אי ניצול מצבים: מכבי חיפה לא האמינה בעצמה

רף גבוה הציב מיץ' גולדהאר בפני הצוות המקצועי וסגל השחקנים של מכבי ת"א: תחליתו של עידן חדש, עידן של דומיננטיות שחקני הבית (רוסלן ברסקי, דן גלזר, שחר פיבן, יונתן כהן, מתן חוזז, עומר אצילי, שרן ייני ודור מיכה). בסיום המירוץ אי שם במאי, העידן הזה ושינוי הגישה, נועדו להחזיר את האליפות לקרית שלום. אם יש מישהו במכבי שיכול להרשות לעצמו להנחיל את הקו והדרך הזו, זה הוא מיץ' גולדהאר, הבעלים שידע ויודע להביא למועדון שחקנים בהתאם לדרישת הצוות המקצועי, שמציבים את מכבי ת"א במקום הראשון בכל הנוגע לתקציב המועדון.

וכך, עם צוות מקצועי חדש, בראשותו של ולדימיר איביץ', אשר מעביר מסרים של שקט נפשי, דיסטנס וסמכותיות, הגיעה אתמול (ראשון) מכבי ת"א למחזור הראשון, חבולה מהמשחק מול סארפסבורג. ההתמודדות הזו מול מכבי חיפה לא הייתה סתם עוד משחק, זו הצהרת כוונות כבר מהמחזור הראשון. אם במכבי ת"א הצהירו על החזרת האליפות, הרי שבמכבי חיפה זמירות השתנו.

מו אלאך מנסה לייצר שקט במערכת ולהוריד את מפלס הלחץ תוך הגדרת החזרת המועדון העצום הזה לצמרת הכדורגל הישראלי, וזאת בתקציב של 100 מיליון שקלים. עם סגל שחקנים איכותי מספיק שקיבל חיזוק משחקנים בעלי ניסיון (חיימוב, מנדז'ק וקראמר), ומבלי להתחשב בכמות הנכבדה של המינויים (13,000). מכבי חיפה, מר אלאך, זה מועדון שגם בלי הצהרות כאלה ואחרות, תמיד יצפה מעצמו ויצפו ממנו להתמודד על כל התארים.

וכך, על כר הדשא אתמול בנתניה, קיבלנו מחזור ליגה ראשון בתפאורה נהדרת, עם אצטדיון מלא בו הקהלים לא אכזבו. איביץ' יצא להתמודדות הזאת לאחר שחזר חבול מנורווגיה, והבין שהמשחק בחמישי חשוב ביותר, כשהוא יודע שהוא ישחק נגד צפיפות, והשאיר על הספסל שחקנים כמו מיכה, אצילי ועטר.

מכבי ת"א יצאה בשן ועין מהמחצית הראשונה, ובדקה ה-62 השתנתה התמונה - מיכה, שחקן שיודע לנתק כדורים חכמים וליצור יתרון להתקפה במהלכים של אחד על אחד, היה הקלף שלמעשה הכריע את המשחק. מכבי ת"א עם שלוש הנקודות כשהראש כבר ביום חמישי למשחק על כל הקופה.

מנגד, מכבי חיפה קיבלה את מכבי ת"א בהזמנה, והיא חסרה את האמונה האמיתית שמהמשחק הזה ניתן לחזור עם ניצחון. הגישה של הירוקים במחצית הראשונה הייתה להסתגר, לצאת להתקפות מתפרצות, ומדי פעם לייצר לחץ גבוה. הם לא ניצלו את העובדה שהצהובים הגיעו למשחק הזה תוך כדי זה שהראש שלהם בכלל ביום חמישי. איביץ' הראה שהוא פחות מראה חשיבות במשחק הנוכחי לפי ההרכב שהוא העלה.

ולמרות זאת, חיפה חוזרת הביתה בלי נקודה, כשהחלוץ שלה קראמר מורחק. ברגע שהם ספגו את השער הראשון, הם קרסו כמו מגדל קלפים, ולא תפקדו כמו מועדון מהגדולים בכדורגל הישראלי, כשבמקביל, החלוץ שהגיע מהולנד בקול תרועה גדולה, מרשה לעצמו להשאיר את קבוצתו בשחקן פחות. מפה הירוקים לא היוו יריב שבכלל מאמין ביכולת שלו לחזור למשחק. רטן היה חייב להבין תוך כדי משחק שזה הזמן להכות במכבי ת"א. את המסרים האלה הוא היה חייב להעביר לשחקנים שלו במחצית, ולגבות אותם בשינוי טקטי התקפי. במקום זאת, קיבלנו מכבי חיפה שעולה למחצית השניה שמסתפקת בנקודה אחת, ובגלל זה חזרה הביתה בידיים ריקות.

וולקאם בק לנבחרת ישראל, ערן זהבי
"אני מתנצל מעומק ליבי על מה שקרה נגד מקדוניה. טעיתי ופגעתי במאות אלפי אנשים". את המסר הזה העביר ערן זהבי, מסר חד וכנה שנועד לסלול את שובו למדי נבחרת ישראל, וטוב שכך. זהבי בעיניי תמיד יישאר אותו שחקן שאוהב כדורגל עוד מהיותו הילד בשכונה.

זהבי אוהב את המשחק, ואהבת המשחק הזו בתוספת הבגרות וקבלת ההחלטות הנכונה, הביאה אותו למקום בו הוא נמצא היום. זהבי מקצוען שלא יחסיר אימון. תמיד ייתן את המירב לטובת קבוצתו וכך גם בנבחרת. הן במגרש והן בחדר ההלבשה. עשו נכון רוטשנשטיינר והרצוג שדחפו את המהלך כיוון שנבחרת ישראל אינה משופעת בשחקנים בעלי יכולת, אמונה וניסיון כמו ערן.

הנבחרת תקבל את זהבי בוגר יותר, היא תקבל אחד שיודע להודות בטעותו. מה שיועיל גם במגרש וגם בחדר ההלבשה. ערן עצמו יודע כי ייתכן (והלוואי שלא) ויהיה עליו להתמודד עם שריקות בוז בכל רגע שייגע בכדור. ההתמודדות הזו היא עוד קפיצת מדרגה בדרך הכל כך מיוחד שלו. בהצלחה לו ולנבחרת.