רמזור אדום: רן בן שמעון, ורמוט ושכטר בצומת המרכזי בקריירה

לפני שבוע, הכתבה הזאת הייתה נראית אחרת לגמרי. היינו מספרים לכם על ההתחדשות של הפועל תל אביב. על האופטימיות. על חדר ההלבשה המעולה ועל השינוי שחולל רן בן שמעון. אבל ב-90 דקות, הקיץ של הפועל התהפך. ההדחה ממוקדמות הליגה האירופית, עוד לפני שלב הפלייאוף, החזירה את הכותרות שמבשרות על ביקורות אישיות בתוך הקבוצה, אי ודאות כלכלית, וכישלון בעמידה במטרות.
אבל אי אפשר לחרוץ את גורל העונה של הפועל ת"א עוד לפני שהתחילה הליגה. במועדון עשו הקיץ הכל רק כדי להשכיח את העונה שעברה. רן בן שמעון קיבל את המנדט המוחלט בקבוצה. הוא בוחר את הרכש, הוא בוחר את מי לשחרר (טוב, במקרה של אלרואי כהן הייתה דחיפה קלה מההנהלה...), והוא אפילו הסופרווייזר של מחלקת הנוער. לא פחות מ-12 שחקנים צירפו האדומים, אבל רק בסוף העונה שעברה עזבו יותר מ-15 שחקנים, שחלקם הצטרפו רק בחלון ההעברות בחודש ינואר.

בן שמעון התחיל בייבוא שחקנים שהוא יכול לסמוך עליהם. במגרש ובאופן אישי. הראשון היה בראיין גרזיצ'יץ', שעדיין לא מזכיר את הגרזן מעונת האליפות בק"ש, וזה המשיך בדני עמוס, בצעד שנוי מאוד במחלוקת שהביא למעשה להדחת בוריס קליימן מעמדת השוער הראשון. כרגע, שני שחקני הרכש עדיין לא עונים על הציפיות, למרות כמה הצלות משמעותיות של עמוס במהלך המוקדמות באירופה. בדיוק כמו בעונה שעברה נראה כי החוליה החלשה של הפועל היא ההגנה. ברנקו איליץ' ויורגן קולין לא בדיוק נראים כאילו שיחקו יחד בקפריסין, ובקבוצה לא יסתפקו בשמעון הרוש  או ביגאל אנטבי בעמדת המגן השמאלי, ולפני פתיחת העונה נראה שהפועל תנסה לחזק את המשבצת.

גם בחלק הקדמי, ישראל זגורי ייצר הרבה כותרות בעונת המלפפונים, אבל הכותרת המרכזית שלו בינתיים היא על המגרש -  עוד פרשת פנדל מיותרת ותנועה לא רצונית לעבר הספסל.  אם הפועל הייתה עוברת שלב, אפשר להניח שרן בן שמעון היה מטפל בנושא בחומרה רבה, אבל אחרי ההפסד, המאמן בחר בצדק להתרכז ביכולת הרעה של כל הקבוצה שלו. ברור שעבור זגורי, המקרה הזה הוא כרטיס צהוב. האדומים יכולים להתנחם, לפחות, במספר מוקדים לאופטימיות – איתי שכטר שהתחיל להזכיר את הניצוצות של פעם, גילי ורמוט שעצם החזרה שלו למגרשים מציפה אושר את האוהדים, ועומר דמארי, שגם אם נעלם לפעמים, כבר עם 5 שערים בארבעה משחקים. הפועל מתעקשת שהוא לא יימכר, וזאת אמירה חשובה מאוד. 

במועדון אופטימיים לגבי היכולת של הקבוצה ומאמינים שה"חיבור" יגיע ואיתו גם היכולת הטובה. המאמן, למרות הביקורת, מקבל גב מלא מההנהלה וגורמים כמו בעל המניות עידו חג'ג' מכריזים שהפועל תרוץ לאליפות. השחקנים מעידים על אווירה טובה בתוך הקבוצה ולמרות שיש כוכבים כמו ורמוט ושכטר, אין משחקי מעמדות, כולם ביחד. גם שחקנים שעדיין לא קיבלו את הצ'אנס שלהם, מביעים הרבה ההערכה למאמן. 

ההדחה מאירופה עוררה שוב את השאלה הכלכלית בעקבות הפסד של 10 מיליון ש"ח, כשחשוב לזכור ש-4 מתוכם כבר חושבו בתוך התקציב שמוערך בכ-45 מיליון ש"ח. אם מדברים על חיזוק, הרבה תלוי ביד שיכניסו בעלי המניות לכיס. חג'ג' טוען שהוא מתכוון להביא חיזוק משמעותי, אבל גורמים אחרים בתוך המועדון לא כל כך אופטימיים.

השאלה היא איך בן שמעון יסתדר עם הספסל. ריף מסיקה לדוגמא עושה רושם מצוין באימונים, אבל עדיין חסר ניסיון. אברהם צ'קול, עומר פדידה ורן יצחק מרכיבים ספסל שלא ברור איך יעבוד. אם במכבי ת"א אומרים שהספסל מרכיב אחלה קבוצה לליגת העל, ומכבי חיפה יכולה להרשות לעצמה לחנך את אייל גולסה ועדיין לעבור שלב באירופה, נראה שהפועל תצטרך לסחוט את המשאבים שלה עד הטיפה האחרונה כדי להתחרות בשתי היריבות העיקריות שלה, כש-8,000 המנויים ינסו לדחוף אותה בעיקר במשחקי הבית.

הצטרפו: איתי שכטר, ישראל זגורי, ברנקו איליץ', יורגן קולין, דני עמוס, אוראל דגני, סשה לוקאס, רן יצחק, ריף מסיקה, אברהם צ'קול, עומר פדידה, בראיין גרזצי'ץ', זאב חיימוביץ' (חזר מהשאלה). 

עזבו (עברנו מאצבעות למחשבון): וואליד באדיר (פרש), אריק דג'מבה דג'מבה, אלרואי כהן, ניר נחום, נאאל חוטבה, סאבו פאביצ'ביץ', אלמוג כהן, טוטו תמוז, מור שושן, חנן ממן, טיאגו קוסטה, דוד רוצ'לה, טל בן חיים, אפולה אדל, אלירן דנין.