המהפך: מכבי ת"א חיסלה את המונופול של מכבי חיפה

"מכבי תל אביב בכדורגל לא בדרך להיות מכבי תל אביב בכדורסל, יש קבוצות שיכולות להתחרות בה. היא אפילו לא תהיה מכבי חיפה בכדורגל ששלטה פה במשך 20 שנה". בזמן שאתם בטוחים שהליגה סגורה העונה ובעשר הקרוב, אלון חזן ועמרי אפק חושבים אחרת.

כל המספרים לקראת המפגש המסקרן - בלחיצת כפתור

ב-20:50 יעלו מכבי ת"א ומכבי חיפה לכר הדשא בבלומפילד, כש-14 נקודות מפרידות בין הקבוצות, אך כלפי חוץ נראה שהרבה יותר מפריד בין המועדונים. אם הירוקים התהדרו עד עכשיו בהתנהלות 'אירופה-סטייל', הצהובים יכולים להתהדר בכך שהם כבר שם. באירופה. "מכבי בדרך לבנות שושלת. בכדורסל עצרו אותם על ידי חוקים, אבל בכדורגל לא יעשו זאת. אי אפשר להעניש קבוצה שמנוהלת כמו שצריך". בוני גינצבורג, פעם שוער ירוק ופעם צהוב, חושב אחרת מאפק וחזן. הוא כן מאמין שלפחות נכון לעכשיו - מכבי בלתי מנוצחת.

אז איך קרה שאחרי שהירוקים חגגו תשע אליפויות ב-20 שנה, כשבזמן המקביל הצהובים הסתפקו בארבע, היוצרות התהפכו ונראה שהכדורגל הישראלי הפך להצגת יחיד של מכבי ת"א – בזמן שמכבי חיפה, לראשונה מאז שנת 2000 - תציין שלוש שנים ברצף ללא אליפות?

"כרגע נראה שג'ורדי קרויף הוא ההבדל בין הקבוצות והיתרון הגדול של מכבי ת"א. ראינו שבקיץ התחלף המאמן – אוסקר הלך וסוזה הגיע – ועדיין השליטה של מכבי נמשכת", מסביר אפק. גם מאמן נבחרת הנערים בטוח: "למכבי חיפה חסר את ג'ורדי קרויף. אחד כזה משלה. בעלים דואג לכסף, המאמן דואג להכל על הדשא, אבל צריך מישהו שיחבר ביניהם".

אחרי עשרות שנים שיעקב שחר גרף מחמאות על אופן הניהול שלו, פתאום הוא נאלץ לפגוש מציאות אחרת. כזו שמחמיאה לקבוצה מקריית שלום – סמל הבלאגן וחוסר הסדר של שנות ה-2000. כזו שמבקרת אותו, את הרכש שהוא עושה ואת הכוורת המקצועית. והכי גרוע עבורו, הביקורת נראית מוצדקת לאור התוצאות על כר הדשא. כדורגל, אתם יודעים, בסופו של דבר התוצאה חשובה מהכל. במיוחד בישראל.

שוער העבר של מכבי, לירן שטראובר, דווקא מחמיא לירוקים: "הכוורת הניהולית והמקצועית של חיפה הוכיחה עצמה ועוד תוכיח עצמה. יש שם מחלקת הנוער שמייצרת שחקנים ותייצר לעוד הרבה שנים. כל מה שקורה שם כרגע זה תהליך שגם מכבי ת"א עברה אותו, שובע מסויים. שחר ובנאדו יצטרכו למצוא דרך לייצר את הרעב מחדש". בוני, חושב פחות או יותר בצורה זהה: "חיפה יכולה לתת פייט בעתיד גם בתקציב נמוך ב-30 אוז. יש שם בסיס טוב. היא צריכה למצוא את השחקנים הנכונים ולהמשיך לייצר שחקני בית".

"למכבי חיפה אין בעיות כלכליות והיא יכולה להתמודד עם מכבי ת"א. היא זכתה באליפויות גם כשבית"ר העמידה תקציב גדול יותר, וגם כשמכבי עשתה את זה", גורס חזן, אך מיד מוסיף: "מכבי עשתה קפיצת דרך משמעותית בניהול, וכרגע שחקנים מעדיפים לשחק אצלה. אם פעם שחקן היה מעדיף את הסדר והניהול של חיפה, היוצרות התהפכו". אפק, ששיחק בחיפה בעבר, נוגע פחות או יותר באותה נקודה: "במכבי חיפה צריכים לבדוק טוב מה לא עובד בכל מערך הסקאוטינג, במיוחד בשחקנים ישראלים. איך פגעו בשנים האחרונות רק עם חן עזרא, והיתרם יורדים אצלה ברמתם, כשמכבי, מנגד, מביאה שחקני ליגה טובים כמו ראדי, טיבי, בן הרוש ואיינבינדר, שאצלה הופכים לכוכבים".

כשמדברים על ההתנהלות ועל המערך המקצועי, גם חזן וגם אפק בטוחים: "לא בטוח שליעקב שחר יש את היכולת להתנתק ולא להיות מעורב כמו שגולדהאר לא מעורב, אבל אולי אין לו ברירה". חזן מסביר לעומק: "בנאדו מאמן טוב, מוכשר, ויכול להיות שבעתיד הוא יהיה מהטובים בליגה, אבל הוא צריך עוד מישהו לצידו. עוד זווית מקצועית. אי אפשר להסתפק במנכ"ל ובבעלים, צריך מישהו שיחבר את כל המערכת". אפק, חושב אפילו רחוק יותר: "בעקבות המשך דרכו של גוטמן בנבחרת, אולי שחר צריך לחשוב על מיניו של מאמן זר. אם הוא הולך על ישראלי, אז האפשרויות הן גרנט, רוני לוי או בנאדו. ואם הוא מחליט על בנאדו, אולי הוא יוכל להיעזר במנהל מקצועי זר שישדרג את מערך הבקרה והסקאוטינג".

"מכבי חיפה לא מועדון פחות מקצועני ממכבי ת"א, אבל יכול להיות שצריך לעשות שם התאמות. ההבדל המשמעותי הוא שיעקב שחר חי ומבין כדורגל וגולדהאר לא, ולכן במכבי הביאו שחקן חיזוק כמו קרויף. יכול להיות שחיפה צריכה עוד מישהו כזה שיועיל למערכת - אבל זה לא יהיה פשוט למצוא מישהו שמתאים כמו ג'ורדי", טוען שוער גלאזגו ריינג'רס בעבר.

בראיון לאתר ערוץ הספורט סיפר קרויף כי הביא 9-10 זרים במחיר כולל של 225 אלף יורו. הכל תוצאה של עבודה נכונה, השקעה, חיפוש ואיתור השחקנים הנכונים. בחיפה, להבדיל, שילמו מיליוני שקלים על יוריצה בולייאט, דינו אנדלובו ואחרים. לא חיפשו מציאות איכותיות בפינצטה, אלא פתחו את הארנק במקומות הלא נכונים. שם נופלת חיפה של השנים האחרונות – רכש חסר פרופורציה. דיבורים על שפיות כלכלית מצד אחד, ובזבוז חסר הגיון מנגד. אוראל דגני, חן עזריאל ואחרים הם דוגמא אחת. גולסה ועמאשה הם דוגמא מסוג אחר. שני שחקנים שהובילו את הקבוצה, מתייבשים ביציע. מקבלים שכר לא נמוך מבלי יכולת לתרום. וגרוע מכך, פוגעים במרקם הקבוצתי.

"השקט התעשייתי, זה שהיה חסר כל כך הרבה שנים בצהוב, קיים שם סוף סוף. מושג המאמן בכדורגל הישראלי קיבל נקודת מבט שונה בזכות מכבי - גם העונה וגם בעונה שעברה - רואים שיש שם דרך", טוען שטראובר ומוסיף: "אם מכבי תמשיך להתנהל בצורה הזאת, מחוץ למגרש ובתוכו, היא בהחלט יכולה לפתח שושלת בכדורגל שלנו. יש שם יכולת לשמור על הגחלת לוהטת כל הזמן. זה מתחיל מחוץ למגרש ומחלחל פנימה".

למרות הפערים שמצטיירים, ובהתאם לפתיחת הכתבה, שחקני העבר בטוחים שהמרחק בין הירוקים לצהובים הוא פחות מ-95 ק"מ. "מכבי חיפה עדיין לא במרחק כזה גדול ממכבי ת"א. אם יעקב שחר ירצה להביא בקיץ שחקנים בכירים בגל האצטדיון החדש – הוא יעשה זאת בהצלחה", בטוח אפק. חזן מגבה אותו: "אי אפשר לבטל את חיפה. זה מועדון אדיר".