הרוש: "נתתי את הכל וירקו עליי. האוהדים ציפו שאלך נגד בית"ר"
הוא שמר על השער אבל גם על העקרונות, כשיצא נגד האוהדים בפרשת הצ'צ'נים וחטף אש ("לא מאחל קללות כאלו לשונאיי"), שוער ירושלים לא מתחרט ("נקטתי עמדה, כי אני לא עוד שחקן"), אבל מבין: "אולי זה עדיין לא הזמן לצרף מוסלמי"
"מעדיף שלא יהיה את הבלאגן הזה". הרוש
כשבאים לדבר על אנשי השנה, נזכרים באופן טבעי באלה שעשו קסמים על המגרש, בשחקנים שכבשו בצרורות, הנהיגו הגנת ברזל והביאו תארים והישגים אחרים. אבל מפעם לפעם גם על אישיות מקבלים לא מעט נקודות, ונראה שבעונה החולפת זה בדיוק המקרה עם אריאל הרוש - ללא ספק אחד מאנשי העונה.
שוער בית"ר ירושלים התקדם מקצועית וגם קיבל את הכבוד לעמוד בשערה של נבחרת ישראל, אבל ייזכר מהעונה הזו בעיקר בשל העמדה הנחרצת שהפגין בתוך כל סערת הרגשות שאפיינה את הקבוצה שלו ב-2012/13. הרוש לא חשש לצאת נגד חלק מהקהל הבית"רי, בגין היחס כלפי הצ'צ'נים זאור סדאייב וג'יבראיל קאדייב, וזכה בשל כך לתגובות נזעמות וקללות מהיציע. בזמן שמרבית שחקני בית"ר העדיפו שלא להתעמת עם האוהדים, הרוש בחר לדבוק בעקרונותיו ולהגן על צמד השחקנים המוסלמי, על אף שהפך בן לילה מסמל וקונצנזוס לאויב בעיני רבים מיושבי טדי.
"גיליתי על הצ'צ'נים בהודעות SMS של שחקנים. אמרו לנו שנתעלם, אבל שהולך להיות בלאגן. באנו למשחק הבא מול בני יהודה בכושר הכי טוב שיש, אחרי 0:2 על הפועל ת"א בבלומפילד, אבל הפסדנו. הקהל התעסק רק בצ'צ'נים. במשחק הזה גם נפצעתי. אחרי כמה ימים התחילו לקלל אותי, האוהדים ציפו שאלך נגד המועדון וזה לא דבר שעושים או שנהוג לעשות", שחזר הרוש בראיון מיוחד באולפן "אנשי העונה", "קורנפיין ביקש ממני לבוא למסע"ת עם עמית בן שושן, אז מחובתי לבוא. אמרתי את מה שחשבתי באמת, לא הכניסו לי מילים לפה. אני עדיין חושב ככה, זו האמת שלי ואני הולך איתה עד הסוף. אמרתי לאוהדים 'עם כמה שקשה לכם, בבקשה תבואו ותהיו איתנו'. נהיה כדור שלג שהלך והסתבך.
"במשחק הבא קיבלתי קללות שבחיים לא קיבלתי, אפילו מקבוצות יריבות", המשיך השוער לגולל את תחילתו של העימתות עם האוהדים, "התעלמתי מכל זה, עליתי לשחק פצוע כי הקבוצה היתה צריכה אותי. השחקנים האחרים היו איתי, אבל לא רצו להכניס את עצמם לבלאגן הזה. נקטתי עמדה כי אני דמות, לא סתם עוד שחקן, קפטן שני של בית"ר ושחקן נבחרת. רציתי לתת דוגמא. אני אוהב את הקהל של בית"ר אבל הם קצת הפריזו. לא מאחל את הקללות האלה גם לשונאים שלי. כל כך התבאסתי, כמה שאני נותן למועדון מעצמי ויורקים לי בפרצוף. מן הסתם תעבור לי בראש המחשבה לרדת מהמגרש כשזה קרה".
"כשהקהל קילל אותי, הכל ירד לטמיון"
בית"ר ירושלים, שהיתה בכושר מצוין וכבר היתה במרחק של 7 נקודות מהפסגה, החלה לצנוח. "הפסדנו משחקים וגם לא ידענו איך בעתיד נביא נקודות. השחקנים באו בלי אנרגיה", הסביר הרוש, "אל תשכחו שהקהל של בית"ר זה כח משמעותי. הקהל של בית"ר זה לא השחקן ה-12, זה השחקן ה-1. לא הפלנו הכל על הקהל, אבל ברגע שהקהל שלך מקלל אותך אז אתה אוטומטית יורד ברמה. מפסיד משחק ועוד משחק, הבטחון יורד ואתה מפחד לעלות לשחק. בסיום המשחק באשדוד הלכתי ואמרתי לאוהדים את מה שאני חושב, והלכתי".
הירידה ביכולת הביאה את בית"ר לתחתית, וסכנת הירידה היתה ממשית עד למחזור האחרון. ה-0:0 מול בני סכנין הבטיח לקבוצה את המקום בליגת העל, אבל גם אז הרוש לא יכול היה לנשום באמת לרווחה. "זה היה הרגע הכי קשה שלי השנה", שחזר השוער, "אם היתה לי הרגשה עילאית בסוף המשחק שעשינו את זה, הכל ירד לטימיון פתאום כשהקהל קילל אותי. התבאסתי".
הרוש לא חשש להיכנס לעימות מול הקהל, אבל גם הוא מבין היום שנכון לשנת 2013 מדובר בקרב שכנראה אי אפשר לנצח בו. "אני לא מי שיגיד אם צריך להביא שחקן מוסלמי, אבל ראיתם מה קרה השנה. אני מעדיף שלא יהיה את הבלאגן הזה של הקהל", אמר, "יכול להיות שזה לא נכון בינתיים להביא שחקן מוסלמי כי זה לא משהו שהאוהדים יכולים להתפשר עליו. חבל שזה ככה, אבל זאת המציאות".
"בלי המשפחה לא הייתי מצליח לעבור את התקופה הקשה. גם הפציעה, גם הקהל נגדי, גם הקבוצה לא מצליחה, גם אני לא הצגתי יכולת כל כך טובה. אני הגב של המשפחה, הם לא יקבלו איומים וזה לא ירד לפסים של עבריינות. לפני כל משחק אבא שלי במתח, הוא יותר לחוץ ממני".
"הבטיחו שכר כשטביב יחתום, אבל אני לא מאמין לכלום עד שזה לא סופי"
כל התלאות והמהמורות שעברו על הרוש ובית"ר בעונה שעברה היו רק הפתיח לעוד קיץ שכולו רכבת הרים. הכסף שוב לא זורם, המשכורות מעוכבות, התקציב לא ברור וסאגת טביב-גאידמק נמשכת כבר זמן ממושך. ועם זאת, אולי יש אור בקצה המנהרה - טביב קרוב מאוד לאישור העברת הבעלות ומאתמול יש גם מאמן חדש - אקס הפועל ר"ג אלי כהן. "התרגלתי בשנים האחרונות למצב הזה של אי הוודאות", אמר הרוש, "אומרים שהכל נסגר ונחתם, יש לנו גם מאמן חדש ואני מקווה שנצא לדרך חדשה".
"חייבים לי שתי משכורות. הבטיחו לי שישלמו כשטביב יחתום, אבל אני לא מאמין לכלום עד שזה סופי וחתום", אמר הרוש והביט באופטימיות לעבר העידן החדש בבית"ר, "טביב הוא בן אדם מאוד רציני, הוא עשה בהפועל ת"א דברים גדולים שלא נראו בכדורגל הישראלי. עם הקהל של הפועל זה לא הלך טוב, אבל יש הוכחות במגרש - הוא לקח אותם לליגת האלופות והביא דאבל. יכול להיות שנתחזק ושיביאו שחקנים יותר רציניים".
גם עתידו האישי עדיין לא ברור. "הקלטת שלי עברה בכמה קבוצות שמתעניינות בי, בודקים עבור כמה אופציות", התייחס השוער לאפשרות שיעזוב, "עכשיו זה הרגע שצריך להתפתח. אם לא, אשאר בבית"ר ואעשה עונה טובה. שחקנים בבית"ר חיפשו לברוח כי אנחנו 4 שנים במצב של אי ודאות, בלי משכורות, כל שנה שחקנים נוטשים, אין מחנה אימונים או כל דבר מסודר. דברים שהם המינימום. אם הכל עכשיו יסתדר, כולם ירצו להישאר. בכל מקרה, איתי מכבי והפועל ת"א לא דיברו ולא פנו אליי".
"פיני זהבי עדיין לא מצא לי כי לא היה לי את הדרכון שהייתי צריך, ואני מאמין שאם היה לי אז הוא היה מסדר לי", סיפר שוער בית"ר על הדרך הלא פשוטה לאירופה, "אני עובד על דרכון, סבתא שלי ספרדייה. זה משהו שאני יכול לקבל וזה בשלבי סיום".