מגיע לו פסל: עומר גולן הוא זן מיוחד וכדאי שילמדו ממנו

 "בסופו של דבר, אני חש רגשות מעורבים לגבי הקריירה שלי"

בגיל 31 וחצי וכשברזומה שלו 86 שערים במכבי פתח תקוה, 8 שערים בנבחרת ישראל ו-13 שערים בלוקרן, עומר גולן תלה את הנעליים. רזומה עשיר, חווית חו"ל שלא כל שחקן זוכה לה, אהוב, מנהיג ונאמן למקור. ולמרות זאת, לחלוץ רגשות מעורבים לגבי הקריירה שלו.

"הייתי עצוב בתקופה הזאת אבל באמת הקרבתי את הגוף שלי למועדון"

אני לא זוכר שחקן ישראלי נוסף, כזה שהצליח גם בחו"ל, שלא נסחף אחר הפופולאריות, הכסף והתקשורת. שחקן שנשאר לעמוד על שני עמודי התווך שלו והיה נאמן למקור, שבסך הכל רצה עוד עונה בינונית למועדון קטן. מעטים יודעים שהוא שיחק ושרד בליגה הלאומית עם פציעה של שנה וחצי (מיניסקוס ושחיקה בסחוס) כדי לעזור למועדון לעלות לליגה הבכירה.

"הלב שלי יקר, ולאהבה אין מחיר"

בודדים (6 אנשים ליתר דיוק) יודעים שבשנת 2008, אחרי שהגיעו לכל ההבנות הנדרשות עם משפחת לוזון, מכבי תל אביב הניחה חוזה רשמי וחיכתה לחתימה של עומר. והוא בשלו: בארץ אשחק רק במכבי פ"ת. גם שחזר מלוקרן הבלגית קיבל הצעות מקבוצות בארץ, אך טרם נסיעתו נתן את מילתו ללוזונים שחזרה לארץ תהיה רק לבית. אפילו למכבי חיפה הודיע שישחק רק בפתח תקווה.

עומר גולן הוא השחקן היחיד בארץ שרק הלב החליט בשבילו (הלב והראש החליפו תפקידים) לאן הוא צריך ללכת, ואל תשכחו שמדובר במכבי פ"ת הקטנה.

אני חושב שכישרון כמו גולן, עם נתונים ברמה שלו, היה חייב ללכת לפחות לאחד מארבעת המועדונים הגדולים בארץ, וכולם היו מרוויחים מכך. פוטנציאלית, פיזית, כושר, נתונים וכישרון – עומר גולן יותר טוב מראדה פריצה ואחרים, עם ערך מוסף שקשה למצוא: הוא גם מנהיג, מלא כריזמה וקשיחות מקצועית עם חדווה למשחק. רק חבל ש-15 אלף צופים בבלומפילד או חיפה, או 25 אלף בטדי, לא זכו ליהנות משחקן כזה.

כבר שלושה חודשים – בשקט, בשקט - עומר לומד את כל תפקידי הניהול במכבי פ"ת, עוקב אחרי בניית אימונים, נסע למלטה לראות חלוצים בחודש שעבר ולומד אפילו עבודה מול ספקים וחוזים. המטרה, כרגע: להוסיף לו טייטל של מנכ"ל. רק שהפעם מקווים שהראש והלב יחשבו ביחד וגולן ילמד, יצבור ניסיון ומחוץ למגרש גם יגיע למועדונים הגדולים. אסי רחמים ואיציק קורנפיין הם ללא ספק מודל לחיקוי.

זה הזמן והמקום לומר למשפחת לוזון שאפו ענק על שהצליחו להשאיר לב מזהב ששווה הרבה באורווה מצומצמת ודועכת. רוטשילד וז'בוטניסקי בטח היו שואלים אותם מתי יונח הפסל עבור גולן בפינת הרחוב בפתח תקווה.