כל מה שרציתם לדעת על הליך ההקפאה בהפועל ת"א

1. מהו הליך הקפאת הליכים?
הליך של הקפאת הליכים הוא הליך שבו תאגיד מבקש את הגנת בית המשפט מפני נושיו, על מנת לאפשר לו לגבש תכנית הבראה ולשלם את חובותיו, כולם או חלקם, באופן מסודר, במסגרת הליך אחד מרוכז וזאת על מנת להימנע מפירוק התאגיד.

• רשמי: אמיר כבירי לוקח את הפועל ת"א להקפאה

עפ"י רוב, מי שיוזם את ההליך זה התאגיד עצמו (במקרה זה, הפועל ת"א) וכבר בבקשה הראשונית, הוא צריך להציג מתווה ראשוני של תכנית הבראה. במצב כזה, בזהה להליך של פירוק, נקודת שיווי המשקל של התאגיד משתנה ותשומת הלב עוברת מטובת התאגיד  - לטובת נושיו.

בהליך פירוק, המטרה היא חיסול התאגיד ומכירת כל נכסיו, בעוד שבהקפאת הליכים, הרעיון הוא להבריא את התאגיד ולהשיב אותו לפסים של סולבנטיות.

2. מה קורה בפועל?
היה והבקשה מתקבלת, ממנה בית המשפט בעל תפקיד מטעמו, נאמן להסדר, והוא זה אשר מנהל את הקבוצה בפועל. הוא מרכז את החובות, דן בתביעות החוב ומאשר אותם, מרכז את הנכסים של התאגיד (כספים שמגיעים לקבוצה מזכויות שידור; ערבויות בבקרה וכו') ובעיקר, מגבש הסדר לתשלום החובות והבראת התאגיד.

זהות הנאמן בד"כ מוצעת על ידי התאגיד, אולם הנושים צריכים לאשר אותו. לבית המשפט שיקול דעת נרחב בשאלת זהות הנאמן והוא לא כפוף לרצון התאגיד או הנושים. תכנית ההבראה כפופה לאישור הנושים ולאישור בית המשפט. כל ההליך הוא בפיקוח בית המשפט המחוזי וכל ההליכים למעשה, עוברים דרכו.ההסדר יכול להיות באמצעות הבראת התאגיד הקיים והמשך החזקת הקבוצה. אפשרות שניה היא מכירת הקבוצה לצד שלישי ובאמצעות הכספים שישולמו עבור הקבוצה (וייתכן שנוספים), ייפרעו החובות (או חלקם).

ככל שהנאמן אינו מצליח לגבש הסדר, או לחילופין, בית המשפט אינו מאשר את ההסדר, התאגיד עובר להליך של פירוק בפיקוח בית משפט. עד לאישור ההסדר, מי שמנהל את התאגיד בשוטף זה אותו נאמן והוא הסמכות העליונה במועדון. הוא רשאי לשחרר שחקנים, להביא חדשים, לצמצם את ההוצאות השוטפות ולהיפטר מחוזים "מכבידים". כל בעלי המניות, מקבלי ההחלטות ומורשי החתימה בתאגיד למעשה מאבדים את סמכויותיהם באופן מוחלט.

3. מי אחראי לחובות?
מי שאחראי לתשלום החובות הוא הנאמן, במסגרת הסדר הנושים. ככל שיגובש הסדר נושים, שיאושר על ידי בית המשפט, ממנה בד"כ בית המשפט נאמן לביצוע ההסדר והוא משלם את החובות בהתאם להסדר והקבוצה ממשיכה בפעילות תחת התאגיד הקיים, תוך שהיא מקצה כספים לקופת ההסדר, לטובת תשלום החובות.

ככלל, אין חובה לשחרר שחקנים, אולם על מנת ליצור תזרים מזומנים חיובי (או לכל הפחות מאוזן) ולהגדיל את הכספים המוקצים לטובת ההסדר, בדרך כלל יש לעשות זאת.

ככל שבמסגרת ההסדר יועברו הזכויות לתאגיד אחר, שירכוש את הזכויות בקבוצת הכדורגל, אותו תאגיד חדש (בהנחה שיאושר על ידי ההתאחדות) יזכה למעשה, להתחיל ולהפעיל את הקבוצה עם "דף חלק", ללא חובות עבר, כאשר מי שישלם את החובות הוא התאגיד הקודם, באמצעות הנאמן.

4. מה קורה מבחינה ספורטיבית?
עפ"י תקנון ההתאחדות, קבוצה שנכנסת להליך של חדלות פירעון (כולל הקפאת הליכים), מופחתות ממאזנה 9 נקודות ליגה, בעונה בה הוגשה הבקשה (למעט אם הדבר נעשה לקראת תום העונה, אז הנקודות מופחתות בעונה שלאחר מכן). המשמעות הספורטיבית היא ברורה למדי (ראו מקרי מכבי נתניה, הפועל ר"ג ועוד) והוא מכניס את הקבוצה למצוקה ספורטיבית ממשית.

הטעם לכך הוא בכך שקבוצה שנכנסת להליך חדלת פירעון, אינה רשאית לשלם את חובות העבר שלה והיא למעשה משלמת רק את החובות השוטפים. זאת, לעומת קבוצות אחרות, אשר נאנקות תחת חובות העבר ואינן זוכות לפריבילגיה שכזו.

על הפער הזה ועל מנת שלא ליצור לקבוצות תמריץ לפנות להליכים כאלה (ולעשות ככל שביכולתה להימנע מהליכי פירוק על ידי נושים), ישנה סנקציה ספורטיבית חמורה בדמות הפחתת 9 נקודות ליגה. יצוין, כי הרעיון של הפחתת הנקודות אומץ על ידי ההתאחדות מתקנון הפרמייר ליג.

בכל יתר הדברים, הקבוצה מתנהלת בהתאם לתקנונוי ההתאחדות כמו כל קבוצה אחרת (כולל בענייני משמעת) והיא מחויבת לתקנונים למעט במקרים בהם הם סותרים את דיני חדלות הפירעון. חשוב לציין כי עפ"י תקנון ההתאחדות, לקבוצה בהקפאת הליכים או בפירוק יש שתי עונות משחקים (עד סוף העונה הנוכחית ועוד עונה אחת) על מנת לאשר הסדר נושים, או לחילופין, לההעביר את הקבוצה לתאגיד אחר.

אם הקבוצה אינה עומדת במגבלת הזמן הזו, היא נמחקת מרישומי ההתאחדות ואם היא רוצה להירשם מחדש, היא צריכה להתחיל בליגה ג', כמו כל קבוצה חדשה אשר רוצה להתקבל כחברה בהתאחדות. יצוין, כי הוראת התקנון הזו, הקובעת מגבלה של זמן, טרם נבחנה על ידי בית המשפט.

5. יתרונות ההליך הינם:
א'. ריכוז כל הנושים ומניעת הליכי גבייה פרטניים של כל נושה ונושה, אשר מכבידים על הפעילות השוטפת ואינם מאפשרים את ניהול הקבוצה.
ב'. ישנה אפשרות לאשר הסדר נושים ולהבריא את הקבוצה, בין אם במסגרת התאגיד הקיים ובין אם באמצעות העברת הזכויות לרוכש ולמעשה, לפתוח דף כלכלי חדש.

6. החסרונות העיקריים:
א'. הסנקציה הספורטיבית של הפחתת 9 הנקודות, אשר שולחת את הקבוצה למאבקי תחתית קשים, שבחלק מהמקרים מובילים לירידת ליגה.
ב'. העברת הניהול לנאמן, אשר טובתה הספורטיבית של הקבוצה אינה עומדת תמיד לנגד עיניו ושהחלטותיו אינן בהכרח תואמות את טובתה הספורטיבית של הקבוצה [צמצום הסגל, שחרור שחקנים מובילים בעלי שכר גבוה, אי הבאת חיזוק וכיו"ב].
ג'. הצורך להצטמצם בפעילות, על מנת להעביר כספים לקופת הסדר הנושים.
ד'. החשש כי אם לא תעמוד במועדים שבתקנון, היא עשויה להימחק מרישומי ההתאחדות.

לסיכום – קבוצה המסובכת בחובות כמו הפועל ת"א, שסבורה כי ביכולתה להתגבר על אובדן 9 נקודות, או לחילופין, אינה חוששת לרדת ליגה וסבורה כי תוכל למצוא רוכש בטווח הזמן הנקוב בתקנון, כדאי לה ליזום הליך של הקפאת הליכים, על מנת לפתוח דף כלכלי חדש. חשוב לציין בעניין זה שלעתים קרובות, הליך של הקפאת הליכים עדיף גם לנושי התאגיד (המובטחים ואלו שלא), מפני שבהליך כזה, בטח כשמדובר בקבוצת כדורגל, הסיכוי שלהם לראות חלק מכספם הוא בתהליך הבראה, בעוד שבפירוק, הסיכוי לכך נמוך בהרבה.

הערה – מעניין יהיה לראות כיצד פיפ"א/אופ"א יתייחסו להליך, בהיבט של חובות אשר נפסקו במוסדות השיפוט שלהם ובעיקר, בהיבט של הסנקציות הספורטיביות שהיא מטילה על מועדונים אשר אינם ממלאים אחר חובות פסוקים (הפחתת נקודות נוספת, איסור החתמת שחקנים זרים וכו').