בלי כיסוי: עיכובים בשכר הפכו לנורמה בכדורגל
הקושי הכלכלי ("בכיתי כשפינו אותי מהדירה"), התשובות הלא מספקות ("הרגשתי נבגד") והתקווה ("הכל מצוין בכדורגל בישראל חוץ ממוסר התשלומים"). עיכוב השכר במקרה הטוב או אי תשלום במקרה הרע, הפך לנורמה. הצצה למאחורי הקלעים של הרעה החולה
כל ילד שנרשם למחלקת הנוער של מ.ס דימונה ועד זו של מכבי חיפה חולם להיות כדורגלן, אחד שמגיע לאצטדיון מלא, מתפרנס משכורת מכובדת וזוכה לתהילה מאלפי אוהדים, אולם המציאות היא הרבה פעמים אחרת.
לצד כל ערן זהבי שמרוויח 30 אלף שקלים על כל שער שכובש, יש ארבעה מירצ'ן אקסנטה שמפונים מהדירה שלהם אחרי שלא שילמו שכירות. מאחורי כל אוסקר סקאריונה שמרוויח 1.2 מיליון יורו בעונה יש חמישה כריסטיאן סרגיי שמגיעים לישראל ולא יודעים להסביר למשפחה שלהם מדוע המשכורת שלהם שעומדת 50 אלף דולר בעונה לא מגיעה לחשבון הבנק.
בכל שנה נדמה שזה חולף לידנו. פעם זו הפועל פתח תקווה, בשנה שלאחר מכן זו מכבי נתניה, וכעבור שנתיים זו גם הפועל ת"א. תשלום משכורת חודשית, מה שנדמה כמחויבות הטריוויאלית של כל מעסיק, הפך לפריבילגיה אצל חלק מהמועדונים, שנוטים לעכב את השכר במקרה הטוב, ולא לשלם אותו במקרה הרע.
מבחינת הקהל זו עוד ידיעה בשולי הכותרות המסקרנות, אבל עבור הספורטאים זו מציאות בה הם ממשיכים להגיע לאימונים עבור אלה שלא משלמים להם ובמקביל לספוג ביקורת על תוצאות מאכזבות, כאילו שזה מה שהיה חסר להם.
הקשיים על הדשא הם כאין וכאפס לעומת הבעיות היומיומיות עימן השחקנים מתמודדים: החל מהמחסור ביכולת לממן קניות שבועיות בסופר אצל חלקם ועד תשלום משכנתא, כשאת פקידי הבנק שעומדים מולם לא באמת מעניין אם הם משחקים במכבי נתניה של אלי שגב, בהפועל תל אביב של אמיר כבירי או בברצלונה, אלה רוצים ובצדק שהשחקנים יישאו בהתחייבויות הכספיות שלהם, למרות שהקבוצות שלהם לא עומדות בתנאי החוזה כלפיהם.
רגע לפני כיפור, ערוץ הספורט מספק לכם הצצה מיוחדת למאחורי הקלעים של אחת מהתופעות הרעות שמאפיינות את הכדורגל הישראלי, שהפכה לצערנו הרגל: עיכוב בתשלום משכורות. המקרה של מכבי נתניה בשנתיים האחרונות הוא מיקרוקוסמוס לתופעה רחבה יותר, שלצערנו אנחנו רואים כל פעם בקבוצה אחרת.
"מזל שבעל הדירה ריחם עליי, אחרת לא יודע איפה הייתי ישן"
עוד לפני הצרות בהפועל ת"א, הופיעה מכבי נתניה של אלי שגב של עונת 2014/2015. הקבוצה מעיר היהלומים עלתה ליגה בקול תרועה רמה, אבל לבעלים לא היה יכולת או רצון להמשיך להשקיע בקבוצה. השם של הצהובים הלך לפניהם, וכך שחקן העבר, ויורל טנסה המליץ לכריסטיאן סרגיי, בלם שספק אם אתם זוכרים, לעזוב לראשונה בחייו את רומניה ולהצטרף למכבי נתניה.
"חלמתי להגיע לישראל מאז שהייתי ילד, אבל מהר מאוד הבנתי שעשיתי טעות", סיפר סרגיי בראיון מיוחד לערוץ הספורט מרומניה, "בכל חודש חיכיתי למשכורת והיא לא הגיעה. הרגשתי נבגד, שיקרו ופשוט לא האמנתי שזה קורה לי".
מעבר לאי התשלום, הבלם הבהיר שהבעיה הייתה בגישה של העומדים בראש הקבוצה, שלא התייחסו ברצינות לקשים של השחקנים: "היה הרבה יותר קל לספר לנו את האמת ולהגיד שאין כסף. אנחנו אנשים בוגרים, אבל התייחסו אלינו כמו אל ילדים. כאילו אי תשלום הוא משהו שמובן ואמור להתקבל עלינו השחקנים, אבל זה ממש לא בסדר. מעולם לא קרה לי דבר כזה בקריירה".
סרגיי עזב את ישראל, ושנה לאחר מכן קיבל שיחת טלפון משחקן רומני אחר, מירצ'ן אקסנטה, ששאל אותו האם הוא ממליץ להגיע לנתניה. החלוץ שמע את אזהרות המסע, אך כמו ישראלים שבוחרים לנסוע לסיני, החליט לקחת את הסיכון.
"שילמו לי משכורת של חודש אחד בלבד, ועוד שלושה משכורות חייבים לי עד היום. למזלי היו לי חסכונות ומהם חייתי", תיאר אקסנטה את התקופה בישראל, "חלמתי לעזוב את רומניה כדי להרוויח הרבה כסף, אבל התקופה פה הפכה לסיוט בו לא הצלחתי לקיים חיים נורמאלים. נתניה שיכנה אותי בדירה, אך לא שילמה את דמי השכירות. באתי לישראל בשביל הכסף, אבל עד היום לא קיבלתי אותו".
כמו סטודנט קשה יום, בין האימונים בקבוצה שהייתה בדרך הבטוחה לליגה השניה, מתחנן לבעל הדירה שלא יגרש אותו ממנו: "יום אחד בעל הדירה בא אליי ואמר לי לארוז את הדברים ולעזוב. אישתי לידי בכתה ולא הבינה מה קורה, התחננתי אליו והוא ריחם עליי ונתן לי להישאר. לאן הייתי הולך? לא הכרתי אף אחד בישראל ולא הצלחתי להסביר למשפחה למה הכסף לא מגיע אליי. בחדר ההלבשה דיברו על הכל חוץ מכדורגל, ולא היה למי לפנות, כאילו לאף אחד לא היה באמת אכפת מאיתנו".
המצב של מכבי נתניה הוא משל לקבוצות שונות בליגת העל, כאלה שחולמות על הישגים ושמות נוצצים, אבל מתקשות לעמוד בהתחייבות לעובדים הפשוטים ביותר שמרוויחים שכר שנושק למינימום. כך יושבים שעות ומחכים שמשיח יבוא, אולם המושיע שמגיע הוא אליהו ארז או אליהו אליהו (בחרו את השם), שהיה כפסע לפני רכישת הקבוצה, וחודש לאחר מכן מצא עצמו במעצר.
"אני כקפטן הייתי צריך להתחנן בטלפון ב-00:00 לשחקנים שיגיעו לאימון הבוקר וממש למשוך אותם מהחולצה, אבל האמת? הבנתי אותם", סיפר בלם מכבי נתניה אשתקד, ירין חסן, "להתמודד עם ששחקנים שאין להם כסף לקחת את הילדה שלהם לגן. זה הזוי".
חסן המשיך: "האבסורד שאתה מתעסק ביותר מדי דברים שלא קשורים לכדורגל כמו פגישות בעירייה ועם אנשי עסקים. עם אליהו ארז הבנו ישר שמשהו לא בסדר, אבל אתה כל כך נואש שאתה רק מחפש משהו להיאחז בו, גם אם אתה יודע שתתאכזב".
"לשחקנים יש מי שדואג. מי חושב על אנשי ההנהלה?"
את הצד של השחקנים כולם מכירים. יש את ניר אלון וארגון השחקנים שפועלים למענם ומפעילים הד תקשורתי עיכוב בשכר, אולם דווקא לאנשים שמאחורי הקלעים, מאמני מחלקת הנוער ועובדים אדמיניסטרטיביים הרבה פעמים נותרים ללא כתובת. כך למשל התרחש בהפועל ת"א, בעוד שחקנים קיבלו שכר בעיכוב קל, עובדי ההנהלה ראו כיצד מוחתמים שחקנים חדשים בינואר החארון, בעוד אלה לא מקבלים משכורת.
"בזמן שלא שילמו לנו משכורת, הוציאו על קייטרינג שלושה מיליון שקל בשנה על קייטרינג. זה דברים הזויים שקשורים במעטפת. חותמים על חוזים שאף אחד לא יכול לעמוד בהם", סיפר גורם בהנהלת הפועל ת"א, "הכל יצר בועה שאף אחד לא ידע לנהל את התקציב ואז מגיע למצב שצריך לשלם שכר שלא נמצא".
"האבסורד זה שהמשיכו לבזבז כסף, אנחנו סייענו בסגירת חוזים ותשלומים מיידים לספקים, בזמן שאנחנו בעצמנו לא קיבלנו כסף", תיאר אותו גורם אדום, "ההתנהלות הזויה. גם משלמים לך את המשכורת, אף אחד לא משלם לך את הריביות על המשכנתא. אנשים שעובדים במועדון יש להם חיבה אליו, ולכן הגורמים למעלה מנצלים את הרגש".
אותו גורם הסביר את הקושי של עובדי הפועל באותה תקופה: "כשהפועל לא שילמה לשחקנים אז יש את ארגון השחקנים, לנו לא היה למי לפנות. הלכנו למנכ"ל ניר ענבר והוא אמר שהוא בעצמו לא מקבל משכורת, ולאמיר כבירי אסור לנו לפנות. כך המשכנו לעבוד במשך חודשים ללא שכר ובלי סיוע מאף גורם. זה הזוי, אבל זה הכדורגל שלנו. הוא חובבני. אין כאן אנשי מקצוע שיודעים לנהל, ואף אחד לא יודע באמת כמה הכנסות או הוצאות יש לקבוצה. אומרים לך 'הכל יהיה בסדר', אבל שום דבר לא בסדר".
"יש בישראל את כל התנאים שמתאימים לכדורגל מלבד מוסר התשלומים"
אומרים שספורט יכול להיות חלון הראווה של המדינה, זה שישמש כשגריר וישכיח את המצב המדיני והפוליטי הרגיש, אולם במקרה המשכורות הוא לפעמים עושה גם שירות רע, וגם משקף את המציאות הכלכלית הלא פשוטה.
"פניתי לפיפ"א. אני עשיתי את שלי והתאמנתי, אבל לא קיבלתי כסף וזה מצער אותי", סיפר אקסנטה בסיום, "האם אחזור לישראל או אמליץ להגיע לכאן? בוא נגיד שאבדוק טוב לעומק לפני שאחזור".
"אני חושב שהבעיה זה שהבקרה התקציבית מפתיחת העונה צריכה לקבל מהקבוצות סכום שיספיק למשכורות לכל העונה, אז שקבוצה לא תפתח את הליגה", חסן הציע, "אנחנו התמודדנו עם הכל לבד. השחקנים צריכים לשתף בבעיה, בכל עבודה אחרת כמו בנק או ביטוח מי שלא מקבל שכר לא מופיע ובכדורגל דווקא כן. במקרים כאלה הקהל צריך לפעמים להפעיל לחץ ציבורי כי זה פשוט לא צודק".
"איך אפשר לפתור את הבעיה ברמת ההנהלה? להחליף אותה", הסביר גורם אחר שעזב את הפועל ת"א, "צריך אנשי מקצוע שינהלו. כדורגל הוא עסק לכל דבר שמעסיק למעלה מ-1,000 עובדים. בפועל מי שמנהל לא באמת יודע מה ההכנסות ופועל באימפולסיביות. מחתימים שחקן ל-5 שנים, אבל שני הצדדים יודעים שהם לא יעמדו בהסכם".
"בישראל יש כל מה שכדורגלן צריך", ניתח סרגיי בסיום, "יש כאן אצטדיונים חדשים וגדולים, מזג אוויר נהדר, הרבה אוהדים תומכים וגם שחקנים מוכשרים. חבל שלא יודעים לשלם כי זה הורס את הכדורגל שלכם".
הפתגם העתיק אומר ש"אורח לרגע רואה כל פגע", והמקרה של נתניה יכול לרמז על חשבון הנפש שאנחנו כחברה צריכים לעשות לקראת השנה שבאה עלינו לטובה. לא מובן מאליו ששחקנים עולים לשחק ללא משכורות וזה לא טבעי שאותם ספורטאים גם סופגים קללות כשהם מאכזבים על הדשא. אנחנו כחברה לא צריכים לשתוק גם כשמקרים כאלה קורים לאחרים, ואז אולי דברים ישתנו. צום קל ומועיל.