אפשר היה לאהוב אותו, אפשר שלא, אבל דבר אחד בטוח, אי אפשר היה להתעלם ממנו. ג'ורדי קרויף ההולנדי, שבעוד חודשיים "יתעופף" (לא להיבהל, זה מההולנדי המעופף), שינה מהיסוד הרבה דברים במכבי ת"א. מבחינה מקצועית, מבחינה ניהולית ובעיקר מבחינה אירגונית. בספר הימים של מכבי ת"א ייכתב, שהקדנציה של קרויף תתחלק לשניים: 3 שנים ראשונות מדהימות ובלתי נשכחות עם 3 אליפויות, דאבל וליגת אלופות (בתחילת השנה הרביעית). אבל בחצי השני 3 שנים של שממה ושיממון.
אין לדעת איך העונה הזאת תסתיים בסופו של דבר, אבל אם מכבי ת"א לא תזכה באליפות, ג'ורדי יסיים כאן 3 שנים כושלות, כשהמועדון עם התקציב הכי יקר בישראל לא הגיע לשום מקום ולא זכה בשום תואר משמעותי. מיץ' גולדהאר הוא אדם מחושב. לא אחד ששולף מהמותן. כמו ההצלחה המסחררת שלו בעסקיו, כך הוא רוצה לראות את המועדון שלו. עם הפנים הרבה שנים קדימה. הוא לא התעורר אחרי הפסד לרעננה והחליט לפטר את קרויף בשליפה ללא מחשבה, כמו שקורה אצלנו ללא מעט בעלים או יושבי ראש.
ברגע שהוא נחת בישראל, אחרי תקופה ארוכה שלא היה כאן, ואמר שג'ורדי טירון ושמכבי ת"א לא מממשת את הפוטנציאל שלה, ידענו שהבוס לא מרוצה. נקודה. מכאן ועד להודעת הפרידה הדרך הייתה קצרה. מבחינתי שום הפתעה ושום רעידת אדמה. זה גולדהאר. חותך כשהוא לא מרוצה ותודה רבה. כל אחד לדרכו.
ההילה סביב קרויף, כמו גם השם הגדול והמיוחס (בזכות האבא) הוסיפו למועדון. קרויף לקח מועדון שהיה במדבר מספר שנים והפך אותו למועדון לגיטימי בכדורגל האירופאי. לא חושב שיש משהו בכדורגל האירופאי שהשם מכבי ת"א זר לו וזה הרבה בזכות קרויף.
מנגד, אסור לשכוח את הכישלון הגדול והמהדהד שלו בבחירת הזרים ולא מעט ישראלים. שחקנים חלשים שלא תרמו כלום למועדון הגדול והמפואר בישראל. אין טעם להכנס לדוגמאות ולהזכיר שמות כאלה ואחרים, כי מדובר בעשרות שחקנים שקרויף הנחית בקרית שלום ב-6 השנים האחרונות עם משכורות עתק והיו אכזבה טוטאלית. את ההצלחות בבחירת שחקנים זרים אפשר לספור על כף יד אחת, במקרה הטוב, כשההצלחה הכי גדולה שלו היא כמובן ערן זהבי.
עצם זה שההודעה על סיום תפקידו של ג'ורדי מגיעה חודשיים לפני תום העונה, כאשר מכבי ת"א עדיין במרוץ לאליפות, מעידה שההחלטה של גולדהאר לסיים את ההתקשרות עם קרויף לא קשורה להישג כזה או אחר. לפי מסיבת העיתונאים, נראה היה, "שבני הזוג" מיצו את הקשר ביניהם, גם החתן וגם הכלה מעדיפים לפרק את החבילה ולהמשיך הלאה.
אני ממש לא חושב כך, למרות החיבוקים והפרידה הנרגשת. נראה לי שזה הרבה יותר מכך, ששש השנים הספיקו זה לזה. אבל קשה לי להאמין שנדע אי פעם מה קרה בין השניים. לזכותו של קרויף יאמר שבתקופה שלו הוא הפך את מכבי ת"א למועדון ממודר וסגור תקשורתית. כמעט הרמטית. לכן, כל השמועות של התקופה האחרונה לגבי טיב היחסים ביניהם והסיבות האמיתיות שהובילו לפרידה, ישארו בגדר שמועה בלבד.
מה שהפתיע באמת הייתה מסיבת העיתונאים הדרמטית, והעיתוי המפתיע הרבה יותר. הרבה מאמנים ומנהלים מקצועיים נחתו כאן במהלך השנים האחרונות. היו טובים מקרויף והיו פחות טובים. אבל דבר אחד בטוח, לא היו כמוהו.