הרמה להנחתה: סיכום סיבוב סוער בליגת העל

אחרי סיבוב אחד בליגת העל, אפשר להגיד שהמגמות ברורות. היכולת של שתי הקבוצות שייצגו אותנו בליגה האירופית והעובדה שהן הודחו בשלבים מוקדמים, מלמדת על ירידה בדומיננטיות שלהן לעומת השנה שעברה. לתוך החלל הזה, נכנסו הפתעות לטובה כמו הפועל חיפה ומכבי נתניה שהפתיעו לטובה, ובית"ר ירושלים ברוכת הכישרון, שיכולה לחלום בגדול. סיבוב אחד מאחורינו, עוד שניים לפנינו, אלי גוטמן עם סיכום סיבוב אלטרנטיבי.

הכוורת הסטרילית של הפועל ב"ש
לב"ש היו כל הנתונים שהיו יכולים לרסק עונה של קבוצה, אבל הכוורת הניהולית, המצומצמת והדיסקרטית, שמובילה אותה, הצליחה ליצור מועדון שצולח בכל משבר. כשמיגל ויטור מעוז ההגנה נפצע לתקופה ממושכת, בב"ש ידעו לצרף את חאתם עבד אלחמיד באופן מיידי.

כשהיא הודחה בצורה כואבת בשלב בפלייאוף ערב הנגיעה בקצפת (שלב הבתים של ליגת האלופות), ברק בכר והצוות שלו ביצעו עבודה מנטאלית קבוצתית ואישית, והחזירו לתלם שחקנים כמו וואקמה ואוגו. אחרי שהגיעה פרשת שיר צדק והחומרים האסורים, קיבלנו שקט תעשייתי ואפס הדלפות מתוך המועדון סביב תפוח האדמה הכי לוהט בכדורגל הישראלי.

את הכדור שפגע באליניב ברדה וגרם לו להתמוטט, הצוות אצל האלופה הפך לאירוע מכונן קבוצתי, כזה שגיבש את הסגל כולו ויצר לו מטרה: לשחק בשביל הקפטן. אחרי שמקורבי מיכאל אוחנה תקפו את ברק בכר, המאמן בחר שלא להיעלב וניתב את ההתבטאויות לטובת שדרוג מקצועי של השחקן.

כשטוני וואקמה דעך אחרי ההדחה מול מאריבור, האלופה ידעה לחבק, ללטף, לתמוך בו ולקבל אותו בחזרה במשחק המכריע מול מכבי ת"א, כשגם לשאלה הנשאלת: האם יעזוב או יישאר בינואר, הכוורת הדיסקרטית בב"ש לא נותנת רמז ומענה, אלא מתעסקת רק ביכולת של השחקן במגרש, שהמסקנה ממנה He is back.

כשעלו תהיות לגבי היכולת של ב"ש לפני משחקים קריטיים, הגיעו הארכת החוזים למיגל ויטור ומאור מליקסון בתזמון מדויק (לפני משחק באירופה ולפני המפגש מול מכבי ת"א), פעולה שמראה שהפועל באר שבע יצרה גוף מאורגן וחשיבתי, כזה שיודע להעריך שחקני מפתח, ו-ויטור ומליקסון הם בהחלט כאלה.

התזמון שהם הודיעו על ההישארות שלהם לא היה מקרי, אלא הגיע בדיוק מתי שהקבוצה הייתה צריכה את זה, כך מתנהל מועדון כדורגל מקצועני. הפועל ב"ש גדולה מסך חלקיה ועוד איזה חלקים נוצצים יש לה. היא חזקה, מאוחדת והכי חשוב: שקטה. הסיבוב הראשון מראה שמוליכת ליגת העל יצרה מועדון עם כוורת ניהולית איכותית, בראשות אלונה ברקת, ברק בכר ואסי רחמים.

מכבי חיפה, האבחון בראש סדר העדיפויות
ראשית נתחיל עם גיא לוזון, שעזב את משרת המאמן. ברגעי משבר יש שלושה סוגים של אנשים שמתמודדים עם רגע שכזה. האחד, זה שמוותר, השני זה שעומד במקום, והשלישי זה שמטפס למעלה. אין לי ספק שגיא לוזון לא יוותר, אלא ימשיך הלאה כדי למצוא את נקודת הזמן לחזור ולטפס כמאמן כדורגל. כדי שזה יקרה, גיא חייב לשבת עם עצמו, לנתח את הסיבות שגרמו לו לעזוב מועדון בסדר גודל כמו מכבי חיפה, שענתה לפסגת שאיפותיו, כפי שהתבטא בתחילת דרכו במועדון. אנשים מטפסים כמוהו נבנים וחוזרים טובים וחזקים יותר מרגעים שכאלה.

לגבי מכבי חיפה? הבעיה מורכבת יותר. כאשר אנחנו מתיישבים בכיסאו של רופא השיניים וסובלים מכאבים, הדבר הכי חשוב כדי להשתחרר מהכאבים היא האבחנה מה באמת יש לנו שגורם לנו לסבול מאותו הכאב. האם סתימה פשוטה תרפא, האם אנחנו זקוקים לעקירה כדי להיפרד מהכאב, או שאולי טיפול שורש מעמיק, שמלווה בניתוח לא פשוט. הפציינט הזה שנקרא מכבי חיפה שבמשך שנים נהנה משיניים מבריקות שהיוו דוגמא לכל אחד, התיישב אצל רופא השיניים כשהוא סובל מכאבים ומרשה לעצמו ביהירות מסויימת לומר: "אני יודע בדיוק מה הבעיות".

אז זהו שלא, למה לא? כי הכאב לא חולף והוא כבר מלווה את הלקוח מספר שנים. אין ספק שהלקוח חייב טיפול שורש וייתכן שגם כזה שמלווה בניתוח כואב, כי הרי סתימה כבר ברור שלא תעזור ועקירה? הרבה עקירות עשו במועדון בשנים האחרונות שעלו בכאב ובכסף רב. לפני טיפול, הלקוח חייב לתת לעצמו ובשקט נפשי את הזמן לאבחון אמיתי, רנטגן פנימה עם הרבה אומץ תוך ביקורת עצמית, איפה הוא לא היה בסדר בשנים האחרונות.

על מכבי חיפה לא להרגיש רדופה בגלל הכאב, להסב את מה שטוב עבורה ולא מה שייראה טוב כלפי חוץ. אסור לה להתחשב במה שאומרים עליה, אלא להתעסק במה קורה אצלה ובפעולות שיביאו להחלמתה. כן, כל אחד מאיתנו עבר טיפול שיניים שכזה, ואנחנו יודעים שהטיפול הזה מלווה בכאבים, וכן, גם בכיס עמוק. טוב שיש לחיפה את הכיס העמוק ואת הרצון של בעליה לעשות הכל כדי לרפא את הכאב.

איך חיפה תעבור טיפול כזה שירפא אותה? מו אלאך נבחר להיות רופא השיניים שצריך לעשות את האבחון לפציינט שלו. עליו לקבל את השקט ולהיות מספיק חזק. קבלת ההחלטות שלו צריכה להיות תוך חשיבה מקצועית מעמיקה בבחירת המאמן, תוך כדי אבחון סגל השחקנים ומחשבה על מי מתבססים מהחומר הקיים. היום בכדורגל המודרני יש שתי קטגוריות של קבוצות: קבוצה יוזמת או מגיבה, חיפה צריכה להיות קבוצה יוזמת.

בהתאם לכך, על אלאך להביא מאמן שמתמחה בהדרכת קבוצות שכאלה, עם שינויים מינוריים בלבד בינואר ומרחיקים יותר רק בקיץ. מכבי חיפה צריכה מאמן שיתאים לסגל השחקנים ולא כזה שהסגל יתאים את עצמו אליו. הירוקים לא זקוקים לעוד מהפכה בסגל, אלא לאדריכל שיידע להפיק את המירב מהסגל הקיים. בכל מקרה, אסור לחיפה בשום פנים ואופן לוותר על העונה הזו.

הפועל חיפה - הכל חוץ מלהיט חולף
כמה פעמים קראנו שהפועל חיפה היא להיט חולף, שהיא לא תשרוד לאורך עונה שלמה, או שהיא גימיק. אז זהו שלא, אחרי סיבוב אחד אפשר לומר בפה מלא, הפועל חיפה אינה להיט חולף, ניר קלינגר ויואב כץ בנו קבוצת כדורגל חזקה, בעלת אופי ועקרונות והיא תהווה פקטור עד לסוף העונה.

הפועל חיפה היא שילוב של ותיקים שיודעים לקחת אחריות (בן בסט, שיימן, קפילוטו ומלול), זרים שהפכו לאקס פקטור (שטקוס, תמאש, סויסטד וגינסארי) ושחקנים שנמצאים בשיא של הקריירה שלהם (ממן ותורג'מן). תוסיף לזה צעירים בהתפתחות כמו רוסלן ברסקי ומקסים פלקושצ'נקו, וקיבלתם קבוצה שהוציאה את אוהדיה מהחורים.

זו חבורה של גברים שתעשה היסטוריה בעידן יואב כץ ותעפיל לפלייאוף העליון. יבואו וישאלו האוהדים הוותיקים והמסורים, האם אפשר לזכות באליפות? כאחד שחווה רגעים מרגשים שכאלה, אני יכול רק לאחל להם שהם יעשו את זה. 

מכבי נתניה - המרעננת הרשמית של הליגה
אוגוסט 2016, מכבי נתניה בליגה הלאומית אחרי פירוק וכשהיא עם מינוס 9 נקודות. אלא שדווקא מהמקום הכי נמוך, הבעלים, אייל סגל, הנחיל דרך צנועה, כזו שמחברת מחדש את הקהל. הוא מינה צוות מקצועי מנוסה ומכאן ההתפתחות. מכבי נתניה כמועדון התפתחה תוך כדי תצוגות כדורגל בליגה הלאומית, עליית ליגה ובשונה מקבוצות אחרות, שמירה על סגל השחקנים הקיים, חיזוק נקודתי והקפדה על סגנון משחק מאוד אטרקטיבי.

מכבי נתניה הפכה למרעננת הרשמית של הליגה, הקבוצה שהכי מהנה לצפות במשחקיה, זו שמאפשרת חופש פעולה מוחלט שמביא שחקנים כמו דיא סבע, ערן לוי ועלי מוחמד עד מיצוי מקסימלי של הפוטנציאל שבהם. בעקבות כך, הקהל הצהוב חזר למגרשים, כשהוא מתרגש ומרגש.

ג'ורדי קרויף המנג'ר לא עזר לג'ורדי קרויף המאמן
אוגוסט 2017, במכבי ת"א מחליטים להזיז את ג'ורדי קרויף מעמדת המנהל המקצועי לעמדת המאמן. קרויף שכבר הוכיח את עצמו בסתימת חורים כאלה ואחרים, כשהחליף את אוסקר גרסיה ושוטה ארבלדזה לתקופות קצרות, הראה שתחום האימון אינו זר לו.

תוך כדי העונה, הוא נוכח לדעת שיש הבדל גדול בין למלא מקום לבין מאמן שצריך לבנות שלד שחקנים בהתאם לאג'נדה שלו כמאמן ולהתוות דרך מקצועית וסגנון משחק. ג'ורדי קרויף המנהל המקצועי לא עזר לג'ורדי קרויף המאמן. כמנהל המקצועי הוא זה שהביא שחקנים כמו טינו סוון סושיץ', כריסטיאן באטוקיו וז'אן סילבן באבין, שלושה מתוך שישה זרים הם שחקנים שלא משדרגים בשום צורה את הקבוצה.

ג'ורדי כמאמן יצא לדרך במשחקים באירופה כאנדרדוג שמחפש תוצאות, ואז כשהוא בא לליגה, בה קבוצתו אמורה להיות הקבוצה היוזמת, הוא לא מצא את האיזון והקבוצה הלכה לאיבוד. קרויף לא הלך בדרך מסויימת, הוא לא אמר "זו הדרך שלי ואיתה אני הולך, גם באירופה וגם בליגה שלנו", ומכאן נובעת היכולת המאכזבת של מכבי ת"א. אין לי ספק שג'ורדי קרויף, שהוכיח שהוא איש חזק מנטאלית, רחוק מלהרים ידיים כמאמן, הוא יחפש לתקן בחלון ההעברות, וכל מסקנה שהוא יסיק לגבי יכולות האימון שלו, תתבצע רק בתום העונה.

התפקיד של הקהל במסע של בית"ר
בית"ר ירושלים היא קבוצה ברוכת כישרון, אחת שיש לה שחקנים שיודעים להפיק מעצמם 27 נקודות בסיבוב, כאלה שיודעים לנתק את עצמם מרעשים ומהטלטלות שעוברות על המועדון. הקהל של בית"ר ירושלים הוא פקטור משמעותי מאוד במועדון. אם הוא רוצה לתת צ'אנס לעצמו למצות את הפוטנציאל של העונה הזו, הוא חייב לתמוך בשחקנים.

על האוהדים להפסיק לקבוע שיטות משחק, שכן בצוות המקצועי מבינים את ה-DNA ההתקפי של המועדון ומה מצופה מהם. בלאו הכי, אין שקט סביב המועדון, והקהל צריך להיות זה שתומך בשחקנים ולא זה שמקשה עליהם עוד יותר. רק אם האוהדים יתמכו ללא תנאי ויהיה עזר ולא נטל, בית"ר תוכל ללכת עד הסוף.