טיפ לזהבי ועצה לילדים: תלמדו מיואב זיו

זה היה משחק עונה של ממש, ולא סתם שלושה שבועות לפני שריקת הפתיחה נגמרו כל הכרטיסים. שתי הקבוצות באו כדי להוכיח: מכבי תל אביב חיפשה חותמת לכך שהיא הקבוצה הטובה בישראל והפועל באר שבע רצתה להראות שהיא נמצאת בצדק במעמד הזה. האווירה ביציעים הייתה יוצאת דופן, עם עידוד בלתי פוסק מצד שני הקהלים וללא טיפת אלימות. אפשר גם אחרת, הא?

• חולים על כדורגל ישראלי? היכנסו לעמוד המיוחד>

פאולו סוזה קיבל את החותמת שהוא חיפש כבר בפתיחה, ואפילו הוא לא חלם על פתיחה שכזאת. אחרי פחות משמונה דקות הוא כבר הוביל 0:1, היה ביתרון מספרי וערן זהבי עמד על נקודת ה-11. אבל פה הגלגל התהפך. אני חייב לתת טיפ לזהבי: יש מצבים מסויימים שהם מומנטום של עונה שלמה. רגעים שבהם צריך לרסק את היריב ולא במשחק הספציפי, אלא לטווח הארוך. במצב כזה לא מתחכמים עם פנדל יפה, אלא לוחצים על הדוושה ודורסים. בועטים כדי לקרוע את הרשת ולהרים את האצטדיון באוויר.

מנקודת מבט של שוער, הפנדל הזה היה מזלזל ומי כמוני יודע כמה שוערים מעדיפים לספוג פצצה לפנים ולא צ'יפ שכזה. בעונה מצוינת של זהבי, כשהוא המנהיג הבלתי מעורער של הצהובים, הוא היה חייב למצוא את הקילר אינסטינקט שלו ולגמור את ב"ש. במקום זה, הוא החזיר את אלישע לוי למשחק. האורחים הוכיח שהם קבוצה מספיק טובה. למרות שהיו ב-10 שחקנים, הם הוכיחו מאיזו חומר הם קורצו, נשארו יציבים, יצאו למתפרצות ואפילו חזרו למשחק עם שוויון מרהיב.

הדקה ה-45 הייתה הרגע המכריע של המשחק. קרלוס גארסיה הוכיח שוב שכאשר עובדים כל כך קשה בהגנה, קוצרים את הפירות בהתקפה. הבלם של מכבי בא על שכרו עם שער שני העונה והוציא את כל הרוח מהמפרשים ב"ש. במחצית השנייה כבר הייתה קבוצה אחת במגרש, שהניעה כדור ולא נתנה לאורחים לגעת בו. החילוף של יצחקי ומיטרוביץ' היה יכול להיות מוקדם יותר, כבר בחצי הראשון, וככה מכבי הייתה מוצאת יותר שטחים פנויים בצפיפות שאלישע לוי יצר לאחר ההרחקה. בכלל, נראה שהאדום פגע במכבי יותר מאשר בב"ש בגלל צורת המשחק. לאורחים יש מזל שיש להם שחקן כמו ברדה, שהוכיח שלא משנה איפה הוא משחק, חלוץ, קשר התקפי או הגנתי, הוא עובד על המגרש, עושה פעולות חכמות ונותן הרבה שקט וביטחון לחבריו.

שני שחקנים שראויים למחמאות הם יואב זיו ודור מיכה. זיו אוכל הרבה מרורים מהתקשורת, מהקהל ובעצם מכולם. הוא תמיד נותן 100 אחוז, סוגר את האגף שלו והפעם ניטרל את מאור בוזגלו - השחקן בכושר הטוב בארץ. גם אם יש הרמות שלא הולכות לו, זה קורה. אין תחליף ללב שלו ולאהבה שלו למשחק והלוואי וכל שחקן צעיר ייקח דוגמא מהרצון וההקרבה. מיכה תפס את המשבצת שלו בלי הרבה יהירות ושחצנות. הוא חורש את הקו, עושה עבודה גם כשהוא קיצוני במערך של 3 בלמים וגם כשהוא קשר. מיכה נותן למכבי ערך מוסף עם כדורי עומק ורואים שהוא חושב בכל מסירה.

כשברק בדש נכנס ראו כמה הוא התרגש. בדש הבין כנראה עד כמה ההבדל בין מכבי ת"א לק"ש גדול – עם כל הכבוד לקבוצה של איזי שירצקי. ככל שיעבור הזמן הוא יכיר את המועדון ויתאים עצמו לשיטה ואני בטוח שהוא יצליח.

בנוגע לב"ש, הקבוצה של אלישע לוי תצטרך להמשיך את המאבק הזה עד הסוף ואם היא תמשיך ככה עוד יש לה סיכוי לזכות באליפות. אפילו אם זה לא יקרה והיא תסיים במקום השני, הפעם יזכרו, בצדק, גם את הסגן של בר כוכבא. ב"ש צריכה קבוצה טובה וחזקה, הכדורגל בעיר חשוב לכולם וראו את הקהל הנפלא. גם לליגה טובה שב"ש תהיה קבוצת צמרת.