כמה מפעל הגביע הוא מפתיע ובלתי צפוי. קיבלנו עדות לכך במשחק בין שני המועדונים הכי גדולים בישראל. אחת, בכושר נפלא והעפילה במחזור האחרון למקום הראשון. השנייה, מה לא נאמר או נכתב על ההתרסקות שלה. אפילו בטופס הווינר, נתנו יתרון גדול ומשמעותי למכבי ת"א. על כל משחק כדורגל יש הרבה פרשנויות, כך גם על המשחק אמש (רביעי) בסמי עופר. איך קורה שלפני 10 ימים בלבד זה לא היה כוחות? 1:3 קל למכבי ת"א. ואתמול, סיפור הפוך ב-180 מעלות? לפני כל ההסברים והפרשנויות, לדעתי, פשוט, מכבי ת"א לא כזו גדולה ומכבי חיפה לא כזו גרועה.
עוד במסיבת העיתונאים שלפני המשחק, ג'ורדי קרויף הזהיר: "כשמכבי חיפה תתחבר, היא תהיה בלתי מנוצחת. אי אפשר להתעלם מכך שיש להם סגל מצויין, יבוא היום שהמפלצת תתעורר ואנחנו צריכים לוודא שזה לא יהיה נגדנו". כמה צודק ג'ורדי. נבואה שהגשימה את עצמה. אז אני לא יודע אם אכן ה"מפלצת" התעוררה , תגיע לפליאוף העליון ותזכה בגביע, אבל זה היה בהחלט המשחק הכי גדול של מכבי חיפה העונה. מה שלא הלך פעמיים בליגה נגד הפועל עכו החלשה ביותר, הצליח דווקא נגד מכבי ת"א. כל מתפרצת של סולליך ורוקאביצה הצליחה, מה שלא קרה עד היום.
אני בטוח שכעת, עם בואו של המאמן החדש ההולנדי פרד רטן יחד עם שאר הצוות ההולנדי, בחיפה ינסו להוציא מהעונה הזו כמה שיותר וכבר להכין את העונה הבאה. כבר שבע שנים שמכבי חיפה לא פקטור לאליפות, אך האם בזכות ההולנדים החדשים כבר אפשר לומר שבעונה הבאה זה אכן יקרה? אחרי שהימרתי בתחילת העונה שמכבי חיפה תזכה באליפות, לא הייתי רוצה לנבא שוב. סגל מצוין יש, אוהדים יש ובאלפים, איצטדיון נהדר יש, בעלים שלא מתייאש יש וכסף כמה שצריך. רק נותר לשחק כמו מול מכבי ת"א בגביע לאורך עונה שלמה.
הפסד אמש היה מסיים את העונה למכבי חיפה, אבל עכשיו היא יכולה לראות את עצמה יחד עם הפועל ב"ש וכנראה הערב גם בית"ר ירושלים כפייבוריטית לזכיה. קשה עדיין לבחון מי זאת מכבי ת"א האמיתית או עד כמה ג'ורדי קרויף הוא מאמן טוב. לצד משחקים מצוינים, היו יותר משחקי נפילה, כמו אמש למשל, איבוד נקודות לאשקלון, אשדוד ומכבי פ"ת. קרויף מצא הרכב מצוין בשבועות האחרונים. כאילו הכל התחבר, קיארטנסון כובש, בלקמן נראה מצוין וגם דור מיכה, אייל גולסה ואבי ריקן. נגד מכבי חיפה כולם היו חלשים.
בקבוצה גדולה כמו מכבי ת"א, אסור לדבר על חיסרון של שחקנים, בטח לא של שחקן אחד, אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח. כשאלי דסה משחק, הקבוצה מצוינת, הכל זורם, הרבה כדורים מגיעים לרחבת היריב. כשדסה לא משחק, הקבוצה כולה בירידה. זה לא צריך לקרות, אבל זה מה שיש. גם אתמול המגן הוחלף בגלל פציעה במצב של 0:0 וההמשך ידוע.
בליגה, לקבוצות הצמרת מצפה עוד ריצה ארוכה. ב"ש וגם בית"ר ירושלים בתמונה, הפועל חיפה לא. אני יודע שמרבית אנשי הכדורגל חושבים שיהיה קרב דו ראשי בין מכבי ת"א להפועל ב"ש, אבל לא הייתי מזלזל בבית"ר. בכל מקרה וגם אם זה נכון, יש עוד שלושה משחקים בין שתי הטוענות לכתר ואסור להפסיד הרבה נקודות לכל היתר.
בכושרן הנוכחי, אי אפשר היום לומר בצורה נחרצת מי תזכה באליפות. למכבי ת"א יש את מאבק האליפות, למכבי חיפה את הגביע. שני התארים הכי גדולים. יחי ההבדל ביניהם. אל לה לחיפה להסתנוור מניצחון אחד. היא עדיין לא קבוצה גדולה, כמו שנס ציונה לא גדולה אחרי ניצחון על סכנין. סך הכל הבלחה חד פעמית. אבל אם מכבי חיפה תזכה בגביע ומכבי ת"א לא תזכה באליפות, השמחה לאיד של אוהדי מכבי חיפה תגבר על כל תואר. ככה זה בקנאות בין שני המועדונים הגדולים בישראל.