עם אותם שחקנים שהעריצו אותו, באותה סביבת עבודה שחיבקה, אבל בטיימינג אחר לגמרי - ירח הדבש השני של אוסקר גארסיה ומכבי תל אביב נגמר באכזבה גדולה עוד לפני שהתחיל. לבעיות המקצועיות עוד נגיע, אבל קודם כל חייבים להתייחס לרמה האישית.
החיים שלנו כישראלים בישראל אולי נראים לנו כנורמליים, אבל לכל מי שמגיע מבחוץ הם בית משוגעים של ממש. במהלך התקופה שלי בסנטאנדר ובסלמנקה, כשהצעתי לשחקנים מספרד לבוא לישראל הם שאלו אותי איך אנחנו חיים שם, הרי כל הזמן בחדשות רואים מלחמות. ניסיתי להסביר שזה רק בגבול, אבל לך תסביר להם איך מתנהגים וחיים כשיש טילים ופיגועים במרכז. לך תסביר את מה שאנחנו מתקשים להסביר לעצמנו. האזעקה מבהילה, אתה נכנס לממ"ד ואז צא לשיגרה, לאימון ולמשחק. במקרה הטוב.
זה פגע באוסקר, זה פגע במכבי וזה פגע בשחקנים שמרגישים מיד כל אנרגיה שלילית או משהו כבוי אצל המאמן שמולם. אוסקר הגיע למכבי ת"א אחרת. כזו שהוציאה מקסימום מהסגל שלה במשך שנתיים. בלי אותו רעב אמיתי לתארים שכל כך בלט כשאוסקר וג'ורדי הגיעו לראשונה. לפני שנתיים היה זמן לעבוד בקיץ. בחירת השחקנים תאמה אז לאג'נדה של שחקנים רעבים עם מוסר עבודה גבוה. היום הציפיות אחרות, הקרב על אירופה מתחיל קודם, השחקנים כבר מגיעים ריגשית ממקום אחר. היה צריך לרענן את הסגל הרבה קודם.
עצם העובדה שאנחנו נמצאים כבר עשרה משחקים בתוך העונה ומכבי עדיין לא שיחקה בבלומפילד, והרגישה כמו תיירת בדיוטי-פרי כל שבוע גרמה לסדק ועוד סדק במרקם המושלם שקיוו לו. הקבוצה משחקת רע, בקצב איטי ובמרחקים גדולים. מכבי כבויה כמו אוסקר. מי שמאשים אותו שהוא לא גיבור, כנראה לא מבין שהמציאות ההזויה שלנו היא לא נחלת כל העולם. אף אחד לא חתם על חוזה בשביל לחיות תחת פחד ממלחמה. תחת היסטריה של משפחה רחוקה.
יכול להיות שעם תוצאות אחרות גם היתה לו סבלנות גדולה יותר, אבל חוסר היכולת שלו להשפיע על הקבוצה ולהתנתק מהבעיות תסכלו אותו. בקיץ הזה מכבי קיבלה מכה אחר מכה בכנף. היא על סף הדחה מאירופה ולא מוצאת כרגע תחליף הולם לג'ק אנגלידיס שהיה משמעותי מאוד. אולי פאקו אייסטראן, המאמן הזר החדש, שרעב להצלחה בתחילת דרכו כמאמן ראשי , יצליח להפיח חיים במועדון שכרגע מחפש דופק הרבה יותר מהיר.