החלוץ הכי חם, וזו שמעל כולם. נבחרת המחזור

אפשר לספר על הניצחון של בני יהודה בחוץ מול בני סכנין. יש לא מעט מה לכתוב גם על השער של מירקו אורמוש בדקה ה-92 בווסרמיל ועל החזרה של הפועל ת"א למסלול הניצחונות, שוב מול עשרה שחקנים. אבל אפשר לחסוך במילים, לכתוב שמכבי ת"א שוב הוכיחה עליונות ולסכם בקצרה: ברק יצחקי. איזה שער אדיר. המחזור ה-16 – כל המצטיינים.

שוער: אופיר מרציאנו (מ.ס. אשדוד)

אחרי מספר משחקים שבהם ישב על הספסל, קצת כדי להעיר אותו, השוער התעורר. מרציאנו עצר מול ק"ש את אחת מהצלות העונה ללא ספק, כזו ששוות ערך כמעט למספרת של יצחקי, רק מהצד השני. בדקה ה-13 זו הייתה עצירה יפה לאחמד עאבד, אך בדקה ה-40 הגיע רגע השיא שלו: אופיר מזרחי בעט חזק ומדוייק, מרציאנו משום מקום עצר עם יד אחת. בסוף זה היה שווה 3 נקודות.

מגן ימני: שרן ייני (מכבי ת"א)

מלך האריות קרא לו לירן שטראובר בטור שלו, ואולי בצדק. כמה נחישות בגול, פשוט לא ייאמן. אלף שחקני חיפה ניסו להרחיק, שוב ושוב ושוב, אבל שרן ייני אחד השתלט על הכדור וניסה וניסה עד שזה נכנס. קפטן אמיתי, משחק עם מלא ביטחון.

בלם: קרלוס גרסיה (מכבי ת"א)

טיבי טעה מול סכנין, טיבי טעה מול ב"ש, טיבי שבר נבדל וטעה מול תורג'מן. אבל קרלוס גרסיה כמעט ולא טועה. הוא נותן שקט להגנה, מחפה על טעויות של חבריו והופך למנהיג אמיתי.

בלם: אדי גוטליב (הפועל עכו)

הפועל עכו יצאה לווסרמיל לפגוש את ההתקפה המפחידה של אלישע לוי, ולמרות שער מוקדם לא נשברה. גוטליב, בלם הנבחרת הצעירה, הוביל את הקו האחורי לצאת קדימה וללחוץ גבוה יחסית את המארחים, מה שהשתלם בסופו של דבר.

מגן שמאלי: אורי שטרית (הפועל רמה"ש)

בשקט בשקט, רמה"ש כבר קבוצה לגיטימית ואף אחד לא יכול לשים את האצבע עליה כיורדת בטוחה. אורי שטרית נותן לה המון נסיון באגף שמאל של ההגנה, עולה כמעט כל התקפה ועושה עבודת הגנה שקטה ויעילה.

קשר: ניקולה מיטרוביץ' (מכבי ת"א)

בכל משחק חשוב באמת, כזה שפאולו סוזה קצת דרוך לקראתו, מיטרוביץ' בהרכב. הסרבי, "שחקן של מאמן", נותן לזהבי וראדי המון חופש לצאת קדימה, כמעט ולא מאבד והשילוב שלו עם גל אלברמן פשוט מעולה.

קשר: בן רייכרט (עירוני רמה"ש)

מצד אחד הוא מורחק יותר מדי, עושה עבירות טיפשיות ומדבר עם שופטים. אבל מצד שני, כמה כישרון. רייכרט הוא אחד המרעננים הגדולים של העונה, והשער מול רעננה הוא עוד חותמת לכך. לא נבהל מהפיגור, לקח את המשחק עליו ואולי בסוף ימצא עצמו בקבוצה גדולה.

קיצוני: גילי ורמוט (הפועל ת"א)

הוא ניסה וניסה וניסה, אבל לא תמיד היה עם מי. במשך רוב דקות המשחק במושבה, ורמוט היה נראה די לבדו. זגורי היה חלש, ספורי לא ממש תרם והפועל הייתה תקועה כשרק ורמוט מנסה. בסוף הכל הסתדר, ורמוט כבש את שערו השני העונה והאדומים ניצחו. במשחקים מסויימים הוא הברק היחיד בחלק הקדמי (למעט דמארי שכובש).

קיצוני: אמיר עגייב (בני יהודה)

השער של הקיצוני של יוסי אבוקסיס היה חותמת למשחק גדול שלו, כזה שבו נכנס לנעליים של עוז ראלי וסיכן שוב ושוב את השער של קנדיל עם לא פחות מ-5 בעיטות. עגייב מהיר מאוד ודריבליסט מעולה, הוא רק צריך קצת הדרכה וכיוון.

חלוץ: ברק יצחקי (מכבי ת"א)

כן, הוא נלחם. כן, הוא עושה הגנה. כן, הוא בכושר מעולה. כן, הוא שחקן קבוצתי. אבל: ברק יצחקי זה העקבים בחלק ההגנתי כדי לצאת להתקפה. ברק יצחקי זה לעלות לכדור גובה מעל פלאח וצוצאליץ' שגבוהים ממנו ב-20 ס"מ. ברק יצחקי זה לעלות למספרת מטורפת, ולדעת שזה ייכנס. (המצטיין של המחזור).

חלוץ: זרקו קוראץ' (הפועל חיפה)

הפועל חיפה שוב כובשת בתרגיל בבעיטה חופשית מול בית"ר ירושלים לאחר חסימה ותנועה לצד הרחוק, הפעם היה תורו של החלוץ לבצע זאת. קוראץ' כבש את התשיעי שלו, ונראה שליואב כץ כדאי להחתים אותו מהר.

מאמן: יובל נעים (הפועל עכו)

נכון שגם רעננה ורמה"ש יצאו עם נקודה מווסרמיל, אבל הן הסתגרו יחסית. עכו באה להתקיף. ללחוץ. לנצח. בדקה ה-92 זה השתלם לה כשכל שחקני הקבוצה כמעט היו בחלק של המארחים, אורמוש וספאדסיו התמסרו ונעים יכול היה לחגוג נקודה חשובה.