"לא הרגשתי חלק מב"ש, הייתי בוכה אחרי אימונים"

לא כך תיאר לעצמו רועי גורדנה את הדרך שלו בבירת הנגב. אחרי שהצטרף לבני יהודה, הקשר פתח את הלב ודיבר על הצלקת ("עשו לי נזק גדול"), על הניכור ("אוחנה שלא יכול לשחק נסע, אותי השאירו בארץ") ועל הניתוק ("נקרעתי, לא צפיתי במשחקים באירופה")

רועי זריהן
Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א

לא כך חשב רועי גורדנה שיסיים את הדרך שלו בבאר שבע. בעונה הראשונה שלו בבירת הנגב, תחת הדרכתו של אלישע לוי, הקשר היה גורם משמעותי, עם 7 שערים ו-7 בישולים בליגה. אחרי שברק בכר הגיע, המעמד שלו נפגע בצורה משמעותית כש השיא הגיע העונה, אחרי ששותף רק בשלושה משחקים במסגרת גביע הטוטו.

בראיון ראשון לאתר ערוץ הספורט אחרי שהצטרף לבני יהודה, פותח גורדנה את ליבו ומספר על הימים הקשים שעברו עליו, על הניתוק המוחלט ומהמשחקים של הקבוצה באירופה ועל תחושת חוסר השייכות בתקופת הצמיחה של הפועל באר שבע.

כשסיפרתי שאני הולך לעשות ראיון עם רועי גורדנה, אנשים שאלו אותי: "איפה הוא נעלם באמת?" אתה גם מרגיש שנעלמת?
"כן. חצי השנה האחרונה עשתה לי נזק גדול. הפרסום לא נשאר אותו דבר, אבל אין ספק שהעניין הזה פגע, בטח העונה הזאת".

השנה הראשונה שלך בבאר שבע הייתה טובה. כבשת 7 שערים ובישלת עוד שבעה. מה קרה בשנה וחצי האחרונות?
"כשברק הגיע באר שבע הציעה לי חוזה חדש. הדברים לא הסתדרו ומשם התחילה איזו דעיכה. כשהחוזה החדש לא נחתם משהו במעמד שלי נפגע".

אתה חושב שעשו לך דווקא?
"אני לא חושב, כי המשכתי לשחק פה ושם. לא היה דווקא".

"קשה להסביר מה עבר עליי בב"ש" (אלן שיבר)
"קשה להסביר מה עבר עליי בב"ש" (אלן שיבר)
 אז איך אתה מסכם את התקופה שלך בהפועל באר שבע?
"השנה הראשונה הייתה מדהימה. הכרתי את העיר, עברתי לגור שם. זאת הייתה הפעם האחרונה שעברתי לגור לבד עם אשתי. אבל בהמשך הייתה לי מועקה גדולה. הייתי חוזר הביתה עצוב, הייתי מסיים אימון והייתי פשוט בוכה. אני בן 26, אני רוצה לשחק כדורגל, אני רוצה ליהנות. אבל אם היית אומר לי לעשות זאת שוב, הייתי עושה את זה. שוב, השנה הראשונה הייתה מדהימה, היה לי כיף".

כמה זה קשה להגיע לאימון בידיעה שלא משנה מה תעשה אתה לא תשחק?
"אני חושב שאם הייתי יושב עכשיו חצי שעה לא הייתי מצליח להסביר לך מה עבר עליי בתקופה הזאת. כמה עצבות, כמה חוסר חשק. הדבר שאתה הכי אוהב בעולם ואתה יודע שלא משנה מה תעשה אתה לא תשחק. נראה לי שככה החליטו בדרג המקצועי והמנהלי בבאר שבע".

כעסת?
"כן. כעסתי. גם אם אתם חושבים שאני לא מספיק טוב ואתם חושבים שאני לא מתאים לכם עכשיו, תנו לי הזדמנות כמו שנתתם לשחקנים אחרים. גם אם קרתה טעות בדרך, ולא קרתה, בוא נשב ונדבר, נסדר את העניינים. יש לי מקום בהפועל באר שבע, אני יכול לשחק שם, עכשיו זה כבר לא רלוונטי. גם אם לא שחקן של 90 דקות כל משחק, יש לי מקום להיות שחקן רוטציה כמו שקורה עם לא מעט שחקנים בבאר שבע".

דיברת עם אלונה או ברק? ניסית להבין מה הסטטוס שלך בקבוצה?
"הסטטוס שלי בקבוצה כבר התבהר לי בתחילת השנה כשהבנתי שהשנה אני לא הולך לשחק".

מי אמר לך שלא תשחק?
"אף אחד לא אמר לי, אבל הבנתי לפי ההתנהלות. כשלא לקחו אותי למחנה אימונים הבנתי שאין טעם להמשיך כאן. ממה שאני יודע קיבלו (באר שבע) בקיץ 4 הצעות ודברים לא הסתדרו, לא נתנו לי ללכות, לא רצו שאני אלך".
"לא משנה מה עשיתי, לא הייתי משחק" (אלן שיבר)
"לא משנה מה עשיתי, לא הייתי משחק" (אלן שיבר)
 ובמקרה הזה, שלא נתנו לך ללכת, אתה חושב שעשו לך דווקא?
"אני לא יודע אם זה נכון להגיד דווקא, אבל הוכיחו לי מי הבוס"

ומי הבוס?
"אלונה".

הייתה לך שיחה עם אלונה ברקת?
"בשנה הראשונה והשנייה היו. אבל מהרגע שהחליטו שאני עוזב את הקבוצה, כשהציעו לי לעבור לקריית שמונה ולא הסכמתי ואז החליטו שאני לא אשחק יותר, לא הייתה שום שיחה. רק עכשיו, כשעזבתי, הייתה שיחה אחרונה, עם אלונה".

קיבלת הזדמנות במכבי פתח תקווה בסוף העונה שעברה.
"האמת שלא הצלחתי להרים את עצמי במכבי פתח תקווה. אני מודע לזה שלא הייתי בשיא היכולת ולא עשיתי את מה שציפו ממני. פשוט לא הצלחתי להרים את עצמי. ההתנהלות של באר שבע פגעה בי ברמה הנפשית, יותר מהרמה המקצועית. הייתי מגיע לאימון והייתי פשוט עצוב. הייתי תקוע שם (בבאר שבע) בניסיון להבין מה קרה ולמה זה קרה".

גורדנה מספר על האור שנכנס לחייו: "אבל אז נולדה טליה, הבת שלי ולשם הייתי בורח. אני כל כך שמח שיש לי אותה, היא הייתה נקודת האור בכל התקופה הזאת, יחד עם אשתי. רק היא יכולה להבין אותי. אני לא בנאדם קל, אבל היא תמיד שם בשבילי ובחיבוק אחד של אהבה היא מצליחה להרים לי את המצב רוח".

"אני מאמין ביכולות שלי. אני בטוח שהכל יחזור", סיפר גורדנה על הבית החדש שינסה למצוא בשכונת התקווה: "כשהגעתי לכאן הייתה לי תחושה שהגעתי למקום הנכון. שיחקתי כאן שנה, בילדים של בני יהודה".

כנראה שהעונה כבר לא יצא לך לפגוש את הפועל באר שבע. אבל אתה מחכה למפגש הזה מולם?
"כשהייתי יותר צעיר, כשעברתי מהפועל תל אביב להפועל באר שבע הייתה לי חשיבה כזאת. אני במקום קצת יותר בוגר, זה לא משנה לי איזה משחק אני מנצח. אני במקום הכי שלם בעולם והמטרה היחידה שלי היא להישאר בליגה".

על מי אתה כועס יותר, אלונה ברקת או ברק בכר?
"אין לי כעס, יש בי אכזבה. כשאני מסתכל לאחור על הדברים אלונה ואלי ברקת עשו בשבילי הרבה כשהם שילמו הרבה מאוד כסף להפועל תל אביב. יש לי אכזבה גדולה שלא קיבלתי הזדמנות לשחק השנה ועוד פעם אני אומר, יכולתי לשחק שם, כי אני חושב שברק (בכר) די מחזיק ממני ואם השיקול היה נטו בלי כעס כלפיי, אם זה היה רק מקצועי, הייתי משחק העונה בהפועל באר שבע".

איך אתה מרגיש שאתה רואה מה קורה בהפועל תל אביב?
"כואב, הפועל תל אביב חייבת להיות בליגת העל וגם ליגת העל צריכה את הפועל תל אביב. אבל אני לא מופתע. ראיתי את ההתנהלות כשהייתי שם וראית שההתנהלות שם הייתה לא בריאה".
 בוא נשחק בנדמה לי. מחזור אחרון של העונה, בני יהודה הבטיחה את ההישארות, הפועל ת"א חייבת ניצחון בכדי להישאר. איך אתה מגיע למשחק הזה?
"אני משחק לפעמים עם הילדה שלי כדורגל בבית, גם שם בא לי לנצח. אבל ממש לא בא לי שהפועל תל אביב תרד ליגה".

אתה מאוכזב מעצמך?
"אני שלם עם עצמי, עד לנקודה שעברתי למכבי פתח תקווה כי שם הייתי חייב לתת הרבה יותר. אבל מעולם לא היה אימון אחד שזלזלתי, מעולם לא היה משחק שלא הגעתי אליו ב-100 אחוז. הייתי בוכה המון, הרגשתי ריק מבפנים. ניסיתי להבין איך החליטו ביום בהיר אחד שאני לא אשחק יותר. אני ילד טוב, לא פגעתי באף אחד, לא עשיתי רע לאף אחד. גם לסיים משהו יש דרך ולא באים יום אחד ואומרים: "אתה לא תהיה כאן יותר".

אתה רואה את באר שבע מצליחה. זוכה בתארים, מצליחה באירופה. אתה מרגיש חלק?
"לא. מהרגע שהחליטו באמצע השנה שעברה שאני עוזב, לא הרגשתי חלק וגם השנה כשהייתי בא לאימונים לא הרגשתי חלק. לא הייתי נוסע איתם, לא נתנו לי את ההרגשה שאני חלק ממשהו".
 
"מיכאל, שאני מאוד מאוד אוהב אותו, טס איתם בכל הטיסות מאז שהוא הגיע, אבל אני אשמח שתשאל את זה את אלונה, או את ברק. כי תמיד שאומרים שזה הכל מקצועי, אבל שחקן שלא יכול לשחק נוסע ואני לא... ידעתי שאני לא ישחק, אבל לפחות שיתנו לי להרגיש חלק מהקבוצה וחלק מההתפתחות של המקום הזה, כי אני לא כזה גרוע, יש לי מקום, יכולתי לטוס אתכם, להתאמן אתכם. הייתי יכול להיות חלק מזה ומאוד כואב לי שלא הייתי שם".
"מעולם לא זלזלתי, יש דרך לסיים דברים" (אלן שיבר)
"מעולם לא זלזלתי, יש דרך לסיים דברים" (אלן שיבר)

ראית את המשחקים בטלוויזיה?
"לא. מתפוצץ בתוך תוכי, רוצה לשחק, להיות חלק מהעניין. אין קבוצה שאני אהיה בה והחליטו מסיבה כלשהי שאני לא בסגל ואני אהיה שלם עם זה שלא נסעתי איתם, או לא הייתי חלק מהקבוצה הזאת. משהו פשוט נקרע בי".

באר שבע משחקת באנגליה נגד סאות'המפטון. צריכה תיקו לעלות לשלב 32 האחרונות, ראית את המשחק?
"אני עם הילדה שלי בחדר משחקים, מדברים. אבא שלי רואה את המשחק בסלון עם המשפחה".

בוזגלו מבקיע, הם צועקים בסלון, הגעת לראות?
"אני יודע שקרה משהו לטובת הפועל באר שבע... ואני אומר לעצמי: "למה אני לא שם?". אני באמת חושב שהייתי יכול להיות חלק מהקבוצה הזאת.

יש לך מדליה של האליפות?
"לא. וגם אם כן, אני לא מרגיש שייך".

מדליה של אלוף האלופים?
"הביאו לי מדליה. הייתי במשחק פשוט אז הביאו. לא הייתי בסגל".

גביע הטוטו?
"שיחקתי בשני המשחקים ברבע הגמר, הייתי בטוח שאשחק גם בחצי הגמר ובגמר. אבל החליטו מה שהחליטו, גם לגמר לא הלכתי, כי זה היה הסיכום בינינו בתחילת העונה שמשחקים שאני לא בסגל אני לא חייב להגיע".

בסיום הקריירה, שתספור את התארים שלך, תספור את האליפות בבאר שבע?
"לא יודע".

הגעת לבני יהודה. אתה מגיע לכאן במקום אחר.
"כיף לי, אני שמח. אני רוצה להישאר עם הקבוצה הזאת בליגת העל. באופן טבעי, כשאתה הופך להיות שחקן יותר מוביל ואתה מקבל יותר יחס מההנהלה וצוות האימון אז ההרגשה שלך משתנה באופן אוטומטי".
"כשמצפים מאדם מסוים זה אומר שיש לו את היכולות. אני שמח שיש ציפיות".