דשא לא יצמח כאן
גיא לוזון כשל במכבי חיפה, אבל גם הוא קורבן נוסף של מערכת שאי אפשר להצליח בה. השחקנים מדושני העונג מביישים את הסמל והמועדון ממשיך לאבד מיוקרתו. פרימו מנתח
הדבר הכי קל היום הוא לבקר את גיא לוזון, המאמן המפוטר של מכבי חיפה, אחרי סיבוב ראשון נוראי. גיא כמובן אשם באיך שהקבוצה נראית ובצבירת הנקודות, ופיטוריו מוצדקים. אבל עוד לפני לוזון, מישהו ראה העונה את שחקני מכבי חיפה? הכי קל לשחקנים להסתתר אחרי המאמן הכושל שלהם שסופג את כל האש. נגד אשקלון, גם אם גיא לוזון לא היה מגיע למשחק מסיבה כלשהי, שחקני מכבי חיפה היו צריכים לנצח.
אף אחד לא מבקש מהשחקנים בירוק להציג פתאום רמה גבוהה, אבל רצון ואכפתיות הם דברים שחייבים לדרוש. מדושני העונג בירוק, שמקבלים תנאים ומשכורות שרוב שחקני הליגה רק יכולים לחלום עליהן, משחקים כאילו הם עושים טובה. האוהדים, שמתחילת המשחק שמו להם למטרה את המאמן, רק נתנו "גושפנקא" לשחקנים, שכאילו אמרו "החיצים בכל מקרה יופנו את עבר המאמן, אז למה לנו להתאמץ?".
מה לא עשה יעקב שחר בשנים האחרונות על מנת להשיב את הקבוצה שלו לקדמת הבמה? הכל מהכל. גם הבעלים טעה כמובן ואי אפשר לנקות אותו מהכישלון הנוראי שלא התחיל העונה. אבל שחר, לעומת השחקנים, לוקח ללב, מוציא המון כסף, מנסה כל הזמן לשנות, לשפר ולשדרג. למכבי חיפה יש בעיה גדולה שלאף אחד אין תשובה עליה, כי אם הייתה תשובה, אין לי ספק ששחר כבר היה מגיע אליה.
שחקנים מצוינים שמגיעים ממועדונים אחרים, כושלים בזה אחר זה, ושחקנים שהתרסקו במכבי חיפה, פורחים במועדונים אחרים. נכון להיום, מכבי חיפה עדיין נחשב למועדון ענק בקנה מידה ישראלי, איצטדיון לתפארת, קהל ענק, היסטוריה של אליפויות והגעה לליגת האלופות. יחד עם זאת, הכישלון מכה כבר עונה שישית ברציפות, למרות תקציב העתק (השני בגובהו בליגה) חיפה ממשיכה לא לפגוע בזרים, בשחקנים הישראלים, במאמנים הזרים ובמאמנים הישראלים וגם במנהל מקצועי זר. כולם כאחד התרסקו.
קוסמטיקה לא תעזור, בטח לא תשנה את המצב. לפני כל עונה בונים קבוצה עם הכרזות מפוצצות, האוהדים הרבים והנאמנים ממהרים לרכוש מנויים, ושוב ושוב הכל מתפוצץ בפנים ואחרי סיבוב אחד בלבד חושבים על השינויים לעונה הבאה. העונה היא שנת השפל מזה 30 שנה. זאת הפתיחה הגרועה ביותר בעידן יעקב שחר ולראות את היריבה העירונית הפועל חיפה בראש הטבלה בטח לא מוסיף למצב הרוח של הירוקים.
למכבי חיפה אין סבלנות, רוצים הכל כאן ועכשיו. זה לא עובד בקבוצת כדורגל. מערבבים שוב ושוב את הקלפים בקיץ ובחורף. מסתבר שחוסר הסבלנות פוגע בצורה אנושה בשחקנים הצעירים שגדלים במחלקת הנוער עם ים של תארים ואף אחד לא סומך עליהם. אחרי שש שנים מסתבר שאותם שחקנים צעירים לא פחות טובים מאלה שנרכשו במיליונים.
גיא לוזון היה חייב להיות מפוטר. זאת לא המצאה ישראלית. בכל העולם, בטח בליגות גדולות ובקבוצות גדולות, המאמן משלם את המחיר, אחרי תצוגות כאלה ומרחק משמעותי מהצמרת. לוזון עשה את כל הטעויות האפשריות. ועם מאזן נקודות שכזה אין ברירה, אלא להחליט על פרידה. מעבר ליכולת הנוראית של מכבי חיפה היו לגיא לוזון התבטאויות אומללות. כולם ראו וצחקו. ההסברים שלו היו מנותקים מהמציאות, הראיונות מגוחכים, כמה אפשר להגיד שלטנו, שלטנו ושלטנו.
בסיבוב שלם ניצחה מכבי חיפה ארבע פעמים. שלושה מהניצחונות הללו הושגו מול עשרה שחקנים (הפועל ב"ש, מ.ס אשדוד ובני סכנין). הפועל רעננה היא היחידה שהפסידה למכבי חיפה ומסיימת את המשחק ב-11 שחקנים. גיא לוזון נכשל, אבל במבט על שש השנים האחרונות, אפשר לומר בוודאות, שהוא קורבן של המערכת. כל המאמנים בשנים האחרונות התרסקו, להיות מאמן מכבי חיפה זו מלכודת מוות. בשורה התחתונה, עוד מאמן "אלאך" הביתה.