"חיפה הקבוצה הכי מיוחדת בה הייתי. הדם שלי ירוק"
הרגע הגדול ביותר והשחקן הכי טוב. יעקובו בראיון נוסטלגי
(בווידאו: יעקובו מפרק את אולימפיאקוס עם שלושער)
"אין קבוצה שאני יותר אוהב ממכבי חיפה, היא הבית. הדם שלי ירוק".
למכבי חיפה יש עשרות אלפי אוהדים בישראל, אבל אי שם בלונדון יושב לה אוהד שרוף אחד, שעוקב אחרי התוצאות, עורג על הזיכרונות, ורק מחכה לרגע שיקראו לו לחזור ללבוש את המדים הירוקים. מעטים השחקנים שהם קונצנזוס, כאלה שגם אוהדי היריבה יודעים להעריך ולהוקיר, ושנכנסים להיכל התהילה של המועדון גם הרבה שנים קדימה, אחד כזה הוא איגביני יעקובו.
הרבה דברים השתנו אצל הניגרי מאז נחת בכרמל בגיל 18 אי שם ב-1999. החלוץ הספיק לרשום 294 הופעות בממלכה בהן כבש 114 שערים, להימכר תמורת 11.5 מיליון פאונד לאברטון וגם הטביע את חותמו. מאברטון הוא עבר לבלקבורן ולאחר שנה ברוברס, הניגרי הצטרף לגוואנגז'ו ר.פ, בה הבקיע 23 שערים ב-43 הופעות.
משם היעד הבא היה אל ריאן הקטארית, בה כבש 8 שערים, כשבעונה שעברה הוא השתייך לקייסריספור מהליגה הטורקית הראשונה, בה שיחק ב-12 משחקים, ולא מצא את הרשת. למרות הנדודים והמסע חוצה היבשות, הראש של החלוץ תמיד חשב על מכבי חיפה. לכבוד הפרישה, חזרנו לראיון שהוא קיים בערוץ הספורט לפני שנה, בה סיפר על הקשר המיוחד שלו למועדון.
"מה נשמע, חבר?", הוא עונה לטלפון בחביבות אופיינית. אומנם הרבה זמן עבר מאז התקופה בישראל, אין לו קבוצה וגם אין מועדונים שכרגע חפצים בשירותיו, אבל את החיוך אי אפשר להוריד מהפנים של הניגרי. מחר (שלישי) החלוץ יחגוג בלונדון את יום הולדתו ה-34, וניצלנו את זה כדי לתפוס אותו לשיחה מיוחדת.
הזיכרונות והמשמעות של המועדון הירוק עבורו היום, העזיבה של יוסי בניון, ערן זהבי, ומתנה אחת שהוא מבקש לכבוד יום הולדתו: "לא משנה לי הכסף, תנו לי את ההזדמנות לשחק עוד פעם אחת עבור מכבי חיפה". ראיון מרתק עם אגדה ירוקה, שאולי עוד נראה שוב בישראל.
"שיחקתי בהרבה מועדונים, אבל מכבי חיפה תמיד הייתה משהו אחר. היא מספר 1 בשבילי"
את איגביני תפסנו אי שם בלונדון. קריירה ארוכה בממלכה גרמה לו ולחמשת ילדיו להשתקע בעיר הבירה, שם רכש דירה ומנהל את חייו. "אני אוהב את לונדון, שיחקתי כאן הרבה שנים, זו עיר נפלאה והילדים שלי ממש נהנים כאן", הוא מסביר.
ההופעה הרשמית האחרונה שלו התקיימה באפריל האחרון, כשעלה בדקה ה-88 כמחליף במדי קייסריספור מהליגה הטורקית, ומאז הוא שחקן חופשי שמחפש אחר בית. המהירות היא לא אותה מהירות, וגם הוא יודע ששיאו מאחוריו, אך יחד עם זאת, הניגרי בטוח שעדיין ביכולתו לתרום. בקיץ הוא נבחן במדי בורהם ווד החובבנית מהליגה החמישית באנגליה, אך לבסוף החליט לחפש בית חדש שיתאים למידותיו.
עם כל הכבוד לקריירה המפוארת וחוצת היבשת שלו, התקופה שעדיין יושבת לו היטב בראש יותר מכל היא זו שהייתה במכבי חיפה. אומנם הוא לא ביקר בישראל הרבה שנים, וגם עברו 13 שנים מאז הזיע על הדשא בקרית אליעזר, אבל כששואלים אותו, נדמה כאילו הוא רק חיפש מקום לפרוק את התחושות.
"אני זוכר כל רגע כאילו הוא היה אתמול. מכבי חיפה היא מועדון אדיר, נהנתי, זו הייתה החוויה הכי טובה שלי בכדורגל", פתח יעקובו את דבריו, "הקבוצה הזו היא הדם שלי, אני מתגעגע אליהם מאוד ותמיד עוקב אחריהם. ראיתי שהם במקום הרביעי עכשיו בטבלה, אסור להם להסתפק בזה. שיחקתי בהרבה קבוצות, אבל מכבי חיפה זה משהו מיוחד ואחר בשבילי. בלעדיה לא הייתי מגיע לשום מקום, שם קיבלתי את ההזדמנות הראשונה ולא אשכח את זה בחיים".
שתי אליפויות, העפלה היסטורית לליגת האלופות עם 3:3 מול שטרום גראץ, שלושער מול אולימפיאקוס ו-0:3 על מנצ'סטר יונייטד, גם ליעקובו קשה לבחור רגע קסם אחד מאותה תקופה שחקוקה בהיכל התהילה של המועדון הירוק. "וואו, זו שאלה קשה. הרגע הכי גדול לדעתי היה כשזכינו באליפות הראשונה אחרי הרבה שנים, עם כל הכבוד להצלחות בליגת האלופות שעשינו מאוחר יותר", הסביר הניגרי, "הרגשתי שמחה טהורה, שסוף סוף עשינו את זה וזה היה התואר החשוב הראשון בקריירה שלי. גם ליגת האלופות הייתה רגע גדול, אף אחד לא האמין שמכבי חיפה יכולה לעשות משהו, קיבלנו הגרלה קשה, אבל הדהמנו את אירופה".
"בניון? הוא אוהב את מכבי חיפה, הגיע לו להיפרד בכבוד"
"אתה יודע מה הכי אהבתי בישראל? אצלכם כל האנשים חמים ועוטפים אותך באהבה. הם לא יתביישו לגשת אליך ברחוב ולחבק אותך, וזה כיף. אני מתגעגע לחומוס. תמיד אני מבקש מפיני זהבי שיביא לי קצת".
יעקובו הרגיש בבית בישראל. הוא היה חלק מתור זהב של מכבי חיפה, כזה שבכרמל תמיד אוהבים להיזכר בו. הגנה יציבה, התקפה מסחררת ואינספור ניצחונות גדולים אפיינו את התקופה, בה חדר ההלבשה היה מלוכד והקבוצה הייתה גדולה על כל יריבה בליגה. גם שנים לאחר מכן, החלוץ עדיין נמצא בקשר עם לא מעט אנשים מהעבר: "אני מדבר עם אלון חרזי וז'אוטאוטאס. אין כזה דבר שאנחנו מדברים ולא מעלים זיכרון מאותה תקופה במכבי חיפה".
"אני עדיין מדבר מדי פעם עם הנשיא, יעקב שחר. הוא אדם מיוחד, שתמיד רוצה לנצח, הוא מתנה בשביל מכבי חיפה. יעקב תמיד היה טוב אליי, הקשיב לי, כשהוא בא לאנגליה להיפגש עם פיני זהבי אז אני רואה אותו גם, ואנחנו מעלים זיכרונות. שחר תמיד אומר לי לבוא לישראל, אולי הגיע הזמן שאעשה את זה".
מי השחקן הכי טוב ששיחקת איתו בישראל?
"שיחקתי עם הרבה טובים, אבל אני חושב שיוסי בניון היה הטוב מכולם, הייתה לו שליטה יוצאת דופן. שמעתי שהוא עזב למכבי ת"א אחרי עימות עם הקהל. זה עצוב, אבל זה הכדורגל. לדעתי צריך לתת כבוד לשחקנים כמוהו. אני לא מפחד שאם אחזור יקרה לי מה שקרה ליוסי בניון, אבל לדעתי היה צריך לתת את הכבוד שמגיע לו. ממה שאני דיברתי איתו בעבר, הוא מאוד אוהב את מכבי חיפה".
"מכבי חיפה לא צריכה להסתפק במקום הרביעי, אלא להיאבק על האליפות"
רחוק מהעין, אבל לא רחוק מהלב. יעקובו עדיין עוקב אחרי הכדורגל הישראלי בכלל, ואחרי מכבי חיפה בפרט.
"מדהים לראות את איצטדיון סמי עופר, מדובר במתקן יפה, גדול וחדשני, אשמח לשחק בו", הוא מספר, "הבנתי מאלון חרזי שמדובר בחוויה להיות שם, ואני בטוח שעוד אגיע לאיצטדיון או כשחקן או כצופה".
מה אתה יודע על מכבי חיפה של העונה?
"ראיתי שהם עשו שינוי גדול, הביאו מנהל ספורטיבי וזה נראה שמשהו חדש מתחיל שם. ממה שאני שמעתי, הם משחקים מצוין, ואני חושב שזו יכולה להיות העונה שלהם. עם כל הכבוד למה שהיה בשנים האחרונות, מכבי חיפה זו קבוצה גדולה שלא צריכה להסתפק במקום הרביעי או בשלישי, אלא אחת שצריכה להיאבק על האליפות בכל עונה".
רבים אולי לא יודעים, אבל הרבה לפני שערן זהבי חלם על הופעה בגוואנגז'ו ר.פ, יעקובו איגביני קרע רשתות במדי הכחולים. שנתיים היו לו בקבוצה מהמזרח, שם כבש 23 שערים, והעשיר את חשבון הבנק שלו בעוד כמה דולרים. הניגרי שמע על הגעת זהבי לקבוצה, ומציע לא לבקר אותו על ההחלטה לעבור לשם: "צריך לכבד את הבחירה שלו. יצא לי לראות אותו במשחקי הנבחרת שלכם, ומדובר בשחקן מצוין. נהנתי מאוד בגאוונגז'ו, ואני מניח שגם הוא נהנה. ממה שאני הבנתי, הוא ממש מצליח שם".
אז לפרמייר ליג סביר להניח שיעקובו לו מלאו 35 היום, כבר לא יחזור לישראל וגם לא לליגות הבכירות של אירופה, אבל הנשמה שלו לעד תהיה ירוקה.
"אפשר להעביר מסר לסיום?", יעקובו שואל, "בלי קשר אם אחזור או לא, אני רוצה לאחל למכבי חיפה בהצלחה ולהודות שוב על האהבה שקיבלתי ועדיין מקבל. אני מקווה שאגיע לישראל לחגוג בסוף השנה את האליפות יחד איתכם, ואם יקראו לי לבוא לשחק, אז גם לסייע ושוב לעלות על הדשא מול הקהל הירוק, לא אשכח אתכם לעולם".