ברק יצחקי אמר במסיבת העיתונאים לפני משחק גמר גביע הטוטו ש"אסור לשכוח שאנחנו מכבי תל אביב". יצחקי צדק. יש מועדונים גדולים, שלא חשוב באיזה מקום הם בטבלה ועד כמה היכולת שלהם גרועה, אף פעם אסור לזלזל בהם. כזאת היא מכבי תל אביב, ואין יותר טוב ממשחק מול היריבה השנואה הפועל באר שבע, אלופת השנתיים האחרונות, כדי לצאת לדרך חדשה.
עם נחישות ואגרסיביות אדירות, עוצמה ויכולת לא רעה בכלל, למכבי תל אביב הגיע לזכות בגביע השלישי בחשיבותו. רק תתנו לקיארטנסון חשק לשחק, כשבצד השני ויטור ו-וואקמה לא משחקים ובאר שבע נראית רע, והנה לכם זוכת גביע הטוטו. העוצמה של שתי הקבוצות ידועה וזה בא לידי ביטוי בקהל שכמעט ומילא את האיצטדיון בנתניה. עם כל הכבוד להפועל חיפה, ויש כבוד על מה שהיא עושה בליגה, משחק היום בין מכבי תל אביב להפועל באר שבע הוא העוצמתי ביותר.
מכבי תל אביב שונאת היום יותר מכל את הפועל באר שבע בגלל שהיא מרגישה שב"ש "חוצפנית" ש"העזה" לקחת לה שתי אליפויות רצופות. השאלה שתשאל יותר מכל היא האם מכבי ת"א תצא עכשיו לדרך חדשה. התשובה אמורה להיות חיובית. משחק כזה אמור להוציא אותך לדרך חדשה, אולם צריך לזכור שביום שני למכבי תל אביב יש את בית"ר ירושלים ב"טדי" על הראש, וזה לא פשוט בכלל. הפסד בבירה והביקורת על ג'ורדי והשחקנים חוזרת. ניצחון והשמים הם הגבול.
עד כמה היריבות בין מכבי ת"א להפועל ב"ש גדולה, תעיד העובדה שאוהדי מכבי מאסו בקבוצה, בקושי הגיעו למשחקים האחרונים, קיטרו ללא הפסקה, אבל היום הם לא ויתרו, למרות שהסבל בהגעה לנתניה מוסיף לתחושת המיאוס. הצהובים השאירו הכל מאחור ובאו לראות ובמיוחד לעודד את השחקנים. זה עזר. שחקני מכבי ת"א הפנימו ומתחילת המשחק הוכיחו שאסור להספיד אותם. הם היו טובים יותר מהאלופה כמעט לכל אורך 90 הדקות.
צריך לומר את האמת. באר שבע קבוצה טובה יותר, עוצמתית יותר ובטח מאומנת יותר. אבל בלי טוני וואקמה, הכדורגלן הטוב בליגה שלנו, היא לא אותה קבוצה. מנגד, מכבי ניסתה הכל, אבל בקושי הגיעה למצבים. וידאר קיארטנסון היה מדוכא בשבועות האחרונים, שיחק רע מאד, לא הגיע למצבים והמחשבה שבשל כך לא יהיה בסגל הסופי של נבחרת איסלנד למונדיאל פשוט "הרגה" אותו. תנו לו כדורים לרחבה כמה שיותר ותראו חלוץ מצוין.
אתמול היה זה רודריגס ששם לקיארטנסון את הכדור על ראש. ברגע שגם דור מיכה, אלי דסה, אבי ריקן וחבריהם יתחילו למצוא אותו ברחבה, מכבי מסודרת. קרויף הגיע מוכן סוף סוף, גם למענו וגם למען הביטחון. עד היום הוא לא הוכיח שהוא מאמן גדול. גם אחרי הניצחון הזה אי אפשר להכתיר אותו כמאמן גדול. אבל סוף סוף הוא הגיב, השחקנים, שמאוד אוהבים אותו, הבינו שהוא במצוקה ושיחקו בשבילו. התמונה שלאחר כיבוש השער, כשהשחקנים וצוות עוזריו רצו אליו בטירוף, מוכיחה זאת.
עד היום לא ייחסתי חשיבות למה שג'ורדי קרויף אומר בראיונות. אתמול הוא אמר שהניצחון על ב"ש הוא "תרופה זמנית", ובזה הוא צודק. לא הסכמתי איתו כשאמר שהוא לא מקשיב לפרשנויות עליו ועל המועדון במהלך הסיבוב הראשון. הוא מקשיב, שומע ובהחלט מתייחס לקולות הרקע. קרויף יודע שהמבחן הבא, בית"ר בטדי, קרוב מאוד. ההולנדי הזכיר את המשחק הזה בנשימה אחת עם הניצחון על האלופה.
למען הסר ספק, הפועל באר שבע עדיין טובה יותר ועוצמתית יותר ממכבי תל אביב. שבע נקודות פער הן לא עניין של מה בכך. ברק בכר עדיין מאמן טוב יותר מג'ורדי, הקבוצה הרבה יותר מאומנת והתגברה על לא מעט בעיות בדרך. הכל תלוי בבאר שבע, אבל יש 69 נקודות בקופה וזה המון. אם טוני וואקמה יעזוב את האלופה בינואר, הכל ישתנה. חוץ מזה, צריך תמיד לזכור את מה שאמר ברק יצחקי. "אסור לשכוח שאנחנו מכבי ת"א".