ניסו אביטן בדרך להשלים את המעבר הסוער שלו מהפועל חדרה להפועל תל אביב ועל רקע פיטוריו וחילופי ההאשמות בין הקבוצות, המאמן פירסם היום (רביעי) הודעה רשמית בנושא.
"איך נפרדים ממקום, מאנשים, מאוהדים, ממועדון שפתחו את הלב שלהם וקיבלו אותי להיות בן בית שלהם?", כתב אביטן בפתיחת דבריו. "פעם, הארובות של חדרה היו נקודת ציון גאוגרפית. היום, כשאני רואה את הארובות, אני מרגיש בבית. שובר את הראש איך לתרגם למילים את האהבה שלי אליכם, כדי שתבינו אותי ואת הצעד שלי".
"קיבלתי החלטה, אחת ההחלטות הקשות שהייתי צריך לקבל בחיים", הודה אביטן. "עמדתי בפני לא מעט הצעות והזדמנויות להמשיך לתחנה הבאה. תמיד היה חסר משהו – התחושה בבטן. הפעם התחושה הזו קיימת. לעבור לאתגר הבא, מרגיש שזה הזמן עבורי. הגעתי אליכם לפני קצת פחות משנתיים בעקבות החלטה של אורן ללכת על מהלך מפתיע ונועז, מהלך שבסופו המועדון חוזר לקדמת הבמה בכדורגל הישראלי, מנפץ שיאי מועדון, וגורם לכולנו אושר עילאי. וכל זה, בתקציב הכי נמוך בכדורגל הישראלי אי פעם. היו איתי אנשי צוות נהדרים בתקופה שלי בחדרה, אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, ובעיקר אנשים איכותיים אחד אחד שתרמו את חלקם והיו שותפים מלאים להצלחה".
"לפני הכל, תודה ענקית לאורן! אורן וגלית גולן הם הרבה מעבר למשפחה בשבילי ובשביל משפחתי. אנשים מדהימים עם לב ענק ונתינה אין סופית", אביטן פירגן ליו"ר גולן שפיטר אותו. "אורן ניחן בהרבה תכונות מדהימות, אבל המעלה הגדולה שלו היא האנושיות. תמיד יעזור ויתמוך גם ברגעים הכי קשים. אני רוצה גם להגיד תודה ענקית לחברי ההנהלה והמנהלה שעשו כל היום עבור המועדון, עבדו קשה בתנאים המינימליים כדי לדאוג שהמועדון יהיה הכי מקצועני שיש. להם אני קורא הקבוצה מאחורי הקבוצה".
"היה גם ראש עיר עם חזון, שידע לנהל ולנתב מלמעלה", הוסיף. "היו אוהדים ותיקים שחזרו, היה ארגון אוהדים עם תופים ודגלים "שנלחמו" ביציעים מול קהלים גדולים. היו אוהדים מכל הארץ שהתחברו אלינו ואהבו את מה שחדרה מייצגת. היו אוהדים שתרמו כסף, לפעמים בגלוי ולפעמים בסתר. היו שחקנים. אלוהים, איזה שחקנים. איכותיים, עם לב ענק, מקריבים מגופם, מהאגו שלהם, והולכים קדימה לעבר היעד והמטרה גם בימים שאף אחד לא נתן לנו סיכוי, גם בימים שאף אחד לא נתן לנו שום סיכוי. בפרק זמן לא ארוך, מצאתי חברים טובים שילוו אותי מעכשיו לכל החיים. הרשימה ארוכה, אז לא אציין שמות. אתם יודעים בדיוק מי אתם".
"ואז יש כמובן את המשפחה המדהימה שלי, שלמרות הריחוק גאוגרפי ממני בלא מעט ימים, תמכו, פרגנו ונתנו לי כלים וכח להצליח", המאמן המשיך. "וכן, למרות ההצלחה המטורפת, היו הרבה רגעים של מתח, של לילות בלי שינה, של פחד לא להצליח להוביל את המועדון לעוד שיא אחד קטן. לסיום, לא עזבתי את חדרה ברגעים הכי קשים. נשארתי ונלחמתי עם כולם על המועדון הזה. התנהלתי בשקיפות ובהוגנות, ויידעתי את מי שהיה צריך ליידע לאורך כל הדרך, במהלך כל ה24 שעות האחרונות. ובסוף בסוף, יש לי בקשה: לא מעט פעמים בראיונות, דיברתי על הקסם שיש בחדרה. תשמרו על זה, תשמרו על רוח המועדון, תשמרו על הקסם. הקסם הזה הוא אתם. הלוואי שהייתי יכול לחבק כל אחד ואחד מכם. אוהב אותכם ושלכם לעד, ניסו".
מאוחר יותר, אביטן הגיע למסיבת סיכום העונה של חדרה ונפרד בדמעות, כשגם היו"ר גולן דמע: "אני לא יודע מאיפה להתחיל. אני עובר 24 שעות מאוד מרגשות וקשות. שאלו אותי איך תיגמר העונה הזאת. אמרתי שהיא תיגמר בדמעות, אני לא יודע אם דמעות של אושר או של עצב. אפילו אני בתסריט הכי מטורף לא האמנתי שכך זה יכול להיגמר, בחיים יש הרבה דברים בלתי צפויים. אני בסערת רגשות, בדרך כלל אני יודע מה אני רוצה להגיד, אבל אני קצת מבולבל".
"בחיים יש אמת אחת, כל אחד הולך עם האמת שלו", אמר בנוסף. "אני חושב שהדרך שבה התנהלתי הייתה הוגנת, כשאורן אמר לי שאנחנו נפרדים בשניות הראשונות לא ממש הבנתי את המשמעות. בחיים לא חלמתי שכך זה ייגמר עם חדרה. זה לא היה צריך להיגמר, כמה אנשים חשבו שטעיתי ואני חושב שלא טעיתי, הדרך והדברים שעשינו יחד זה היה צריך להיגמר יפה יותר". רב הנוכחים מחאו כפיים למאמן, אך בינו לבין חברי ההנהלה שררה מתיחות גדולה".