הכדורגל הישראלי הוא מותג בירידה כבר כמה שנים טובות, וראשיו עושים מאמצים גדולים להבין למה - למה הקהל לא מגיע, למה הרייטינג לא ממריא, למה תדמיתו של הענף בציבור היא שלילית כל כך. השאלה האמיתית היא עד כמה בהתאחדות יסכימו להודות שהסיבה העיקרית להצבעת אי האמון בכדורגל שלנו היא אחת: לא נעים ולא נוח להיות אוהד כדורגל בישראל.
לא חסרות דוגמאות לחוויות שליליות באיצטדיונים ברחבי הארץ - אלימות, דוחק בכניסות, מחירים מופקעים, עישון מאסיבי ביציעים וכל זאת לפני שמתייחסים לרמת המשחק. האוהד הממוצע חוזר לא פעם מתוסכל הביתה, ולרוב הדבר כלל לא קשור לתוצאה. לאיתן צ'רי, חובב כדורגל מן השורה, זה קרה בשבת החולפת. צ'רי, אוהד הפועל ב"ש, הגיע למשחק מול מכבי פ"ת באיצטדיון המושבה, ולא בדיוק נהנה מהכנסת אורחים. את סיפורו האישי הוא מביא כאן:
שמי איתן צ'רי,
אני אוהד ספורט וכדורגל ומעודד את בני הצעיר בן ה-15 להתחבר לתחום, ואף לוקח אותו עמי מילדות למגרשים כדי שיספוג את האווירה והחוויה. בשבת האחרונה, ה-1 במרץ 2014 באתי מבאר שבע עם בני לצפות במשחק מול מכבי פ"ת במושבה. ניגשתי לקופה וביקשתי לרכוש לבני כרטיס ילד, כפי שאני נוהג בכל מגרש מסודר המכבד את עצמו, אך להפתעתי ענה לי הקופאי כי אין כרטיסי ילד למכירה. ביקשתי כרטיס חייל, אבל גם זה לא היה בנמצא. בלית ברירה, שהרי לא יכולתי להשאיר את הילד בחוץ, רכשתי עבורו כרטיס בוגר במחיר של 90 שקלים.
במורת רוח ובתחושת חמיצות בגרון על המחיר הלא הוגן, שילמתי לקופאי עבור הכרטיס. תחושתי כי עושקים אותי לאור היום התבררה כעובדה בשטח בתוך שניות. בזמן המתנתי לעודף של 10 שקלים, משטר של 100 שקלים שהגשתי, הכריז לתדהמתי הקופאי כי אין ברשותו כסף קטן כדי להחזיר לי עודף. מיותר לציין כי נתקפתי הלם, להתנהגות כה שערורייתית לא ציפיתי.
מי היה מאמין שכך מתנהלת קבוצת כדורגל בליגת העל בשנת 2014? בשפת הרחוב קוראים לזה שכונה, פשוט שכונה. זט התנהגות מעליבה ומשפילה המזכירה את מגרשי הכדורגל בשנות ה-70 של המאה הקודמת, ולא את העת המודרנית.
הלחץ בתור לקופה הלך והתגבר, מה שהביא את הקופאי לדרוש ממני ברוב חוצפתו לפנות את המקום, ולהשלים עם העובדה כי הוא "גוזל" ממני 100 שקלים, 10 שקלים יותר מהמחיר הנקוב, ועוד עבור אוהד קטין. מי יודע כמה פעמים חזר תרגיל ה"מצטער, אין לי עודף" באותה השבת. אוי לה לאגודה שכך הם פניה ואלו הם נציגיה. בושה, בושה וחרפה.
וכאילו כדי להוסיף חטא על פשע, כשביקשתי לרכוש קפה במזנון הוגשו לי כוס קלקר ושקיק קפה, כמו זה המחולק במלונות, ושילמתי על כך 10 שקלים. כשביקשתי לחזק את המשקה וביקשתי תוספת אבקה, גבה ממני המוכר 10 שקלים נוספים. בסך הכל 20 שקלים עבור כוס קלקר, מים חמים ושקיקי קפה תעשייתי. שוד וגזל לאור היום.
ככה מעודדים הגעת אוהדים, נשים וילדים למגרשי הכדורגל? כך רוצים ליצור חוויה משפחתית? אני דורש בזאת שהנהלת מכבי פ"ת תתנצל בפניי ובפני בני על החוויה המסויטת שהיתה מנת חלקנו. על העושק, על חוסר האונים ועל חוסר ההגינות. חבל, כך בדיוק מאבדים אוהדים וצופים, וספק אני אם משחקיה של מכבי פ"ת משופעים בהם. באשר אליי, לא בטוח שאחזור לפקוד את איצטדיון המושבה בפ"ת.
מכתב התלונה הועבר למנכ"ל ההתאחדות לכדורגל ולמנכ"ל מכבי פתח תקוה. העתק נשלח לשרת הספורט לימור לבנת ולהנהלת הפועל באר שבע.
תגובתם המשותפת של משרד הכרטיסים "לאן" ומכבי פתח תקווה: "1,200 כרטיסי ילד ונוער נמכרו בשבת האחרונה לאוהדי הפועל באר שבע, זוהי כמות גדולה מהרגיל. כנראה שאותו אוהד הגיע מאוחר לקופות ולכן לא נשארו כרטיסי ילד ונוער למכירה". בנוגע לטענה כי לא היה עודף בקופות: "היו מספר דקות בהן לא היה עודף, ביקשנו מכל האוהדים לחכות בסבלנות מספר דקות, היו מספר אוהדים שהעדיפו שלא לחכות".