מציאות אחרת: הצומת הקריטי של הפועל ב"ש

ימים לא פשוטים עוברים על הפועל באר שבע. נכון, לא מדובר בקטסטרופה ספורטיבית, וזה אפילו רחוק מזה. יחד עם זאת, החודשיים האחרונים לא מזכירים את באר שבע של השליש הראשון של העונה, אותה קבוצה עוצמתית, דורסת ובעיקר מנצחת. מספר שבועות לפני פתיחתו של חלון העברות של חודש ינואר במועדון בחנו את הסגל והחליטו שאין צורך בשינויים לקראת החלק השני של העונה. "כל המוסיף גורע", אמרו בבירת הנגב.

אלא אז, כמו שכולנו יודעים, הגיעה הפציעה של מיגל ויטור, שלאחר מספר שבועות גם התבררה ככזאת שתרחיק אותו מהמגרשים לתקופה ארוכה. בצוות המקצועי הבינו שאין מנוס מצירופו של בלם ו-וויליאם סוארס היה זה שנבחר.

בנוסף, כחלק מהצערת הסגל לשנים הבאות רכשה האלופה גם את ניב זריהן ואמיר חלאיילה, שני שחקנים צעירים עם פוטנציאל גדול מאוד, אבל עדיין לא מוכחים, ולא כאלה שאמורים לשדרג את הקבוצה באופן מיידי. בינתיים, מכבי תל אביב עשתה שינוי נרחב בסגל שלה, חלקו גם עם מחשבה על העתיד הקרוב והרחוק, אבל המטרה של כל שחקני הרכש הייתה להביא שינוי כבר לעונה הנוכחית. בינתיים, זה עובד לקבוצה של ג'ורדי קרויף.
 
חודש וחצי חלפו מאז סגירתו של חלון העברות ובבירת הנגב מבינים שאולי היה נכון "לרענן" את הסגל, אפילו ברמה של שינוי, שהיה מביא איתו רוח חדשה לשחקנים שכבר שיחקו 50 משחקים רשמיים העונה. כמובן שעכשיו זה כבר מאוחר מדי, אך בבאר שבע בטוחים שלא רחוק היום שהקבוצה תחזור לעצמה ותיאבק על האליפות. אבל, וזה אבל חשוב, האלופה כבר יודעת שבקיץ הקרוב יצטרכו להתבצע שינויים, כאלה שירעננו את הסגל הזה, שרץ ביחד, בחלקו 3 ו-4 שנים.

כמו תמיד המלחמה הגדולה בכל הנוגע לרכש היא על הישראלים הבכירים, בטח כשלוקחים בחשבון שבאר שבע תאבד בקיץ ככל הנראה את אחד הישראלים הבכירים שיש היום,  מאור בוזגלו. 3 שחקנים מרכזיים כאלה סימנה באר שבע לקיץ: דן איינבינדר, דור אלו ועומר אצילי. כפי שפרסמנו לראשונה, ברק בכר ואלונה ברקת ישמחו לראות את שלושתם, או לפחות שניים מהם לובשים את האדום של באר שבע בעונה הבאה.
 
רק שקיימת "בעיה קטנה". אחת מאבני היסוד של ברקת לניהול תקין ונכון היא שפיות כלכלית, באופן יחסי כמובן למכבי חיפה ובטח שלמכבי תל אביב, בטח בכל מה שנוגע למשכורות שהיא משלמת לשחקנים שלה. את השכר של שחקני המפתח של גולדהאר וקרויף אנחנו מכירים. אוסקר סקאריונה מרוויח 1.2 מיליון יורו לעונה, בעוד וידאר קיארטנסון משתכר 750 אלף יורו, כשבגזרת הישראלים, טל בן חיים החלוץ מרוויח מעל לחצי מיליון יורו לעונה.

כמובן שבהמשך הרשימה ישנם לא מעט שחקנים שמשלשלים לכיסם כ-400 אלף יורו. אצל הירוקים מהכרמל עומר דמארי הוא שיאן השכר עם 500 אלף יורו לעונה, אחריו נמצאים אניס אלושי, רועי קהת, הולמאר איולפסון וגארי קגלמאכר עם שכר של כ-400 יורו לעונה.

בבירת הנגב מנסים שלא להשתגע עם מבחינה כלכלית, כאשר מיגל ויטור הוא המרוויח הבכיר בחדר ההלבשה של האלופה עם כ-400 אלף יורו לעונה. זאת המדיניות, קצת מזכיר את ההחלטה של יענקל'ה שחר שלא להיכנס למאבקים עם הכסף הגדול של מיץ' גולדהאר.

האמת, ההחלטה הזאת עדיין תקפה, רק שגם הבוס הירוק הבין שתקרת השכר עלתה בשנים האחרונות ותמשיך לעלות גם בעתיד, זה הכדורגל, זה דרכו של הספורט המקצועני ובגלל זה הוא משלם משכורות גבוהות. עדיין לא מכבי תל אביב, אבל כזה שמכניס את היד עמוק לכיס בכל שנה.
 
חוזרים לאייבינדר, אלו ואצילי. כמי שסומנו על ידי כל הגדולות של הכדורגל הישראלי, כל קבוצה מבינה שהדרך העיקרית לפתות את השחקנים היא כסף, ולא מעט. על איינבינדר ואלו תאבק ונאבקת באר שבע עם מכבי חיפה שגם כן רוצה את השניים.

אצילי מצדו מבוקש על ידי כל הגדולות והתחרות תהיה קשה עוד יותר, על גבול הבלתי אפשרית. "ג'ורדי ישלם לאצילי כמה שצריך בשביל להביא אותו בקיץ. נראה שאלונה ושחר לא ישלמו משכורת של למעלה מ-600 אלף יורו, מכבי כבר הוכיחה שאין לה בעיה לשלם סכומים כאלה", אמר לערוץ הספורט אחד הסוכנים הבכירים בארץ.

במקרה של מגנה הימני של מכבי פתח תקווה, כפי שכבר פרסמנו, יש התקדמות בין אבי לוזון ואלונה ברקת והערכה היא שאלו קרוב לבירת הנגב, אבל בד בבד חיפה לא מוותרת על האפשרות לצרף אותו. כפי שעוד פרסמנו, הבעלים של האלופה כבר הבהירה שהיא תהיה מוכנה לשלם סכום כמעט דמיוני של 1.2 מיליון יורו על מחצית מכרטיסו של המגן.

חשוב לציין, שבכל מה שנוגע לרכישת שחקנים ברקת מוכנה לשלם סכומים גדולים מאוד ולראייה, היא כבר שילמה מיליון יורו על מחצית מכרטיסו של מיכאל אוחנה, 600 אלף יורו על ניב זריהן ועל טוני וואקמה היא שילמה חצי מיליון יורו.

על דן איינבינדר ברקת לא תצטרך לשלם מכיוון ומדובר בשחקן חופשי, אבל לעובדה הזאת יש השלכות. היכולת המצוינת של קשר בית"ר בשנה וחצי האחרונות, זו שגם סללה את דרכו לנבחרת, יוצרת מצד אחד עסקה מאוד כדאית, אבל מצד שני, כזאת שתדרוש מהקבוצה שתזכה בו לשלם לו שכר גבוה יחסית.

כאן נכנסת למשוואה שוב המדיניות השפויה של ברקת. אם הבעלים תרצה, והיא רוצה לרענן את הסגל שלה בשחקנים ישראלים בכירים, כאלה שגם ישדרגו את הקבוצה שלה בעונה הבאה וישמרו אותה כאחת מהטוענות העיקריות לתואר האליפות, תקרת השכר תצטרך לעלות, כי זאת המציאות בשוק. על פי ההערכות איינבינדר ידרוש בעונה הבאה שכר של כ-400 אלף יורו לעונה, בערך כמו ויטור, שיאן המשתכרים בבאר שבע.

ההתלבטות היא האם לשלם לקשר בית"ר את הסכום הזה, היא מורכבת, שכן באופן טבעי מדובר בפעולה שיכולה ליצור תגובת שרשרת. כלומר, אם ברקת אכן תסכים לשלם 400 אלף יורו לעונה, שחקנים בכירים אחרים בסגל הנוכחי של האלופה ידרשו שדרוג בשכרם ומזה כמובן רוצים להימנע במועדון. 

בשנתיים האחרונות המצב הנוכחי עובר בשקט יחסי, הקבוצה זוכה בתארים וחשוב להדגיש שאף שחקן במועדון לא רעב ללחם. בשורה התחתונה, בכל מה שנוגע לעונה הזאת הפועל באר שבע הוכיחה שבסגל הנוכחי היא יכולה לספק כדורגל ברמה גבוה מאוד, כזאת שגם אולי יספיק בשביל לזכות באליפות בשנה השנייה ברציפות.

כשמביטים אל עבר הקיץ והעונה הבאה, נדמה שבכר ובעיקר ברקת עומדים בפני צומת שיכולה להתברר כמרכזי. השניים כבר החלו בשיחות עם שחקנים לקראת העונה הבאה כדי לגבש סגל חזק בהקדם האפשרי. בבאר שבע מבינים שכדי להמשיך לכוון לזכייה בכל התארים ולעשות עוד מסעות קסומים ברחבי היבשת, כאלה שגם מכניסים הרבה מאוד כסף (40 מיליון שקלים רק העונה), הם זקוקים לבצע שינוי. בשביל להגשים את החלומות, נדמה שאין מנוס מהתחמשות יקרה, וברקת תחליט בסופו של דבר אם מדובר בהתחמשות יקרה מדי עבורה.