יש רגעים שגם 11 שנה אחרי אי אפשר לשכוח, הם נכנסים לך לזיכרון ויגרמו לך להזיל דמעה. צ'סוואה נספוואה לא היה הכדורגלן הגדול ביותר ששיחק בהפועל ב"ש, אבל המקרה המצמרר והטראגי שלו הפך אותו בהחלט לאחד מהזכורים בתולדות המועדון.
בשמונה באוגוסט 2007 הפועל ב"ש הייתה רחוקה מימי הזוהר של עכשיו. לא כסף גדול ולא תהילה, אלא בעיקר נשמה וזהות באר שבעית. בתחילת אותה עונה, המועדון מבירת הנגב הנחית את נספוואה, שחקן נבחרת זמביה, כשכבר בהתחלת הדרך הוא הרשים בזכות החיוך הכובש, שמחת החיים והיכולת, שבאה לידי ביטוי בצמד שכבש מול הכח עמידר רמת גן.
אלא שאז, הגיע אותו רגע ארור. במהלך משחק הכנה מול מכבי ב"ש, נספוואה התמוטט בווסרמיל ובלע את לשונו. ניסיונות ממושכים להחיות אותו לא צלחו, ולרופאים לא נותר אלא לקבוע את מותו. 11 שנה אחרי, והאוהדים עדיין זוכרים את הזמבי. במיזם מיוחד של עמותת "וסרמיליה" בהובלת בן בודה הוחלט לעשות מעשה ולהנציח את נספוואה בדרך הכי מרגשת שיכולה להיות.
בנו בן ה-16, צ'סוואה נספוואה ג'וניור, ואישתו של החלוץ שהלך לעולמו הגיעו הבוקר (חמישי) לישראל ויזכו ביום שבת לטקס מיוחד באצטדיון טרנר, שיהיה מפוצץ באוהדים אדומים, רגע לפני מה שאמור להיות משחק האליפות השלישית ברציפות של ב"ש.
כמו במקרה לאונרדו סמיוני, שנפגע בתאונת דרכים ונותר משותק, גם הפעם האוהדים החליטו שהתרופה הכי טובה עבור הצלקת הזאת היא חיבוק אחד מהקהל, והכניסו את היד עמוק לכיס כדי להראות: "אנחנו זוכרים, ולעולם לא נשכח".
משפחת נספוואה הנרגשת הגיעה לישראל שהיא עדיין אוספת את השברים מהאירוע הטראגי, אך נספוואה ג'וניור, בנו בן ה-16 של החלוץ שהלך לעולמו, מקווה להיות כאן ולא רק בשביל ביקור. כיום הילד, שהיה רק בן 5 כשאביו התמוטט בווסרמיל, נחשב לאחד מהכשרונות הגדולים בזמביה, כונת שערים באקדמיה למחוננים המקומית, לוסקה, וכזה שמנבאים לו קריירה מבטיחה.
אם תשאלו את הנער, הוא יגיד לכם שהוא לא מפנטז על מועדון בפרמייר ליג ולא על ריאל מדריד וברצלונה כחלום חייו, אלא דווקא בהפועל ב"ש כמקום בו יסגור מעגל וישלים את מה שאביו לא הספיק. "הפועל ב"ש זו קבוצה שאבא שלי שיחק בה והיא מאוד מיוחדת בשבילי", נספוואה ג'וניור פתח את דבריו, "אבא שלי שיחק כאן, וזה מאוד מרגש אותי להיות שוב בישראל".
נספוואה ג'וניור שנשמע נבוך מהאהבה האינסופית שהוא מקבל מאוהדי ב"ש, רצה להודות לקהל על היוזמה להנחיתו בארץ: "אין לי מילים להודות להם. זה היה חלום גדול בשבילי להיות בישראל אחרי מה שקרה לאבא שלי. אני מעריך אותם על הסיוע והעזרה".
הקשר שמשחק באקדמיה בזמביה הבהיר שהוא ישמח לשחק בהפועל ב"ש: "אני זוכר את המוות של אבא שלי כאילו היה היום. הייתי בן 5 ולא אשכח את זה לעולם. ארצה להמשיך מהמקום שבו אבא שלי הפסיק. זה יהיה חלום עבורי לשחק בהפועל ב"ש".
בסיום הזמבי הבהיר שהוא כבר לא יכול לרגע בו יעלה על הדשא בטרנר ביום שבת: "לא יודע איך אגיב כשאראה את האוהדים. אין לי מילים להודות להם על מה שעשו בשבילי. זה יהיה רגע מרגש ובלתי נשכח עבורי".