"תקופתו של כבירי נגועה בניהול עסק בתרמית"

באופן טבעי, אמיר כבירי, מי שעמד אחרון בראש הפרימידה של הפועל ת"א, ומי שפנה להליך של הקפאת הליכים, "זכה" לחלק נכבד מהדו"ח, בדומה לחיים רמון ומני וייצמן. כבירי נכנס למועדון בקיץ 2015 לאחר שביוני אישרה הוועדה להעברת זכויות הניהול של ההתאחדות לכדורגל את העברת הזכויות מרמון לידיו.  לטענת המפרקים, הדו"חות הכספיים של החברה לעונת 2015/16 מצביעים על גירעון תפעולי של 38.6 מיליון שקלים. את האחריות לגירעון הזה הטילו המפרקים על כבירי, על וייצמן, על הוועדה להעברת זכויות ניהול, על אורליצקי והבקרה.

ב-21 ביולי 2016 הוגשה בקשה לתקציב הקבוצה לעונת 2016/17 המבוססת שוב על הכנסות בסכום של 42 מיליון שקלים אל מול הכנסות של 21 מיליון ש"ח בעונת 2015/16. ב-27 ביולי אישרה הבקרה תקציב של 35 מיליון ש"ח. "פעם נוספת אושר ע"י רו"ח אורליצקי תקציב מנותק לחלוטין מביצוע הקבוצה בפועל. באוגוסט 2016 ניתנו בטוחות של מני ויצמן - 6 המחאות בסך שני מיליון כ"א, בסכום כולל של 12 מיליון, ו-5 המחאות של אמיר כבירי - ארבע בסך 500 אלף כ"א, והמחאה נוספת של 2 מיליון בשווי כולל של 4 מיליון.

הבטוחות של וייצמן הוחזרו אליו, "אולם באורח מפתיע לא נמצאו צילומים של ההמחאות של וייצמן ולא נמצא תיעוד מתי הושבו לו ההמחאות הללו", נכתב בדו"ח. "כידוע ובאופן לא מפתיע 'הבועה התפוצצה' בדצמבר 2016 כאשר בידיו של רו"ח אורליצקי היו מצויות רק הבטוחות של אמיר כבירי , שיקים, 'יצירות אמנות', והרבה מלל ריק - הכל נטול שווי ממשי", לשון הדו"ח. על פי המפרקים, בחצי עונת 2016/17 צברה הקבוצה גירעון תפעולי של כ-33 מיליון שקלים. "סוף ידוע מראש. כבירי שמוצג כבעל הון שיציל את הקבוצה, מדרדר אותה לסוף הידוע מראש, קריסתה המוחלטת" נכתב בדו"ח על כבירי.

"תקופת הניהול של כבירי נגועה בניהול עסק בתרמית"
לטענת המפרקים שיקים על סך של מיליון שקלים (שני שיקים על סך של 500 אלף כל אחד) ממשרד הכרטיסים "לאן" לא הופקדו בחשבונות הבנק של הקבוצה. השיקים נמסרו בחודש מרץ 2016 כשהם מתועדים ל 2.10.16 נמשכו לטובת החברה, אולם הוסבו לחברת ניכיון. לאחר ניכוי עמלה של 189,636 ש"ח הועברה יתרת התמורה בסך של 810,634 ש"ח לחשבונו של אמיר כבירי. גם פרויקט הקמת האיצטדיון בבת ים מופיע כמובן בדו"ח והמפרקים משייכים אותו לניהול עסק בתרמית. ההצעה הזאת נוצרה לחברה ע"י פנייה של עיריית בת ים לבארי בן זאב, שניהל את המועדון לתקופה קצרה בין רמון לכבירי. אלא שכבירי, כך לטענת המפרקים, לפעול בנושא זה ע"י סופרמטיס, החברה הפרטית שלו בה הוא מחזיק לבד.

עוד טוענים המפרקים כי סכום ההשקעה המתכונן לא יפחת מ-100 מיליון שקלים, וכבירי ניגש למכרז כשאין בידו יכולת כספית לעמידה במכרז. לצורך כך, הוא ו-וייצמן פונים להלוואה מחברת קוגיטו וההסכם מול החברה נחתם בתחילת ספטמבר 2016, פחות משלושה חודשים לפני הפנייה של כבירי להקפאת הליכים. מעבר לכך, כבירי ו-ויצמן מציגים את חברת הראל אחזקות כמי שתהיה הלווה. "הצגת החברה כחברה שיש לה מחזורי פעילות בלי להבהיר כי היא נמצאת בחדלות פירעון עמוקה ועל סף קריסה, ולקיחת הלוואה בשם החברה בסכום עתק היא מרמה ברורה הן כלפי החברה והן כלפי צדדי ג', לרבות קוגיטו הנושה", נכתב בדו"ח. חשוב לציין כי כבירי ו-ויצמן ערבים אישית להלוואה מול קוגיטו. למרות שלפי הסכם ההלוואה הכספים אמורים להגיע לקופת החברה, בפועל, כך לטענת המפרקים סך של 5 מיליון וסך של 7.5 מיליון מועברים בפועל לחשבונה של סופרמטיסט. חלק מהכספים מעביר כבירי לחשבונה של החברה לאור המצוקה התזרימית הקשה שלה, והוא מציג זאת כהזרמת בעלים של כבירי למימון הפעולה השוטפת.  

בנוסף, המפרקים טוענים כי כבירי משך כספים מחשבון החברה. 3.5 מיליון ש"ח בשנת 2015, 8 מיליון ש"ח בשנת 2016. "ניתוח של כל האמור לעיל בסעיף 18.30 לחו"ד המומחה מעלה ספק רב אם כלל השקיע כבירי כספים בחברה". מעבר לכך, לטענת המפרקים בתקופתו של כבירי היא חותמת על מספר חוזים אשר אינם מופקדים בבקרה התקציבית, מדובר למעשה בחוזה כפול. ישנם שני חוזים כאלה: האחד של עומרי אלטמן - יש חוזה בבקרה ועוד חוזה רכישה שבו נקבע כי החברה תשלם לשחקן מיליון שקלים, והוא אינו מוגש לבקרה. השני הוא של אוראל דגני, הסכם מכירת זכויות מאוקטובר 2016, שאינו מוצג בבקרה. "מדובר בהתנהלות בלתי אחראית, בלתי נתפשת, וניהול בתרמית מול החברה ונושיה, דבר שקשור קשר סיבתי ישיר לקריסת החברה בסוף שנת 2016. להתנהלות זו אחראים הן כבירי ורמון, והן מני וייצמן", נכתב בדו"ח לסיכום תקופתו של כבירי.

"כבירי השקיע ממיטב זמנו וכספו כדי למנוע קריסה כלכלית"
בא כוחו של כבירי, עו"ד עדי בראונשטיין, אמר: "בקיץ 2015, תוך שהוא פועל מתוך אינסטינקט טהור של אהדה לקבוצה ועם תחושת שליחות ומחויבות, מר אמיר כבירי החליט לעשות מאמצים להציל את המועדון מסכנת פירוק לאור מצבו הכלכלי הקשה וחוסר יכולתה של עמותת האוהדים למצוא לו רוכש. במהלך התקופה בה עמד בראש המועדון, מר כבירי השקיע את כל זמנו ומיטב כספו בכדי למנוע קריסתו הכלכלית".

"הוא עשה זאת תוך הקרבת חייו האישיים, עסקיו, ממונו וממון משפחתו. כשנה וחצי לאחר שעשה כל שביכולתו לייצב את המועדון כלכלית, תוך הזרמת מיליוני שקלים לקופת המועדון, ולאחר שנחשף תוך כדי תנועה למצבת החובות האמיתים של המועדון, החליט כבירי בצעד לא פופוליסטי לפנות לבית המשפט הנכבד בבקשה למתן צו להקפאת הליכים, מתוך תקווה שניתן יהיה להציל את המועדון, שהיה קורבן לניהול כלכלי כושל וחסר אחריות במשך למעלה מעשור, ותוך כוונה להמשיך ולתמוך במועדון בזמן הקפאת ההליכים ועד שיימצא רוכש ראוי.

"מר אמיר כבירי שילם מחיר אישי וכלכלי יקר מאוד, ואף משלם כיום למעלה מ-15 מיליון שקלים נוספים מתוקף ערבויות אישיות מתקופתו כבעלי המועדון. עם הגשת הדו"ח אנו לומדים את ממצאיו ומר כבירי מצר על ממיצאיו המוכחשים מכל וכל, אך היות והעניין תלוי ועומד בפני בית המשפט מר כבירי ימסור תגובה סדורה בעניין לבית המשפט הנכבד".

"כן יצוין כי בדו"ח צוין כי ההתנהלות של מר כבירי הייתה תרמיתית, אך המפרקים ו/או מי שציטט ו/ או פירש את הדוח כשל בכך שלא הבהיר כי אין הכוונה להתנהלות תרמיתית כמשמעות המושג הזה בדין הפלילי אלא כמשמעות מונח זה בפקודת החברות".