אבק דרכים: הכירו את הרכש של מכבי ת"א

על הנייר רובן מיקאל הוא ללא ספק הזר המרשים ביותר שנחת במכבי תל אביב בעידן ג'ורדי קרויף. עם 16 הופעות בנבחרת פורטוגל, ורזומה מרשים, הוא גם נראה אחד הזרים המרשימים שנחתו בישראל.

• שבת ב-21:00 ב-5SPORT: מכבי ת"א מול הפועל ב"ש

הגעתו, ביום האחרון של מועד ההעברות בהשאלה לעונה אחת ובאחת העמדות היותר פקוקות בסגל של מכבי, היא הצהרתית לפני שהיא מקצועית. כן, מדובר בשחקן אדיר שאם לא יפתיע לרעה צפוי להיות משמעותי מאוד. אחד שיכול לתת את האקסטרה כדי למחוק גם פער של 8 נקודות בזמן שנשאר. אבל יותר מכל, הוא כאן כדי לאותת לאוהדים כי הפער בר סגירה, וכי הם צריכים לחזור להאמין, ובאופן כללי לחזור.

"אחת הסיבות המרכזיות שרצינו להחזיר את אלירן עטר היא האוהדים", מספר גורם במכבי. "המעבר לנתניה לא עשה להם טוב. שבוע אחר שבוע יש מאות ולפעמים אלפי אנשים עם מנוי שבוחרים פשוט לא לבוא. אלירן עטר הוא שחקן שיגרום להם לבוא ובגלל זה היה חשוב להביא דווקא אותו. כשזה ירד מהפרק, חיפשנו שחקן אחר שיתן את האפקט הזה".

רובן מיקאל הוא אולי לא שם מוכר בכל בית בישראל, אבל מספיק חיפוש מהיר בגוגל כדי לגרום גם לאוהד המאוכזב ביותר מנתניה להחליט שהפקקים והמרחק לא יעצרו אותו הפעם. מבט על הקריירה של הקשר בן ה-30 מראה כי מי שכונה פעם זידאן של מאדיירה, האי ממנו בא רונאלדו, אמנם יכול להתגאות בה, אך הוא רחוק מלמצות את הפוטנציאל שלו.

שורה של פציעות ובחירות לא נכונות הביאו אותו למכבי תל אביב אחרי שירד ליגה בסין, אך מי שלא הסתפק בלהיות שחקן הרכב בליגה הספרדית הראשונה והאמין כי יש לו מקום בנבחרת גם לצד ז'ואאו מוטיניו, קראבליו וז'ואאו מריו, בטח שלא רואה במכבי מקום אליו הגיע כדי להתחיל בסיבוב פרישה רגוע. בטח שלא בלי להשאיר חותם משמעותי בליגה.

כבר כילד, עוד לפני שהחל אפילו לשחק בשכונה, החל להתעצב אופיו הבלתי מתפשר של מיקאל. הוא נולד למשפחה ענייה בת 10 נפשות שנלחמה ברעב. למרות, ואולי בגלל הקשיים, "אמא שלי גידלה אותי להיות לוחם", הוא העיד. "בבית הוריי כל האחיות שלי ישנו עם ההורים ואני ישנתי עם אחים שלי בחדר. לא היו לנו מים חמים במקלחת. אני הייתי עובר מדלת לדלת ומבקש כסף. ממש לא התביישתי בכך, להפך, זו הייתה גאווה עבורי לסייע להורים שלי".

בגיל ארבע החל לשחק כדורגל בשכונה, בגיל 11 כבר התגלה על ידי מגלה הכשרונות אילדיו פרייטאס שהחתים אותו במחלקת הנוער של אוניאו מאדיירה. לא שזה היה קשה לשים לב לילד. "הוא היה מלך השכונה, כולם תמיד היו סביבו", משחזר פרייטאס. "איפה שהיה בלאגן בשכונה ידעת שתמצא את רובן".

פרייטאס ואנשי מחלקת הנוער של הקבוצה המקומית הצליחו מהר מאוד להפנות את הכריזמה של רובן הצעיר לכיוון חיובי. "היה המנהיג של הקבוצה. אפילו בנסיעות למשחקים היה דואג שיהיה סדר באוטובוס". בגיל 16 כבר עלה לבוגרים של אוניאו ובקיץ 2008, עבר לקבוצה הגדולה של האי, נסיונאל.

לאחר 94 הופעות בקבוצת הבוגרים, בגיל 22 עבר לקבוצה הבכירה באי, נסיונאל. לאחר שנתיים ו-42 משחקים רכשה אותו פורטו תמורת 3 מיליון יורו, ובחוזה שלו קבעה את סעיף השחרור שלו על 30 מיליון יורו. פחות משלושה חודשים לאחר שהצטרף לקבוצת הפאר, הוא שבר את רגלו וגמר את העונה.

אלא שהפציעה הקשה לא עצרה גם לוחם כמוהו, ובעונה הבאה זכה לזימון בכורה לנבחרת. כבר בהופעת הבכורה שבר שיא בן 55 שנים כשכבש צמד במשחקו הראשון שהיה מול פינלנד. "לאנשים היו ספקות לגבי הזימון שלי, עכשיו עניתי לכולם", סיפר בסיום אותו משחק. "לא הייתי בטוח שיתנו לי לשחק בכלל, ואחרי השערים מיד חשבתי על ההורים שלי, החברים שלי, על אישתי. כולם תמכו בי לאורך כל הדרך ויודעים כמה קשה עבדתי כדי להגיע לרגע הזה".

למרות זאת הוא פתח רק שמונה פעמים בהרכב. מאמן פורטו אנדרה וילאס בואס, שהוביל את הקבוצה לזכיה בליגה האירופית, העדיף את ז'ואאו מוטיניו ופרננדו בלוסצ'י בהרכב. רובן בכל זאת היה מרוצה מהעונה וציין כי "שיחקתי לא מעט, גם הבקעתי ובישלתי יותר מהם".

בעונה שלאחר מכן נשלח לאתלטיקו מדריד במסגרת עסקת רדמאל פלקאו, אך לא זכה לשחק בקולצ'ונרוס אף לא פעם אחת והושאל מיד לריאל סראגוסה. הוא לא אהב את זה ומיד עם הגעתו הבהיר כי "לא עזבתי את פורטו כדי לא לשחק בסראגוסה. אני בא כדי להיות בהרכב. יש לי כבוד לשחקנים בקבוצה, אבל אני באתי לשחק, ואם זה לא יקרה לא אשאר".

רובן שיחק, זו הייתה העונה עם הכי הרבה משחקים שלו עד אז – 33 משחקים, מתוכם 23 בהרכב וכ-2200 דקות משחק, אך הקבוצה שבקושי נשארה בליגה בנתה מחדש את עצמה ורובן חזר לפורטוגל, הפעם למדי בראגה. הוא החל היטב את העונה, אך פציעה בברך גרמה לו להיעדרות של למעלה מחודשיים.

לאחר שלוש שנים במועדון שכללו עוד פציעה שהשביתה אותו לחודשיים ועוד מספר פציעות קלות, הוא נמכר לסין לשה-ג'יאג'וואנג אבר-ברייט. גם שם הפציעות רדפו אותו, אך הוא הצליח להרשים ובעונה האחרונה, שנגמרה לפני כשלושה חודשים, סיים ללא פציעה עם שלושה שערים, חמישה בישולים ו-80% דיוק במסירה. לא שזה עזר לסינים להימנע מירידה לליגת המשנה.

לאחר מנוחה של שלושה חודשים, הגיע רובן בהשאלה למכבי. את הכדורגל הישראלי כבר פגש במדי הנבחרת, כשהנבחרות נפרדו בתיקו 1-1 בפורטוגל. על אף התוצאה הטובה של הישראלים בחוץ, הוא פחות התרשם. "זה היה משחק קל עבורנו, ישראל לא הגיעה כלל למצבים", התאכזב מהתוצאה בסיום.

רובן הוא לא שחקן של מספרים. ב-190 משחקים בקריירה כבש רק 21 שערים. הוא יגיע למשבצת של האריס מדוניאנין כשיתרום יותר במשחק הלחץ והמסירות. הוא נוחת במכבי במצב לא אידאלי עבור שני הצדדים ובמטרה שכל צד יתרום לשני. מכבי במרחק גדול מהאליפות ובהליך בנייה מחדש של הסגל, רובן מגיע אחרי פגרה ארוכה וירידת ליגה בסין.

כדי לחזור לקדמת הבמה, שני הצדדים יצטרכו לחבור לסינרגיה ולהראות את רוח הלחימה המאפיינת כל כך את הקשר, אם הם רוצים לחגוג בסיום העונה. מכבי את האליפות, רובן את האפשרות לחזור לליגה בכירה, או לפחות להפוך לכזה שאוהדי מכבי יגיעו עבורו בשמחה לנתניה, ולא רק בגלל הרזומה.