אופיר חיים בקושי הספיק להתקרר מהתיקו המאכזב מול מכבי נתניה והדופק שלו עדיין בשמיים. ככה זה כשאתה עורך הופעת בכורה כמאמן בליגת העל, על אחת כמה וכמה כשאתה צריך להחיות כוכבת רוק מזדקנת כמו הפועל ת"א, שמתעקשת על כך שהיא עדיין מסוגלת לשיר ברמות הגבוהות.
בהפועל של כמעט 2019, עדיין מתעקשים לתת לעבר לתפוס מקום, מזכירים בכל הזדמנות כמה המועדון גדול, למרות שהתוצאות בהווה סותרות זאת. עם כל הכבוד לחיים ולהצלחות שלו בלאומית, מינוי של מאמן חסר ניסיון כמוהו לא היה מתקבל אצל האדומים באותם זמנים טובים. וזו כבר מציאות שלאנשי ואוהדי המועדון, קשה מאוד לקבל.
הניווטים במגרשי ליגת העל עדיין חדשים לחיים, אבל זה לא המסלול המסובך באמת בו הוא צריך להוביל. הגעגועים לימים המפוארים בהפועל, לצד ההצהרות על שאיפה לפלייאוף עליון, הופכים להיות גורם לחץ על הקבוצה, יש שיגידו לחץ מיותר.
אפשר להזכיר את הישגי העבר, אפשר לדבר על הקהל שעדיין מגיע בהמוניו לכל משחק, אבל זה לא מה שיביא ניצחונות להפועל המודרנית. אולי יעשו טוב במועדון אם יפנימו את מצבם. זה בוודאי יעזור, גם למאמן החדש, במה שנראה כרגע כמו הדרך הבטוחה למאבקי הישרדות.