דו"ח המבקר: החוק נגד אלימות בספורט לא מיושם

הטיפול באלימות ובגזענות בספורט מצד מוסדות המדינה לוקה בחסר, כך נטען בדו"ח של משרד מבקר המדינה בו בדק בחודשים מארס עד דצמבר 2014 את היישום של חוק איסור אלימות בספורט ויישומן של המלצות הוועדות שעסקו בנושא, בפרט בכדורגל ובכדורסל.

בדו"ח נטען כי מאז הוקמה המועצה למניעת אלימות בספורט בספטמבר 2009, היא לא
הציעה תכנית פעולה לטיפול בנושא האלימות בספורט ולא הצליחה לרתום את הגופים הנוגעים בדבר ליצירת מאגר נתונים על אירועי אלימות. כמו כן, לא גיבש משרד התרבות והספורט תכניות לחינוך הספורטאים בליגות הילדים והנוער, תכניות להתמודדות עם התנהגות אלימה וגזענית של אוהדים ותכניות לשיפור חוויית הצפייה במתקני הספורט.

במסגרת הדו"ח מתייחסים במשרד מבקר המדינה למינויים הכשרתם של מנהלי אירוע וסדרנים ונטען כי במשרד התרבות והספורט והמשטרה לא השלימו את גיבוש ההצעה לתיקון החוק שנועדה לשנות את תנאי הסף לכך. לפיכך, כך נטען, אין ביכולתם של בעלי תפקידים אזרחיים אלה להתמודד עם האלימות באירועי הספורט. בנוסף, בניגוד להוראות המשטרה, מנהלי האירוע אינם מגישים דו"חות סיכום אירוע למפקדי המשטרה ואלה אינם מוודאים את כתיבת דו"חות והגשתם כנדרש.  הדו"ח מצביע על כך שמפקדי המשטרה לא פעלו על פי מתווה אגף מבצעים להקצאת כוחות אבטחה - סדרנים ושוטרים בשכר - בליגות המקצועניות והקצו לכך כוח גדול ממנו בהרבה.

הדו"ח מספר על נתונים מדאיגים בנוגע להעמדות לדין במקרים של אלימות בספורט. בשלוש עונות הספורט האחרונות, 2014-2011, סגרו יחידות החקירה כ-76 אחוזים מכלל תיקי החקירה שנפתחו, כ-57 אחוזים מהם נסגרו בשל "חוסר עניין לציבור". יחידות התביעה סגרו בתקופה זו כ-38 אחוזים מהתיקים שהועברו אליהן, כ-29 אחוזים מהם בשל "חוסר עניין לציבור".אף שהחוק הקנה לקציני המשטרה סמכות לחייב אוהדים שכניסתם למגרש הוגבלה באמצעים מינהליים להתייצב בתחנת משטרה בעת קיום משחקים, ברובם המכריע של המקרים (כ-86 בחוזים) הקצינים לא מפעילים סמכות זאת. בנוסף, עד מועד סיום הביקורת לא דן הפיקוד הבכיר של המשטרה בהצעה למתווה להקמת יחידה משטרתית ייעודית לטיפול בתופעות האלימות בספורט, למרות ההמלצות בנושא.

גם בנושא הגזענות במשרד המבקר טוענים לליקויים. בדו"ח נכתב כי למרות שמתחילת 2012 הנחה המפכ"ל לתת עדיפות לטיפול בעברות גזענות - הם לא גיבשו תכנית פעולה בנושא זה, לא מיפו את המשחקים המועדים לביטויי גזענות, ויחידות השטח לא הקפידו לדווח על אירועים מסוג זה. עשייתה הלא מספקת של המשטרה משתקפת גם במיעוט תיקי החקירה שנפתחו בשנים 2014-2011 ובמספרם הדל של כתבי האישום שהוגשו במהלכן. מעבר לכך, ההתאחדות לכדורגל אינה ממצה את כל הכלים החינוכיים, המניעתיים והאכיפתיים העומדים לרשותה לצורך ההתמודדות עם ביטויי גזענות בענף הכדורגל.

בנוסף מצביע הדו"ח על ליקויים בגיבושה של תכנית חינוכית לילדים ולנוער בנושא וטוען כי משרד החינוך לא נענה לפניותיהם של ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל להיות שותף הכנתן של פעילויות חינוכיות בתחרויות של ילדים ונוער שמתקיימות, בענפי ספורט אלה, מחוץ לתחומי בתי הספר. בנוסף, איגוד הכדורסל וההתאחדות לכדורגל לא יישמו חלק ניכר מהמלצות המועצה בנוגע להגברת המחויבות של הורים לילדים ספורטאים להימנע מאלימות ולעודד את גילויי ההגינות במשחקי הילדים. ההתאחדות לכדורגל לא דנה כלל בהמלצות ועדת זליכה העוסקות בדרכים לרתימת ההורים להפחתת ההתנהגות האלימה במשחקי זליכה ליגות הילדים והנוער שמתקיימים מחוץ לתחומי בתי הספר.

משרת התרבות והספורט, מירי רגב, נמסר בתגובה לכתבתנו, שירי אלג'ם: "אני מברכת את מבקר המדינה על הדו"ח החשוב הזה ועל הדיון הציבורי בעניינו. דו"ח המבקר לשנת 2014 שפורסם היום מתאר את מה שעלה מהמציאות בשטח במשך שנים. הבעיות והכשלים החמורים בסוגיות השונות בספורט ובעיקר בנושא האלימות, הובאו לשולחני עם כניסתי לתפקיד ונידונו לעומק בוועדה שהקמתי. טיוטת הדו"ח הנ"ל, ממצאי ועדות העבר ומסקנותיהן מהווים בסיס למדיניות אותה אני מובילה ועיקרה – אפס סובלנות לאלימות. הדיון המעמיק שהובלתי בחודשים האחרונים הבשיל לכדי ביצוע ובימים הקרובים אציג שורת החלטות מהותיות שבאמצעותן אנו נלחם באלימות במגרשים באופן נחרץ ומשמעותי כפי שלא נעשה בעבר. האלימות פוגעת בספורט הישראלי, בספורטאים ובאוהדים, אנו נפעל בנחישות לעצור זאת".