רק החזק שורד: התחזית של פרימו לעונה בליגת העל

ליגת העל שלנו הכל כך אהובה יוצאת סוף סוף לדרך. כשאני אומר "אהובה" אני לא מתכוון לרמת כדורגל גבוהה, אלא לריגושים. ריגוש שעובר על כל אוהד ואוהד. האמת? משחקי הנציגות שלנו באירופה ובטח משחקי גביע הטוטו, לא היטיבו עימנו או סימנו לנו שאנחנו הולכים לראות העונה משהו יוצא דופן. אבל המתח מדי שבת, ראשון או שני, עושה לנו את זה, גם אם לא נראה רמה גבוהה במיוחד.

החגיגה מתחילה בשבת: מהרו להירשם לליגת החלומות ואולי תזכו במכונית

הרבה מאד תהפוכות עברנו בקיץ, כשאת הליגה אני מחלק לשלושה חלקים. הפועל ב"ש או מכבי ת"א יזכו באליפות. הפועל חדרה, אשדוד, רעננה, בני יהודה ועירוני קרית שמונה יתמודדו בתחתית וכל היתר ייאבקו על 4 מקומות בפליאוף העליון. התחזית המלאה, כולל טבלת ליגת העל, לפניכם.

*התחזית נכתבה ביום ראשון: לפני שמשה פרימו המריא לחו"ל לטובת השתתפות בתכנית "הישרדות".

מלך השערים: דיא סבע, מכבי נתניה (בהנחה שיישאר כל העונה)
ורסטילי, מהיר, תחבולן וחכם, לא מתרגש שהוא בתוך הרחבה או מול השוער. סבע הוא שחקן ההתקפה הטוב ביותר בישראל וקיבלנו הוכחה לכך בעונה שעברה. למרות שנתניה רק עלתה ליגה, ובסגל שלה היו מספר רב של שחקנים, שלא טעמו את ליגת העל, זה לא השפיע על דיא סבע, שההגנות בליגה מאד מתקשות מולו. מי שעוד יכולים לתת פייט לסבע הם נייג'ל האסלביינק, עומר דמארי ואולי גם עומר אצילי ממכבי ת"א.

המאמן הראשון שיסיים את תפקידו: בלגויה מילבסקי, מ.ס אשדוד
אם הקבוצה שראינו בגביע הטוטו זו הקבוצה שמילבסקי הכין לליגת העל הוא בבעיה קשה. אשדוד חלשה מאוד והסיכויים שלה לשרוד בליגה בסגל הזה הם קלושים. בגדול למאמן זר קשה בישראל, על אחת כמה וכמה כשמדובר בקבוצה חלשה. בכדורגל שלנו אין סבלנות. אם אין תוצאות, אז הדרך הביתה קצרה. מאחר שאני לא רואה שינויים לטובה בעתיד הקרוב באשדוד, נראה לי שמילבסקי יהיה הראשון לעזוב.

הפלופ של העונה: ז'וליאן סטו, הפועל ב"ש
למה האלופה הייתה צריכה שחקו כזה? בתפקידו יש לא מעט שחקנים בב"ש, וזה לא השחקן שיביא מספרים. סטו הוא שחקן דפנסיבי קשוח, אך בב"ש יש אחד כזה בקבוצה כמו ג'ון אוגו, שטוב ממנו בהרבה. ב"ש בליגה שלנו נותנת הרבה יותר דגש על משחק ההתקפה, סטו לא ימצא הרבה פעמים את מקומו על המגרש. החתמה מיותרת, שלא תועיל הרבה.

הקאמבק של העונה: עומר דמארי ואלירן עטר
עומר דמארי: מכל מיני סיבות, במשך שנים לא נהנינו מאחד החלוצים הכי טובים שיש לנו. עושה רושם שדמארי היום מאד שמח בהפועל ת"א, אחרי שנים של דיכאון, בטח במכבי חיפה שם עבר מקרה נוראי עם מאמנו פרד רטן שזרק עליו כדור במהלך משחק. קובי רפואה הוא מאמן שדוגל במשחק התקפי, ולכן עליו לתת לדמארי את כל הביטחון, בדיוק ההפך מרטן. לדעתי יש לא מעט שחקנים טובים בחלק הקדמי של הפועל ת"א שיעזרו לעומר דמארי לחזור להיות החלוץ שאנחנו מכירים.

אלירן עטר: כשהוא עלה לבוגרים בבני יהודה אצל ניצן שירזי ז"ל, לא היה אחד בכדורגל הישראלי, שלא חשב שלאלירן עטר יש כישרון יחיד במינו. המעברים שלו למכבי ת"א, ריימס ומכבי חיפה היו מאוד טבעיים לכוכב כדורגל ישראלי, אבל תמיד משהו השתבש בדרך. אלירן עטר הוא מסוג השחקנים שצריך להתנהג אליהם אחרת, והמאמן, ולדימיר איביץ', מאוד בולט בכך שמתייחס לאלירן עטר אחרת. אם תשימו לב, מפתיחת העונה אלירן עטר הפסיק עם תנועות הידיים, חדל מלקלל והפסיק ללחוש סודות במגרש.

העונה שעברה הייתה התקופה הכי גרוע בקריירה שלו. הוא היה מתוסכל ולא היה מסוגל לתת גול ממטר. אם לוקחים את תחילת העונה כמשהו שילמד להמשך הליגה או אירופה, עושה רושם שאנחנו מקבלים את אלירן עטר המצוין מלפני הרבה שנים. מכבי ת"א רק תרוויח אם ימשיך ככה ואין בכלל ספק שאם עטר יבקיע את כמות השערים שהוא צריך ויודע להבקיע, מכבי ת"א לא תרפה מהפועל ב"ש עד מחזור הסיום.

תגלית העונה: יונס מלדה, מכבי נתניה
רץ כמו איילה, מהיר, טכני, בעל תנועות גוף שמפילות מגינים והכי חשוב לא פוחד שהוא מול השער. איזה שחקן, איזה כוכב, איזה נתונים. יש בו את כל מה ששחקן התקפה צריך. למלדה יש גם את הדבר הכי חשוב לשחקן צעיר שעומד להיות כוכב: מאמנים שמאמינים בו, כאלה שרק יקדמו אותו. בנתניה היום גם לא נותנים לשחקנים שיסובבו להם את הראש. הוא יקבל את כל מה שהוא צריך מהמועדון, כדי לפרוח. כמובן שהוא יזדקק גם לעזרת חבריו ממכבי נתניה, אך לדעתי בעונה טובה של מכבי נתניה,אין סיבה שמלדה לא יפרח.

התופעה שלא תשתנה: הסדר העירוני בחיפה
אחרי שבע שנים נוראיות עם החלטות אומללות לגבי שחקנים ומאמנים, חשבתי לתומי שהצוות ההולנדי, מו אלאך ופרד רטן, יבין מהחצי שנה האחרונה שבעצם אין לו כמעט כלום ביד. קבוצה שנחשבת כאימפריה בכדורגל הישראלי וחייבת כל שנה להתמודד על התואר, לא יכולה להשאיר 90% מהסגל שלה, בטח כשאותם שחקנים כשלו מחזור אחרי מחזור.

לא יעזור למכבי חיפה לעשות שינויים קלים. השינוי הבולט היחיד שאפשר לראות זה בעמדת השוער. גיא חיימוב עדיף על עומרי גלזר ואוהד לויטה. אך למקרה ששכחתם, רק לפני חודשיים הצוות ההולנדי הודיע לגלזר ולויטה שהם השוערים, מה שאף אחד בכדורגל הישראלי הבין, וטוב שבכרמל התעשתו מהר. גם אם איעד חבשי, ג'ורג' מנדז'ק ומיכיל קראמר ייתפסו טוב במערכת, עדיין ביתר החלקים יש המון בעיות, וההרכב הזה של מכבי חיפה לא יכול לתת פייט על מאבק האליפות, כשהירוקים צריך להיות מרוצים אם ייכנסו לפלייאוף העליון.

לעומתה, ליריבה העירונית, הפועל חיפה, יש על הנייר שחקנים פחות טובים ופחות מוכשרים, אבל רואים אצלה קבוצה שקשה מאוד לנצח אותה, וההבדל הוא אחד: ניר קלינגר עושה עבודה מצוינת, בעוד רטן עושה עבודה גרועה. אני לא מתרגש מגביע הטוטו, שכן הפועל חיפה שיחקה שלושה ימים באיטליה, הסגל שלה עדיין לא שלם ולאורך זמן בליגה היא תהיה טובה יותר ממכבי חיפה.

סימן השאלה הכי גדול: בית"ר ירושלים
אחרי אינספור תהפוכות, קשה לדעת מה יהיה בבית"ר. אני בטוח שהיא תתחזק במקומות המתאימים, ובטוח שיש לה את המגן הטוב בארץ: אנטואן קונטה, שיחזור בקרוב מפציעה. הדבר המשמעותי ביותר שקרה בקיץ הזה הוא החלפת הבעלים וזה קרה בבית"ר ירושלים. אנחנו עדיין לא יודעים מה חושב משה חוגג על עתידה של בית"ר, איזו קבוצה הוא יכין ומה הוא זומם, אבל כמו מכבי חיפה, גם בית"ר חייבת לתת פייט על האליפות עד הדקה התשעים של העונה.

אוהדי בית"ר כועסים ובצדק כשהם אומרים שלמרות שהם הקהל הכי דוחף ומגיעים לכל משחקי החוץ, במאני טיים אלי טביב לא נתן את הפוש שהקבוצה הייתה זקוקה לו כדי לזכות בתארים. לפחות כרגע, נראה שצורת העבודה של משה חוגג ואלי אוחנה נכונה, כשבית"ר בהחלט יכולה להגיע לצמרת הגבוהה. בינתיים, מבחינה מקצועית זה לא נראה טוב. גם אלה שנחשבים לשחקנים מצוינים כמו סאבו וסילבסטר עדיין לא בכושר ואם זה יימשך כך, לבית"ר יהיה קשה להשתחל לפלייאוף העליון.

תמיד הערכתי את גיא לוזון, אבל בשנים האחרונות הוא חווה כישלון אחרי כישלון. המאמן מקבל קבוצה גדולה שלישית בכדורגל הישראלי אחרי שבהפועל ת"א ובמכבי חיפה שם כשל. בבית"ר אין תירוצים, צריך להגיד לו כל הכבוד על כך שנשאר בבית"ר תקופה ארוכה שחקנים ברמת ליגה לאומית ולא ידע אם יש אור בקצה המנהרה. עכשיו עם בעלים חדש, עם אלי אוחנה רגוע ובטח עם שחקנים חדשים, זאת חייבת להיות השנה של לוזון, כי אם לא, הוא יירד למעמד של תחתית מאמני ליגת העל.

האלופה: הפועל ב"ש
התלבטות גדולה מאד בין הפועל ב"ש למכבי ת"א, שתי הקבוצות החזקות ביותר בליגת העל. במהלך הליגה יש אין ספור שינויים כמו עזיבתו של וואקמה לטורקיה, שזו מכה קשה לאלופה. כשאני שם על כף המאזניים את שתי הקבוצות בכל זאת יש יתרון קטן לב"ש. איצטדיון "טרנר" מביא יותר נקודות מנתניה עבור מכבי ת"א.

החלק הקדמי של ב"ש שזה קישור והתקפה, מייצר יותר שערים מזה של הצהובים. אליפות רביעית ברציפות זה קשה, אפילו קשה מאד. יחד עם זאת, מאחר שלב"ש יש יריבה אחת קשה, מכבי ת"א ולא עוד יריבות קשות, בסופו של דבר עושה לי הרושם שהקבוצה של בכר תחצה ראשונה את הקו. לא מעט בעיות היו בשנים האחרונות לאלופה, אבל היא התגברה על כולן וזכתה בתואר 3 פעמים. לדעתי זה יקרה גם בשנה הזאת, למרות שמכבי ת"א תקשה עליה מאוד.

היורדות ללאומית: הפועל חדרה ומ.ס אשדוד
לדעתי יש רק 3 קבוצות בליגת העת שמועמדות לירידה. לדעתי לפחות כרגע חדרה ואשדוד הכי חלשות, למרות שגם רעננה נמצאת חזק בקלחת. אצל העולה החדשה אין מספיק שחקנים איכותיים לליגת העל. שלא כמו במכבי נתניה שעלתה בעונה שעברה, בחדרה אין תואמי סבע, ערן לוי, מוחמד, קוגבנייה ואביב אברהם.

שחקני חדרה לא מזכירים במאומה את השחקנים של נתניה, והיא גם צריכה להתרגל לאצטדיון חדש וגדול בהרבה. אומנם העולה החדשה תקשה על היריבות בלא מעט משחקים בזכות מאמן טוב כמו ניסו אביטן, אבל לדעתי בסוף היא תרד ליגה.

מלבד חדרה, אשדוד חלשה מאוד, עם מאמן שלא מתאים ועדיין לא מכיר היטב את הקבוצות בכדורגל הישראלי. ההוכחה לכך היא שבכל תקופת הקיץ הוא בנה סגל שחקנים שלא מספיק טוב בשביל לשרוד.

הליגיונר הראשון שיחזור לארץ: טאלב טוואטחה
כבר עכשיו יש דיבורים בין המגן לבין מכבי חיפה. טוואטחה לא מצא את מקומו בפרנקפורט והוא לא ירצה לשבת שנה נוספת ביציע. מכבי חיפה תפורה עליו כמו כפפה ליד. בכרמל הוא ישחק, שכן אין לירוקים מגנים שמאליים ברמה טובה.

גם אחרי מינויים של הצוות אוסטרי גרמני לנבחרת ישראל, כדאי לטוואטחה לחזור ולשחק במכבי חיפה. שלא כמו שחקנים מוכרים אחרים שהגיעו לכרמל לא תרמו כלום, טוואטחה בהחלט יכול להוסיף המון לחיפה.

מחזיקת הגביע: מכבי ת"א.