אחרי שמינתה את ניסו אביטן למאמנה החדש, הפועל ת"א כבר החלה לעבוד לקראת העונה הבאה והראשון לשלם את המחיר על העונה החלשה היה דווקא רובי לבקוביץ'. האופציה על השוער, שהיה אחד מנקודות האור של האדומים בעונה החולפת, לא מומשה, והוא ראה את קבוצתו מחתימה את יואב ג'ראפי לעמוד בין הקורות. הערב (רביעי) הוא ירה חצים בחזרה בתכנית 'מגרש פתוח'.
"אפשר להגיד שיואב ג'ראפי יהיה השוער הראשון ואני אהיה השוער היוצא", סיכם לבקוביץ'. "זה תפס אותי בהפתעה, הדיבורים היו על מימוש האופציה ויותר מזה. הטלפון הראשון היה מאחד הכתבים. אם הופתעתי? ברור, הפועל השנה הייתה קבוצת הגנה, זה לא הצד שציפינו שתתחזק. אני אישית עמדתי ביעדים שלי ועשיתי עונת שיא. זו הייתה עונה בעייתית ולחוצה, הרבה אנשים קרסו, הרבה לא עמדו בלחץ. אני הייתי שם בשביל הפועל, ספגתי 28 שערים ועמדית בראש ההגנה השנייה בטיבה בליגה".
"זה היה הזוי, הרגשתי הכי בטוח בעולם. החיבור עם הקהל היה כל כך טוב ואמרתי שאני רוצה להישאר בהפועל ת"א, אבל רצונות לחוד ומציאות לחוד. 15 משחקים ללא ספיגה זה מספרים שהיו מספיקים לאליפות לפעמים. כמעט בכל מקום כתבו שהאופציה עלי תמומש, אבל יש מאמן חדש ואצטרך לכבד את ההחלטה שלו, אני איש של עבודה קשה, הגעתי לעמדת השוער הראשון בהפועל בזכות העבודה הקשה, הדבקות במטרה והצבת יעדים. לא אבכה עכשיו, יש לי עתיד טוב אחרי הפועל".
"אחרי ההחתמה של ג'ראפי קיבלתי טלפון מהבעלים, רצו שאשאר. קטונתי מלבקר את החלטות הבעלים, זה מקום שעשה לי טוב, לא אטנף. זה כן תמוה קצת. להסתתר מאחורי המאמן? זו פרשנות אחת. לא אלכלך על המועדון שעשה לי כ"כ טוב. אני יכול להגיד רק שזה המצב, אני עם הפנים קדימה ויש לי כבר הצעות טובות, אני אמשיך להתקדם בקריירה, בטוח בעצמי ולא מרגיש נבגד".
"זה יכול להיכנס לטופ שלוש של הרגעים הלא נעימים בקריירה. אני אוהב את המועדון והיה לי פה חיבור טוב, הייתי יכול להמשיך אבל זו המציאות. הפועל הייתה צריכה להיות קבוצת צמרת, אני לא יכול לכבוש גולים. רק כשהפועל הייתה בצמרת היא הייתה סופגת כמות שערים כזאת, החבל תמיד היה על הצוואר, אבל אני הייתי עמוד תווך בהפועל ת"א, זה מעצים את גודל ההצלחה שלי בהפועל ת"א. הרמתי שחקנים בידיים שלי, באימונים ומצבים לא נעימים, הייתי בהפועל יותר משוער, עזרתי המון לצעירים".
על העתיד, אמר לבקוביץ': "עשיתי עונה מצוינת בהפועל. היו גישושים מניקוסיה לאחר מכן, אולי אעבור לשם ואולי למקום אחר. אני רוצה מקום שיכבד אותי ואת העבודה שלי ויגרום לי להרגיש מוערך מספיק".