"וואו", זאת המילה היחידה שהצלחתי להוציא אתמול מהפה במשך דקות ארוכות אחרי הדקה ה-99 אתמול בלומפילד, "וואו, וואו ועוד פעם וואו". לא יודע אם זה גול של אליפות, כי את האליפות כבר לקחנו מזמן, אבל זה רגע שעושה עונה שלמה, רגע של התעלות חד פעמית, רגע שיחד עם הדרבי מבהיר לכל מי שהיה לו ספק – המכביזם חזר.
על השער המדהים, הבלתי נתפס, של לוגאסי נאמר כבר הכל. גם על הצמד של ראדה פריצה, החלוץ שרק אלוהים וג'ורדי קרויף יודעים איך הגיע לכאן בינואר. ברשותכם, זה הזמן להתמקד בגיבור האלמוני של המשחק הזה, הגיבור האמיתי של המשחק שייזכר לעד.
בדקה ה-93, רגע אחרי השוויון של פריצה, בשולי הפריים הטלוויזיוני, בלי שאף אחד שם לב, התרחש האירוע המשמעותי במשחק. פעולה אחת, פשוטה כביכול, ששווה ניצחון. פעולה אחת, שהיא המכביזם הטהור. פעולה שמרוב שאף אחד לא שם לב אליה, רק אחרי מספר הילוכים חוזרים הצלחנו לזהות את השחקן שביצע אותה.
וזהות השחקן הזה אולי תפתיע חלק מכם, אבל היא לא יכולה להפתיע את אוהדי מכבי האמיתיים. קרלוס גארסיה קוראים לו. הבלם הספרדי, זה שהיו מי שאמרו עליו שהוא בלם בינוני ולא יותר, שאין לו מקום במכבי. קרלוס גארסיה, כן דווקא הוא, הוא הגיבור האמיתי של המשחק אתמול.
נחזור לדקה ה-93 אתמול בבלומפילד, פריצה כובש ורץ לחגוג, אבל גארסיה, הבלם שאיכשהו הגיע לרחבה של בני יהודה, ממשיך לרוץ, אוסף את הכדור מהרשת וממהר לחזור לאמצע המגרש. שניות אחרי שער שוויון דרמטי בדקה ה-93, שמגיע רגע אחרי שמכבי נקלעה לפיגור, הוא מבהיר לחבריו, זה לא מספיק. אבל את המסר הוא מעביר לא רק לשחקני מכבי, הוא מעביר אותו גם לשחקני בני יהודה, לאוהדים ביציע ובעיקר ליריבה על האליפות. זה לא מספיק. אנחנו כאן כדי לנצח.
ושחקני מכבי הפנימו, הם ראו את קרלוס רץ, ורצו אחריו, הם רצו כי הם רצו עוד. והם קיבלו את מבוקשם. בלי הפעולה הזאת של הבלם הספרדי, הרגע הגדול ההוא בדקה ה-99 לא היה קורה. מכבי היתה רצה לחגוג את השוויון הדרמטי, ושם זה כבר היה נגמר. אבל המכביסט שהגיע מאלמריה, לא רצה תיקו, הוא רצה 3 נקודות. 3 נקודות שיחזירו את האליפות הביתה. וכשזה יקרה, תנו את הכבוד לכוכבים הגדולים, אבל אל תשכחו גם את הגיבור האלמוני.