלחמה, אתה חושב על הרע מכל. אבל לדעתי אם הייתה מלחמת עולם, זה המקום הכי בטוח להיות בו, כי הם כל כך רגילים לזה שהם מוגנים מאד".
החלוץ, שדווקא התחיל כשחקן כדורגל גאלי, עבר במהלך הקריירה בלא מעט מדינות, כולל אנגליה, סקוטלנד, בולגריה, קפריסין, פולין ואפילו ניו זילנד. הוא נשאל איפה הוא הכי נהנה מקצועית, אבל גם סיפק מחמאה לתל אביב: "נהניתי פחות או יותר בכל מקום בו שיחקתי. היו לי אולי החלטה או שתיים פחות טובות מבחינת מעברים, אבל נהניתי. הזיכרונות הכי טובים הם כמובן מסלטיק. תל אביב היא אחת הערים היפות, יש לה הכל: ים, חופים יפים, מסעדות, פאבים. אחת הערים הכי טובות שאפשר להגיע אליהן, מאד מודרנית. בהחלט ממליץ להגיע לשם".