אהבתי, לא אהבתי

עונת 2016/17 תיזכר כעונה בה הפועל כפר סבא נפרדה מהליגה בפעם העשירית בתולדותיה. אם תשאלו כל אוהד אקראי, הוא כנראה יאמר לכם שזו העונה הכואבת והמעייפת ביותר שחווה, דווקא בעידן סתיו שחם. הבעלים שהציל את המועדון כשהיה על הקרשים וזה שנתפס כמי שייקח אותו למחוזות חדשים.

נתחיל מההתחלה. עידן סתיו שחם נפתח ב-2013, כשהקבוצה היתה בליגה א'. אלו השנים הראשונות והיפות של הבעלים שהחזיר את הקבוצה בתוך שנתיים לליגת העל ובמקביל מנסה לטפח את המוניטין שלו בקרב הקהל, במעורבות רבה בפורום אוהדי הקבוצה. אך אלה שביקרו אותו בפורום ואחר כך גם בפייסבוק, נתקלו בהשתלחות חסרת רסן, המשתמשים שלהם נחסמו ועם חלקם נסגרו חשבונות אישיים בעמודו האישי של שחם.

הסכסוך עם סמלי העבר
בעל הבית לא אוהב שמערערים על סמכויותיו, תשאלו את אלי יאני שהביא אותו ואת מני כהן ורני מרקוביץ' שעזרו לו במסגרת תפקידם בוועד העמותה בתחילת הדרך. כל אלה מצאו את עצמם מחוץ למועדון לאחר שלא הגיעו עימו להסכמות. את המסורת של הקבוצה העדיף שחם לשים בצד כשקרא לקבוצה "הפועל כפר סבא החדשה" בהגיעו, והחזון היה להתרחב מהקבוצה הבוגרת ולהקים תשתית שלמה גם לדורות הבאים באמצעות קבוצות הנוער ובתי הספר לכדורגל.

בעירייה תמכו בשחם, ואף תחזקו את אצטדיון לויטה במשך כל שנה מאז לקח את הקבוצה לידיו וגבו ממנו דמי שימוש מינימאליים. בנוסף אפשרו לשחם כניסה לבתי הספר השונים בעיר למען הפעלת בתי הספר לכדורגל שהקים. אבל שחם רצה יותר, וניסה להתרחב גם לבית הספר לכדורגל בשיכון עלייה, אותו הפעילו יצחק שום ושלמה שרף במשך שנתיים קודם לכן.

שרף לא היה מעוניין לשתף את שחם בעלייה, אך השניים הסכימו להיפגש בתיווכו של מוטי יברבאום כשבסוף הפגישה החליטו על הפרדה עסקית ושלום קר בין הצדדים. אלא שאחרי הפגישה הופתע שרף לגלות כי שחם עשה מהלך מאחורי גבו ופנה לעמותת שיכון עלייה במטרה לפתות אותם לקחת את זכויות הניהול שהעניקו לשרף ולהעבירן אליו.

הבעלים של כפ"ס אף הפעיל את אחד המאמנים משיכון עלייה שיעזור לו לדלות מספרי טלפון ופרטים של הילדים והוריהם. בסופו של דבר, הניסיון לא צלח בבית המשפט, ושרף זכה להישאר בעל זכויות הניהול עד היום. אך בתי הספר בגזרתו של שחם גדלו ובינתיים, הקבוצה הבוגרת עלתה לליגת העל ב-3 שנים, ושחם זכה לכינוי "משיח".

סגל טוב? תלוי את מי שואלים
בתחילת העונה הנוכחית, לאחר מאבקי הישרדות בעונתם הראשונה בליגת העל, בהנהלת המועדון רק רצו לעבור את העונה הנוכחית בשקט. הסגל הזמני נבנה מחדש, כשאחד אחרי השני חתמו השחקנים על חוזים עד תום העונה ולא מעבר לכך וכשרק ל-3 שחקנים יש חוזה מעבר לעונה אחת. אם תשאלו את רובי רגב המנכ"ל, בכפר סבא העמידו סגל טוב וראוי. אם תשאלו את סתיו, הסגל לא מספיק טוב לליגה "כשגם מוריניו לא יעזור", לדבריו.

חוסר שביעות הרצון החל לדבר מגרונו של הבעלים כבר לאחר המשחק מול אשדוד בספטמבר, בו דווקא הקבוצה ניצחה 0:1 ממספרת מרהיבה של טל איילה. לאחר אותו משחק, אסף שחם מספר אוהדים וכינס פגישה בה כבר דיבר על הסגל החדש שיבנה בחלון ההעברות. "בינואר אני מביא בולדוזרים ונעשה חריש עמוק בקבוצה. הקבוצה מגעילה אותי, אני לא יכול לראות אותה. את המספרת של איילה אפילו לא ראיתי כי נגעלתי מהמשחק. בדקה ה-60 לקחתי את קופסת הסיגריות שלי ויצאתי החוצה", שיחזר ניר הורן, אוהד שנכח בפגישה, את הדברים שאמר לו שחם.

הפלירטוט עם הפועל ת"א ומחאת הקהל
את שני הזרים, מקסים סקאביש וסלבישה סטוינוביץ', שיחררו כבר שבועיים לפני מועד חלון ההעברות, כששחם רצה לשחרר את גם חן דילמוני, אך למהלך הזה המאמן שרון מימר כבר לא הסכים. חודש לפני פתיחת חלון ההעברות למימר הייתה רשימת שחקנים מסודרת לחיזוק הקבוצה, אך לפני שבכלל נפתח החלון הראש והלב של שחם היה שקוע בכלל במקום אחר. כשהקבוצה בסגל חסר ונוחלת הפסדים בשרשרת, התחילה שערוריית הפועל ת"א, שגרמה למשבר האמון הגדול ביותר אי פעם בין הקהל לבין שחם. בתחילה בכלל הכחיש את מעורבותו בניסיון לרכוש את האדומים מת"א ולאחר חשיפת דו"ח נאמן שהוכיח אחרת, הגדיל שחם לעשות ותקף את האוהדים בתגובה.

באותה התקופה ניסה מוטי יברבאום להשכין שלום, כשישב עם שחם בבית קפה וביקש ממנו להתנצל בפני הקהל. חלוץ העבר התחייב להרגיע את האוהדים, למרות "הבגידה" וזאת משום שהם אוהדים שמוכנים לסלוח, אם הבעלים רק יתנצל. שחם סירב, אך מה שאף אחד לא צפה הוא המשך ההתגרות באוהדים עם הצהרות כמו: "בלעדיי אתם בליגה א'", ו-"במקום כרטיסים למשחקים אני מוכן לקנות לכם שוקו וטרופית". האוהד הכפר סבאי המצוי כבר היה רגיל, בעל כורחו, ליחס לא עקבי מצד הבעלים. יום אחד האוהדים "יקפצו לו" וביום אחר הוא נשאר לתקופת זמן בלתי מוגבלת, מבטיח להגיע לסנטיאגו ברנבאו ומאפשר להם לבחור מאמן.

רק שבינתיים, גם על כר הדשא חלחלה הפרשה האדומה עד למצב בו מימר השמיע באוזני מעסיקו טענות על כך שהפלירטוט עם הפועל ת"א מזיק לקבוצה. שחם אמר לו בתגובה: "מה אתה דואג? אקח אותך איתי להפועל. נגשים לשנינו את החלום". זמן קצר לאחר מכן פוטר מימר, כשההסבר שקיבל מהמנכ"ל היה: קארמה. "האימונים ברמה גבוהה, הכול מתנהל כשורה ועדיין אין תוצאות. אולי זו לא קשור לכדורגל, פשוט משהו לא זורם", כך הסביר רגב למימר את פני הדברים.

האירוניה היא שמימר הלך דווקא אחרי ששחם העניק לו גיבוי בכלי התקשורת. אותו הדבר בדיוק עשה עם פליקס נעים בינואר 2016, זה שאותו החליף מימר. את הראש של המאמן הגיש שחם לאוהדים על מגש של כסף כשכנראה קיווה שזה מה שיביא לפתרון למשבר בינו לאוהדים, אך רכש דל, (שחרור חמישה שחקנים והבאת ארבעה במקומם), הדרדרות תלולה בעידן אלי כהן ושורת פוסטים שינויים במחלוקת בפייסבוק רק העמיקו את הקרע בין הצדדים.

תוסיפו לכך את התצוגות הלא מספקות על כר הדשא ותבינו מדוע נרשמה הדרה יוצאת דופן של אוהדים מלויטה, בינהם גם שחקני עבר שקיבלו מנויים, אך לא ליציע הכבוד. "הפועל כפר סבא הישנה? אפשר לעשות לה אנדרטה יפה ומכובדת ליד הקיר בטשרניחובסקי עם ספסל לכל מי שרוצים להעלות זיכרונות ולנגב את הדמעות", המשפט המפורסם שמסביר מה חושב שחם על תרומתם למורשת של כפר סבא.

ארבעה מחזורים לסיום העונה, החזיר שחם את פליקס נעים הביתה. זה לא היה הניסיון הראשון של שחם להחזיר את המאמן שהעלה אותו שתי ליגות. עוד אחרי פיטורי מימר, נעים קיבל את השיחה משחם, שאמר לו שכל עוד רובי רגב במועדון הוא לא ידרוך בו עוד מאז ששמע על פיטוריו בעונה הקודמת בכלל משחקן בחדר ההלבשה לפני המשחק האחרון שניהל. עד היום אין אהבה גדולה בין השניים, ולמרות שנעים עמד במבחן התוצאה וניצח שלושה מתוך ארבעה משחקים, זה כבר היה מעט מדי, ובעיקר מאוחר מדי ולא הספיק כדי למנוע את הסוף הידוע מראש: כפ"ס נשרה לליגה הלאומית.