אפשר להגיד שמכבי תל אביב לא הרשימה. אפשר להגיד שמכבי תל אביב לא הביאה לידי ביטוי את היכולות שלה. אפשר בוודאי להגיד שהיא לא נראתה כמו האלופה הדורסנית שהיא אמורה להיות. אבל כל המילים נעתקות אל מול התוצאה הסופית: הצהובים של ולדימיר איביץ', שהיו בינוניים לאורך רוב המחצית השנייה, התעוררו ברגע המתאים והביסו 0:3 את הפועל תל אביב, בדרבי שנערך הערב (רביעי) באצטדיון בלומפילד. כך היא שלטה במשחק, כך היא שולטת בעיר וכך היא תדהר, ככל הנראה, לאליפות שנייה ברציפות. ברוגע, בנון שלנט, בלי רעש וצלצולים, אבל עם עצבים של ברזל ובקלות בלתי נתפסת (או בלתי נסבלת. תלוי את מי שואלים).
כמו במשחק נגד קרית שמונה, גם הערב הקבוצה בצהוב לא העיפה ניצוצות. לא סיפקה לקהל את הקונצרט שהוא אולי רצה, לא דהרה או הלהיבה, אבל עשתה מה שצריך. זה, אם תרצו, המכביזם החדש שאיביץ' ניסח: להביא את התוצאה הסופית, בכל מחיר, לרוקן את היריב מהיכולות שלו ולסיים את הערב כמחייכים. במילים אחרות, זה לא כל כך טור שערי הזכות של הצהובים - כמו טור שערי החובה, שממשיך להישאר על אפס, גם אחרי המחזור ה-12 של ליגת העל.
הפועל תל אביב תוכל לספר לעצמה שהיא מתוסכלת: היו לה את הרגעים שלה בדרבי הזה, בעיקר בתחילת המחצית השנייה, כשהיה נדמה שהשער האדום מרחף באוויר. אבל בסופו של דבר, אלה היו נסיונות עקרים. גם כשהיא הגיעה קרוב אל השער, היא לא הצליחה לממש את זה לכדי הבקעה, ואפשר לספור על יד אחת את המצבים האמיתיים שהיו לקבוצה של ניר קלינגר. וכשאתה רודף במשך משחק שלם, גם האוויר בריאות נגמר, ובסוף הגיעו הפנדל והשער השלישי שסגרו את הסיפור בדרבי התל אביבי.
תל אביב התגעגעה שלוש שנים לדרבי (צילום: אלן שיבר)
וקיבלה אותו בחזרה בזרועות פתוחות ועם אבוקות בידיים (צילום: אלן שיבר)
גם על הדשא המתח היה גבוה (צילום: אלן שיבר)
ריקן שבר את הקרח ראשון (צילום: אלן שיבר)
טננבאום המשיך לשמור על שער נקי (צילום: אלן שיבר)
הפועל ניסתה לתת פייט (צילום: אלן שיבר)
אבל בסוף, זה היה בידיים של איביץ' כל הזמן (צילום: אלן שיבר)
קלינגר יוכל לצאת מרוצה מהרצון, מההקרבה, מהאמונה, מכל המילים היפות שאפשר לכתוב כשאין לך משהו להציע ברמת החומר. בשורה התחתונה הפועל תל אביב היא קבוצת כדורגל לא טובה מספיק, בטח לא טובה מספיק כדי לתת פייט למועדון הצהוב, שמגלה עליונות בעיר - ובמדינה כולה.
זה מצב העניינים בעיר העברית הראשונה: במשחק נתון, הוא יכול להשתנות קמעה, לפעמים הפועל תוכל לחלץ תיקו - אבל בסוף, יש מועדון אחד גדול בעיר הזאת, והוא הראה את כוחו הערב. זה בא לידי ביטוי אפילו ברשימת הכובשים: אבי ריקן, שטרף כמו פיטבול את ההזדמנות שקיבל בהרכב, יונתן כהן שהולך ומסתמן כסופרסטאר הבא של המכבים, ואילון אלמוג עם המסמר האחרון - כמי שמסמל את העתיד הבוהק של הצהובים.
אפשר לדמיין שיש מאבק, אפשר להסתכל על הפער בטבלה שעדיין מצומצם, אפשר לחשוב שיש על מה להיאבק. המציאות היא שיש מכבי תל אביב, ויש את כל היתר. ואת זה, במוקדם או במאוחר, כל הליגה תבין.
במחצית השנייה הפועל ניסתה להשוות (צילום: אלן שיבר)
בשלב מסוים, היה נדמה ששער השוויון באוויר (צילום: אלן שיבר)
והאדומים היו קרובים (צילום: אלן שיבר)
אבל בדקות האחרונות מכבי דרסה (צילום: אלן שיבר)
והשאירה שום מקום לספק (צילום: אלן שיבר)
תל אביב צהובה, עד להודעה חדשה (צילום: אלן שיבר)