"כל אחד מסתגר בתוך עצמו. יש בבית"ר בעיה פסיכולוגית קשה"

דריו פרננדז חזר לבית"ר ירושלים לפני שנה, אחרי תקופה קשה עם אורי מלמיליאן,  שבגללה עזב ליוון. הארגנטיני הכי ישראלי שיש כאן הוא כיום ירושלמי מבטן ולידה. מנהיג על המגרש ומחוצה לו. זה שמקריב כל איבר בגוף על הדשא והאדם שהחיוך והטמפרמנט שלו הם הסמן של חדר ההלבשה בבית וגן. פרננדז מרגיש שבית"ר היא הקבוצה לה נועד, מאושר שזו תהיה תחנתו האחרונה בקריירה, אבל עצוב בחודש האחרון. בראיון פתוח הוא לא מתחמק מאף שאלה, ובעיקר מוציא החוצה כאב, המון כאב, על מה שקורה במועדון מאז נחתו בארץ צמד השחקנים הצ'צ'נים קדאייב וסדאייב.

"קשה לדבר עם אוהדים כאלה, הם בחיים לא יבינו כלום. אפשר לקרוא לאנשים כאלה אוהדים בכלל?", ירה הקשר ללא היסוס. "אני מכיר את ההיסטוריה של בית"ר ויודע שבחיים לא שיחק פה מוסלמי, אבל אוהדים כאלו לא יבינו כלום. אני יכול לכבד אותם אבל בחיים לא אסכים איתם. צריך למנוע מהאוהדים ששרפו את בית וגן להיכנס לאצטדיון טדי, ולכל משחק לכל החיים. מי ששורף את המועדון שלו לא ראוי להיקרא אוהד".

מה מפריע יותר מהכל?
"שאוהדים כאלו לא תומכים בקבוצה. עשינו עד לפני חודש עונה שאיש לא חלם עליה, עונה ענקית, ואז הם שכחו מהקבוצה וחשבו רק על עצמם. הם צריכים להבין שהדבר הכי חשוב זו הקבוצה. לא הם, לא גזענות ולא המוסלמים. למי שיש ספק, אנחנו השחקנים תומכים באיציק קורנפיין ובמאבק שלו. בית"ר זה כמו משפחה. אנחנו השחקנים לא מדברים מספיק אחד עם השני על המצב, כל אחד מסתגר בתוך עצמו, קשה לנו. רואים שאנחנו לא אותה קבוצה, אבל זאת בית"ר, אם לא היו בעיות לא היו קוראים לקבוצה הזו בית"ר י-ם. גאידמק חייב להישאר בקבוצה לדעתי".

מה קרה לכם, איך צנחתם ככה?
"שיחקנו מצוין, ואז נחתו שני המוסלמים. זו הנקודה ששינתה הכל, התחיל בלאגן עם הפנאטים והכל נהרס ברגע. המקרה שינה את הקבוצה, יש לנו בעיה מנטאלית, בעיה פסיכולוגית ועדיין לא הצלחנו לפתור זאת. יש פה הרבה שחקנים צעירים שלא יכולים להתמודד עם הקהל הזה. אף אחד מהשחקנים לא בא במגע עם קדאייב וסדאייב, ולא בגלל שאנחנו לא רוצים. הם לא מדברים עברית או אנגלית, אנחנו לא בקשר איתם, אף אחד לא יודע מה קורה איתם בחיים, מתי הם שמחים מתי הם עצובים. אנחנו צריכים למצוא את הדרך לעזור להם ולראות מה יהיה איתם בעתיד".

מה שקורה כעת ישנה את בית"ר, את האופי שלה?
"אין שום סיכוי, בטח לא בקרוב לצערי. בשבילי בית"ר ירושלים זה החיים שלי, הבית שלי, הקבוצה הכי חשובה והכי יקרה לי, שנתנה לי הכי הרבה בקריירה ולכן אני כל כך רוצה להחזיר לה. רואים את זה על הדשא. מקווה שכל מה שאמרתי ייכנס לראש של האוהדים ושהם יבינו שהקבוצה היא מעל הכל, ולקראת סוף הקריירה זה המסר הכי חשוב שאני רוצה להעביר".

וקצת ממה שקורה על הדשא. איך אתה מסביר את מה שעשה אלי כהן העונה?
"אלי כהן מאמן גדול ואיש מיוחד. באמת מזן נדיר. יש את בית"ר י-ם לפניו ואת זאת שאחריו. בלעדיו אנחנו לא היינו קרובים אפילו להיכן שאנחנו כעת. וכולם חשבו שנילחם על החיים שלנו העונה. עם אורי מלמיליאן לא הסתדרתי, בכלל לא הבנתי מה הוא רוצה ממנו. זו היתה תקופה שחורה בחיים שלי ומבחינת בית"ר בכלל".

תסביר על התופעה שנקראת ערן לוי
"ערן לוי הוא שחקן ענק. פשוט ענק. נשבע לכם שהוא לא אוכל הרבה, זה הכל אגדות. זה המבנה הפיזי שלו, 10 קילו פחות והוא שחקן בארסה, אבל בגלל העשרה קילו האלה הוא רק בבית"ר י-ם".

ישראל יכולה לנצח את פורטוגל?
"לא. שום סיכוי. ישראל רחוקה שנות אור מהרמה הגבוהה באירופה. חסרה פה הרבה עבודה. בארגנטינה הכדורגל זה דת, כאן אפילו לא קרוב. רואים את זה על השחקנים. כאן הם לא חיים בכלל את המשחק. מבחינתי כדורגל זה כל החיים, ורואים שבארץ זה לא ככה. יש פה בעיה מנטאלית וצריך לשנות אותה"

מי תהיה האלופה?
מכבי ת"א תהיה אלופה ללא ספק. חיפה קבוצה טובה אבל רחוקה מהיכולת של מכבי"

וכארגנטיני תכריע - מסי או מראדונה?
"מראדונה הרבה יותר גדול ממסי. מראדונה זה אלוהים, מסי עדיין לא עשה כלום בנבחרת. לארגנטינה אין סיכוי במונדיאל הקרוב בברזיל. זה אבוד מראש".